את דבי אני מכיר באופן אישי כבר לא מעט שנים. היא עובדת במשרד עורכי דין שמקבל מאיתנו שירותי חקירה מגוונים, ולפני כמה שבועות היא התקשרה וביקשה שאגיע למשרדה. מבחינתי זו הייתה אמורה להיות עוד פגישה שגרתית להזמנת חקירה עבור אחד מלקוחות המשרד.
דבי ביקשה שאגיע בשעה 17:00, ממש בסוף היום, וכשהגעתי למשרד מצאתי את דבי לבדה אחרי שכל עורכי הדין כבר הלכו הביתה. נכנסנו לחדר הישיבות, ומיד בתחילת השיחה בינינו דבי פתחה ואמרה שמדובר בעניין אישי ביותר, רגיש ומעל הכל בעיקר מביך.
היא לקחה נשימה עמוקה ואמרה לי שבזכות ההיכרות הארוכה בינינו, היא אזרה אומץ והחליטה לפנות אליי ולקבל עזרה. הודיתי לה על האמון והבטחתי לעשות כל מה שניתן כדי לסייע לה. דבי התחילה לספר לי על אחותה הקטנה, נופר, ולדבריה מדובר בבחורה בעלת אופי מורכב ולא מעט בעיות אישיות.
דבי תיארה את אחותה כמישהי שקשה לה להתמודד עם קשיים, ובכל פעם שבה היא נתקלת בקושי, היא בוחרת בדרך ההתמודדות הגרועה ביותר ולרוב רק מעצימה את הבעיה ואף פוגעת בעצמה. לדברי דבי, לפני כשבועיים פנתה אליה חברה קרובה וסיפרה לה שבחור ששתיהן מכירות פנה אליה בתדהמה וסיפר לה שהוא נכח במסיבת רווקים במועדון חשפנות בצפון הארץ, ולהפתעתו הגדולה אחת הרקדניות הייתה נופר אחותה.
"נופר לא זיהתה את הבחור" אמרה דבי, "אבל הוא משוכנע שזאת הייתה היא". דבי סיפרה לי שלקח לה קצת זמן לעכל ולהאמין למידע שהגיע אליה, ולאחר כמה ימים היא התאוששה והחליטה להשאיר מקום לספק ולבדוק אולי בכל זאת יש סיכוי שהחבר טעה בזיהוי.
לדבריה של דבי, היא שקלה לפנות ישירות לנופר, אך היא העדיפה לדעת קודם את האמת ולא לטעות ולהעמיק את הקשר העדין ורגיש ממילא בין נופר למשפחתה. "כאן אתה נכנס לתמונה", המשיכה דבי וביקשה שאאמת עבורה את מידע.
מאחר וההיכרות שלי עם דבי היא ארוכה וחברית, העמקתי את השיחה על אורח חייה של נופר, ודבי סיכמה שבהחלט ייתכן שאחותה נמצאת שם מבחירה חופשית ולא ממצוקה או מחוסר ברירה: "היא בחורה בוגרת, עצמאית ואחראית למעשיה", אמרה דבי, וסיכמתי איתה שאין צורך לצלם את נופר רוקדת בעירום על במת המועדון, ונסתפק במעקב שיוכיח שהיא אכן מגיעה למועדון ושהיא אחת מהחשפניות בו.
אחרי כמה ימים ביצענו מעקב סמוי אחר נופר - והחשד אומת. נופר הגיעה למועדון החשפנות בנסיעה ישירה במונית מעיר מגוריה עד לצפון הארץ, אז התברר שאותו חבר לא טעה. נופר נראתה רוקדת ומוכרת את גופה לליטופים ולנגיעות של גברים רבים שנכחו במועדון. לדבי הספיק כמובן המידע שאומת על ידנו.
כעבור שבועיים, באחד מביקורי במשרדה, פגשתי את דבי שסיפרה לי שהיא ואחותה הגדולה שוחחו עם נופר שבתחילה הכחישה את המידע, אך לאחר שדבי סיפרה לה שידוע לה על הנסיעה במונית לצפון - נופר נשברה והודתה בהכל. לדבי ולאחותה הגדולה היה ברור שבסופו של דבר רק מצוקה גדולה הובילה את נופר לעסוק בחשפנות, והשתיים דיברו ללבה של אחותן.
כחודש לאחר מכן נפגשתי שוב עם דבי והיא סיפרה לי שנופר הפסיקה את עיסוקה במועדון: "אנחנו צמודות אליה, תומכות ומסייעות לה", אמרה דבי. "כנראה שטעינו כשלא הבנו עד כמה המצוקה של נופר הייתה גדולה ועמוקה. טוב שפעלנו. עדיף מאוחר מאשר לעולם לא".
הסיפור מבוסס על מקרה אמיתי שהתרחש לפני סגר הקורונה השלישי. שמות הדמויות, כמו גם פרטים נוספים, שונו בכדי למנוע את חשיפת המעורבים. גולן פנחס, חוקר פרטי, הוא בעל המשרד "ים חקירות"