אם כולכם עברתם את גיל העשרה, סביר להניח שגם אם אתם לא משתמשים בהם נכון, אתם עדיין מכירים את המונחים הטרוסקסואל, הומוסקסואל וביסקסואל, אבל על מונוסקסואליות שמעתם? כנראה שלא, וזה די מפתיע לאור העובדה שלא מעט מכם בטח היו מגדירים את עצמם כאלה.
מונוסקסואליות היא נטיה מינית ו/או רומנטית למין או מגדר אחד בלבד. המונח משמש כניגוד ישיר לביסקסואליות. כלומר, אם אתה הומוסקסואל או הטרוסקסואל, אתה מונוסקסואל. אבל אם אתה מזדהה בתור דו מיני, פאנסקסואל או קוויר, אתה נחשב ללא-מונוסקסואל. עד כאן עם הבסיס.
במשך תקופה ארוכה, מונוסקסואליות נחשבה לנורמה. על פי מחקר שנעשה בשנת 1953 על ידי הסקסולוג המפורסם אלפרד קינסי, 63 אחוזים מהגברים שהשתתפו בסקר ו -87 אחוזים מהנשים שהשתתפו בסקר הזדהו כ"הטרוסקסואלים בלבד". על 'סולם קינסי' כבר שמעתם? הסקאלה שפותחה על ידי המדען החברתי ועמיתיו, מודדת מיניות על ספקטרום שנע בין 0-6. המספרים בסולם עוברים מהטרוסקסואלים בלבד (0) להומוסקסואלים בלבד (6), עם אורינטציות מיניות נזילות ביניהם. אבל עוד נחזור אליו בהמשך.
הנורמה יכולה להשתנות. למעשה, היא משתנה כל הזמן. בשנים האחרונות חלה מהפכה בהשקפה על מיניות כאשר אנשים איבדו את אמונם במונוסקסואליות. על פי סקר YouGov שנערך בבריטניה בשנת 2015, כמעט שני שלישים (60%) מתושבי בריטניה מסכימים עם הקביעה כי "מיניות היא סקאלה - אפשר להיות איפשהו באמצע". עוד מחקרים חדשים מראים כי זהויות מונוסקסואליות הופכות פחות ופחות נפוצות, במיוחד בקרב הדור הצעיר.
בחודש מרץ האחרון, קבוצת ג'יי וולטר תומפסון מצאה כי פחות ממחצית בני הנוער שהשתתפו בסקר הזדהו כסטרייטים לחלוטין - רק 48 אחוז, ליתר דיוק. נוסף על כך, יותר משליש מבני הנוער הצהירו כי הם נעים בין 1 ל-5 בסולם קינסי, מה שלמעשה מעיד על רמות שונות של ביסקסואליות, או זהויות שאינן מונוסקסואליות. סקר אחר של YouGov מצא כי אחד מכל שני צעירים בגילאים 18-24 לא הזדהו כהטרוסקסואלים לחלוטין, ורק מיעוט מהנשאלים בסקר הסכימו עם הרעיון שאפשר להיות מונוסקסואל בלבד (הומו או סטרייט בלבד - שום דבר באמצע).
תפתחו את הראש, ולא רק אותו
משמעותם של כל הנתונים החדשים האלה היא שאם עד היום הנחת היסוד שלכם הייתה שכל אדם שמגדיר את עצמו כדו נמצא באיזה שלב ביניים של התנסות - כנראה שטעיתם. התפיסה הרווחת של מגדר ומיניות נגועה בבי-פוביה וסטיגמטיזציה של שאר הזהויות הלא מונוסקסואליות. ואם נחזור לסולם קינסי, אל תתנו למה שהרגילו אתכם לחשוב לשים את עצמכם ב-0 או ב-6. קינסי עצמו האמין כי בחברה מגבילה פחות, המקבלת ומשלבת הומוסקסואליות בתוכה, אינטראקציה עם שני המינים תהפוך לנורמה. ואם לשפוט לפי הסקרים האחרונים - נראה שאנחנו מתקרבים לשם בצעדי ענק. הגיע הזמן, אולי, לחשוב אם אתם רוצים לפתוח את הראש ולהתקדם, או להישאר תקועים מאחור (היינו חייבים).
כל אחד יכול לתהות לגבי הזהות המינית שלו ועדיין להישאר מונוסקסואל בסוף היום. או לחלופין, להתנסות ולגלות שאין לו מושג מה הזהות המינית שלו. מי צריך הגדרות? המיניות נעה על סקאלה ולמצוא את עצמכם איפשהו באמצע זה בכלל לא רע. התנסויות מיניות עוזרות לנו לגלות מי אנחנו, הן מאלצות אותנו להתמודד עם צדדים שלא הכרנו ולא חקרנו בעצמנו. אם תאתגרו את עצמכם בהתנסויות אולי תגלו שלא כל-כך מסובך לשבור חומות פנימיות גם בהיבטים אחרים של החיים, בין אם זה באוכל, סגנון לבוש וטעם במוזיקה.
לא סתם אומרים "לפתוח את הראש", כי למעשה כשאתם לא עושים זאת, אתם סוגרים דלתות ואפשרויות. לא חסרים תחומים בחיינו הנמצאים מחוץ לשליטתנו ומלאים בתקרות זכוכית ודלתות סגורות, אז למה שדווקא אנחנו נהיה אלו שמונעים מעצמנו חוויות והתנסויות? זכינו לחיות בעולם בו ההגדרות של מיניות, מגדר ומשיכה הן נזילות. לא כי זה דור מבולבל חולה מין שלא יודע מה הוא רוצה, אלא פשוט כי בכל אחד ואחת מתחבאת סקרנות ומשיכה טבעית כזאת או אחרת, ולמה שלא נשתחרר וניתן לעצמנו לגלות ולהנות?