אירוע ההיאבקות הגדול של השנה, הרסלמניה, קורה בעוד פחות משבוע וזה הזמן להתחיל להתרגש. אחרי שנה יציבה, יחסית, מבחינת פציעות ומלאה בקרבות אינטנסיביים, כל קווי העלילה ב-WWE מתנקזים לאירוע אחד גדול. איך שאני רואה את זה, הוא יכול להיות אחד מהטובים של תקופתנו. ולמרות זאת, אני מאוד נזהר במילים שלי.
בזמנו אמרתי על הרויאל ראמבל שהוא אמור להיות אחד הטובים בעשור האחרון ובסופו של דבר הוא היה הדבר הכי מאכזב בעולם. אז מבחינתי רף הציפיות מוצב נמוך השנה, רק כדי להשאיר מקום ל-WWE להרוס את כל מה שהם בנו במהלך השנה האחרונה – והם עבדו קשה מאוד בשנה האחרונה. אז מהבחינה הזאת, הם יצטרכו לעבוד קשה פי עשר כדי להרוס את האירוע. למעשה, זה יהיה כל כך קשה שזה כמעט בלתי אפשרי. אז בנימה אופטימית זו, בואו נתייחס רגע לקרבות שיכולים להפוך את רסלמניה 33 לאירוע בלתי נשכח, ולאלו שיכולים להפוך אותו לביזיון כל כך גדול שהם יגרמו לרויאל ראמבל להיראות כמו שיט תענוגות.
חצי הכוס המלאה
כשהתסריטאי האמריקאי מקס לנדיס ("כרוניקל" ו"דירק ג'נטלי") מתייחס לצדדים הטובים של היאבקות, הוא תמיד מדגיש את עניין העלילה ואיך שמספרים סיפור בתוך זירת ההיאבקות. אחד הדברים היפים ב-WWE, לטענתו, זה האופן שבו ניתן לספר סיפורים לאורך זמן, במקרים מסויימים עשרות שנים, ותוך כדי לפתח את הדמויות. כלומר, קו עלילה טוב הוא כזה שמתנהל במשך תקופה ארוכה – וככל שהעלילה טובה, כך הקרב דרמתי יותר. מהבחינה הזאת, ישנם ארבעה קרבות באירוע עצמו עם רקע דרמתי סוחף ומעניין.
1. גולדברג נגד לסנר, על האליפות האוניברסלית
המופע המרכזי. אחרי הפסקה של למעלה מעשור, גולדברג חוזר לזירה ועכשיו הוא האלוף האוניברסלי של ה-WWE (שזה מסוג התארים שגורמים לי להתבייש שאני רואה היאבקות, אבל לא משנה). מאז חזרתו, הוא החייה את היריבות הגדולה שלו עם ברוק לסנר משנת 2004, אחרי שאף אחד בתוכנית לא היה מסוגל להתמודד עם החיה האיומה ממינסוטה.
אומנם מדובר על קרב אליפות, אבל יש כאן הרבה יותר מזה על הפרק. למעשה, זה הולך להיות הקרב שבו לסנר ינסה לסגור פינה עם האדם היחיד ב-WWE שהצליח לנגב איתו את הרצפה, פעמיים. אם הוא יצליח, זה יהפוך אותו לא רק לאלוף האוניברסלי, אלא גם למתאבק מספר אחת בארגון.
2. קווין אוונס נגד כריס ג'ריקו, על אליפות ארצות הברית
החברים הכי טובים, שהפכו לאויבים מושבעים. אני מאוד מחכה לקרב הזה בגלל שתי סיבות עיקריות. ראשית כל, קו העלילה הזה נבנה בצורה איטית ופרוגרסיבית מאז השנה שעברה. במובן מסוים, הוא היה כמו משחק של ברצלונה בליגה הספרדית. כלומר, צפוי אבל עדיין מהנה לצפייה.
הסיבה השנייה היא בגלל ששני המתאבקים מעולם לא התחרו אחד בשני – ואם אני טועה והם כן, אז זה היה כל כך מזמן שכולנו שכחנו. ככל הנראה קווין אוונס ייצא עם ידו על העליונה, אחרי שכריס ג'ריקו הודיע באינסטגרם שאחרי רסלמניה הוא יוצא לסיבוב הופעות עם להקת הרוק שלו. מה שנקרא: "ואיחלנו לבחור בהצלחה".
3. בריי וויאט נגד רנדי אורטון, אליפות ה-WWE
קו העלילה הטוב ביותר בתוכנית Smackdown Live. בגדול, מאז "סאמרסלאם", וויאט עושה שטיפת מוח לאורטון כדי שיצטרף לכת המרושעת שלו שמטילה טרור בכל רחבי ה-WWE. בסופו של דבר, הוא הצליח ואורטון הצטרף אליו, אבל בריי לא בנה על זה שאורטון ידקור אותו בגב.
אני מאוד אוהב את קו העלילה הזה, כי הוא מצד אחד מאוד טיפוסי לאורטון ומצד שני הוא נותן לוויאט פלטפורמה לבטא את הפרסונה האקסצנטרית שלו. חוץ מזה, וויאט הוא מסוג המתאבקים שכמעט ולא מקבלים את הפוקוס שמגיע להם ולכן כל המרבה, הרי זה משובח. אני מקווה שוויאט ינצח רק בשביל שיהיה לו רגע גדול ברסלמניה, אבל אני צופה שאורטון יזכה באליפות – כי זה רנדי אורטון.
4. סת' רולינס נגד HHH, סוגרים חשבון אחרי 3 שנים
הסיפור בין HHH ורולינס הוא מסוג הדברים שגורמים לי לאהוב היאבקות מקצועית. הקרב שלהם ברסלמניה השנה מסכם עלילה שמתחוללת ב-WWE כבר 3 שנים, עוד מהתקופה שרולינס היה חלק מחבורת The Shield, עם רומן ריינס ודין אמברוז. דמותו של רולינס עשתה מהפך, מהבחור הטוב אל האיש הרע ובחזרה – מה שנתן לו מקום לפתח את האופי שלו בארגון ולזכות מחדש באהדת הקהל.
מעבר לזה, קו העלילה הזה משלב בתוכו את אחת הדמויות הכי מרתקות בזירת ה-WWE ומאחורי הקלעים, HHH. היריבות הזאת נתנה הצצה נוספת אל תוך האישיות המופלאה של אחת הדמויות הכי מרושעות בארגון. בתוכנית Raw האחרונה הוא אמר לרולינס במעמד חתימת החוזה של הקרב: "אני מעדיף לא לישון, מאשר להיות רעב". אולי זה רק אני, אבל כל דבר שהאדם הזה מעורב בו יקר מפז ואני מת לראות מה יהיה בקרב הזה. להערכתי, רולינס ינצח אבל אני לא בטוח לגבי זה. עם HHH לעולם אין לדעת.
חצי הכוס הריקה
עם כל האהדה והאהבה שלי להיאבקות מקצועית, ישנן לא מעט פעמים שאני תופס את עצמי מסתכל על התוצר שמוצג לי מול העיניים וחושב: "למה אני רואה את הדבר הנוראי הזה? מה נסגר עם החיים שלי?" – וכשאני מגיע למקומות האלה בזמן רסלמניה, זה עצוב במיוחד.
כן, גם השנה לא חסרים קרבות שאין בהם שום היגיון עלילתי או היגיון בכלל. מסוג הקרבות האלה שההצדקה היחידה לקיום שלהם זה כסף. ספציפית הכסף של הצופה המצוי, שכל מה שמעניין אותו זה הסופרסטאר שבזירה ולא איך הוא הגיע לזירה. במילים אחרות, אלו הם הקרבות שאני לא מעוניין לראות ברסלמניה:
1. ג'ון סינה וניקי בלה נגד מיז ומאריס
מי היה מאמין שג'ון סינה יהיה מעורב בקרב עם הרקע הכי מביך ברסלמניה. אני אתחיל מזה שכנראה לא הייתה להם ברירה ב-WWE והם היו חייבים לשלב את המתאבק הכי מוכר שלהם איכשהו אל תוך אירוע ההיאבקות הגדול של השנה – בדגש על איכשהו. בשביל להבין עד כמה הרקע לקרב הזה נוראי, תחשבו על אופרת הסבון הכי גרועה שאתם מכירים. יש? עכשיו תחשבו על פח האשפה של התסריטאי שכתב אותה, על כל הרעיונות שהיו כל כך גרועים שלא הייתה לו ברירה אלא לזרוק אותם לפח – הרעיונות האלו צריכים לזכות בפרס אוסקר על 'תסריט מקורי', לעומת הרקע של הקרב הזה.
בקצרה, ג'ון סינה וניקי בלה נכנסו ליריבות עם מיז ואשתו מאריס, בגלל שסינה ובת זוגו גונבים להם את כל הפוקוס בתוכנית. מעבר לזה, במרכז היריבות עומד על הפרק גם העניין שג'ון לא רוצה להתחתן עם ניקי. בקיצור, זה פשוט מזעזע. קווין סקמפולי, מערוץ היוטיוב Whole F’n Show, הגדיר את הרקע של הקרב: "הרגע שבו אתה מתבייש להיות צופה היאבקות". כנראה שג'ון וניקי ינצחו, לא יודע איך ולא ממש אכפת לי – העיקר שזה יקח פחות מ-10 דקות.
2. אנדרטייקר נגד רומן ריינס
כמו עם ג'ון סינה, קשה לתאר את רסלמניה בלי האנדרטייקר. ככל שהשנים חולפות, שוב ושוב עולות הספקולציות לגבי הקרב האחרון של הפנומן, ה-Dead Man – וככה גם השנה. רק שהשנה הוא מתמודד מול המתאבק שהוא החור השחור של הכריזמה והאיש הכי שנוא על קהל ה-WWE, רומן ריינס – ועוד בקרב בלי שום סיפור, עם רקע של פחות משבועיים.
אני מוכרח לציין לזכותו של ריינס שהוא מאוד השתפר בזירה וגם על המיקרופון, אבל הוא עדיין הדבר הכי פרווה שיש ל-WWE להציע ומסוג הדברים שפשוט לא מתחשק לראות. הבעייתיות לא מפסיקה עם ריינס - גם לאנדרטייקר יש מידה של אשמה בכל הסיפור הזה. בגיל 52, הוא כבר לא מה שהיה פעם. למעשה, הוא שבר כלי לעומת מה שהיה פעם. הוא זז כמו מומיה ונראה כמו איזה הומלס משוגע מהתחנה המרכזית. אני באמת, אבל באמת, מקווה שריינס ינצח פה ויהפוך לדמות רעה בתוכנית. כלומר, בלאו הכי הקהל נגדו כבר שלוש שנים, אז למה לא לנצל את זה?
מה זה ארוך, קשה ומלא טסטוסטרון?
סך הכל אני צופה שיהיה אירוע טוב, אבל ארוך. ארוך מאוד אפילו, אבל טוב. אבל ארוך, מאוד. מעבר לקרבות שהתייחסתי אליהם, יש עוד שמונה קרבות בתוכניה של רסלמניה הכוללים את הקרב על 'אליפות הקרוזרווייט', הקרב על 'האליפות הבין-יבשתית', הקרב בין שיין מקמהון לאיי ג'יי סטיילס, קרב ה'באטל רויאל ע"ש 'אנדרה הענק', קרב סולמות על 'אליפות הזוגות' של Raw ושני קרבות על 'אליפות הנשים' של Raw ושל Smackdown Live שפחות או יותר משלב את כל המתאבקות מכל ה-WWE – מה שהופך את כל האירוע הזה לארוך יותר מסדר פסח בצה"ל.
חוץ מזה, אל תשכחו שיש גם את האירוע של NXT באורלנדו יום לפני וגם את התוכניות שאחרי רסלמניה– שהן חשובות לא פחות מהאירוע עצמו. אם זה לא הספיק לכם, כאן בארץ הולך להתקיים ביום חמישי ה-6.4 מופע של 'ליגת ההיאבקות הישראלית' עם אורח מיוחד – המתאבק רובי E, לשעבר מארגון TNA.
בקיצור, שבוע הבא הולך להיות כל כך עמוס בהיאבקות, שזה פשוט מגוחך. אז אם אתם אוהבים היאבקות ויש לכם תוכניות לשבוע הראשון של אפריל, תשכחו מהם – ואם אתם חיים עם חובבי היאבקות בבית, אז צר לי. הולך להיות לכם שבוע ארוך וקשה.