הוא: אהלן. מה המצב.
אני: יופי ואיך אצלך?
הוא: מצוין. רציתי לדבר איתך על משהו.
אני: דבר.
הוא: אני הולך על פרויקט חבל"ז בטיביליסי.
אני: מה אתה אומר.
הוא: אל תשאל. 400 דונם, במקום שהולך להתפתח. כל העשירים הגיאורגים (עדיין לא מבין מה היה רע בגרוזינים) קונים שם וילות.
אני: יופי.
הוא: אתה לא רוצה לשמוע?
אני: לא.
הוא: טוב, אז בכל זאת תשמע. מדובר באזור מתפתח ליד הבירה –טיביליסי, בדרך לשדה התעופה, ככה שאתה מרוויח מכל העולמות. כל העשירים האלה צריכים את שדה התעופה. כל הזמן עפים בעולם, אתה יודע, עסקים וכאלה. יש שם גם שטח מסחרי.
אני: אז?
הוא: לא תאמין כמה עולה שם דונם. אלפיים דולר, אתה שומע אלפיים דולר לא יורו. 8000 שקל לדונם בעיר הבירה. מקום פריים.
אני: יופי, אז אתה קונה?
הוא: אני בטוח קונה. אבל אני צריך לגייס עוד כמה איתי. שלושה מיליון שקל כולל הוצאות עורכי דין וכאלה ואני על הסוס. פרויקט חיים תאמין לי.
אני: מאמין לך, אבל אתה יודע אני לא איש של נדל"ן. לא מבין בזה.
הוא: מה יש להבין. זו מכה של פעם בחיים ואתה יודע מה הדבר הכי גדול?
אני: האזור המסחרי?
הוא: לא, זה ברור שזה בונוס. משכירים כל מטר ב-100 דולר. תאמין לי מקום פריים. אבל יש שם ביצה. כל השטח ביצה ולכן אף אחד לא קנה את זה. לא מבינים שעם כמה תעלות, אתה מנקז את השטח בלי מאמץ ואפילו מארגן לך איזה אגם קטן. אלה שהוילות שלהם יהיו ליד האגם ישלמו כפול. תאמין לי.
אני: מאמין לך.
הוא: בשבוע הבא אני טס לשם שוב. רוצה לראות בעיניים את היהלום. נפגש שם עם עורך דין גרוזיני בשביל לשמן אותו קצת. יש לו השפעה על הבעלים, אז הוא שומר את זה בשבילי. אני רק חייב לארגן את הכסף מהר לפני שהוא יתייאש ממני. מקום כזה שווה זהב. אם אני לא חוטף אותו מישהו אחר ייקח ואני אבכה כל החיים על ההזדמנות. אתה יודע מה? יכול להיות שאני אקח עשרה דונם, רק בשביל לשים שם רגל.
אני: יש לך 70,000 שקל?
הוא: יש לי איזה עשרים אלף, אבל האמת שאחרי הנסיעה יישארו 10,000 ואני לוקח מהוריי עוד 50 ומאחותי עוד 10. אבל אל תדאג, אני נותן לאחותי בשביל ה-10 שלה לפחות 2 – 3 דונם יפים. היא תברך אותי על ההשקעה הזאת. אבל בכל זאת הייתי רוצה לבוא כמו גדול ולקחת לפחות 30 דונם. אם היית בא איתי ב- 70 ועוד 70 היינו לוקחים בהלוואה בבנק, היינו עושים כסף. אתה לא מבין מה זה כסף. תאמין לי תשובה בלאס וגאס לא יספור ככה בוכטות.
אני: וואלה מאמין, אבל פעם האחרונה שראיתי אותך ככה מתלהב מנדל"ן קנית דירה להשכרת סטודנטים בבאר שבע, "בלי כסף" כולה 60,000 דולר ולקחת משכנתא 50,000 דולר. מה קרה שם?
הוא: אה עזוב, חוסר מזל. היו שם דירות כמו זבל ולא הצלחתי להשכיר. גם המקום היה ג'יפה. הייתי צריך למכור. באר שבע לא שווה כלום תאמין לי. מכרתי והחזרתי לבנק את המשכנתא שלו שיעזבו אותי במנוחה. אני לא רוצה עסקים עם הבנקים, רק משקיעים! אנג'לים. אנשים פרטיים. כאלה שלא חושבים איך להחזיר מיד את הכסף. כאלה שמאמינים. תאמין לי הם הולכים להרוויח בגדול על ההשקעה שלהם. צריך רק מישהו שיבוא איתי ראשון. הזדמנות חבל"ז.
אני: אוקיי, נשמע מצוין. כרגע אני לא נזיל, אבל נדבר בעוד חודש חודשיים.
הוא: חבל, בעוד חודש בטח כבר יחטפו את זה.
אני: מה לעשות, ככה זה. אני מפסיד את כל ההזדמנויות הגדולות בחיים.