איך מריח סקס?

מה זה חשוב איך הוא מריח, זה פלייבוי ואנחנו בעד / דאודורנט פלייבוי

בואו נאמר את האמת, כשאנחנו חושבים על פלייבוי אנחנו חושבים על סקס. סופט-קור, חצי מצונזר, קצת שמרני – אבל סקס. לכן קצת הופתעתי לקבל לבדיקה את הדאודורנט שהציג בגאווה את השפנפן המפורסם של יו הפנר על אריזתו. הרי, מי רוצה להתבשם בריח של סקס?

מצד שני, מה זה בעצם דאודורנט ספריי אם לא ריח מלאכותי חזק שמנסה להתגבר על הניחוחות שיוצרים החברים יולי ואוגוסט באיזור בית השחי הגברי? ולמה בעצם אנחנו מנסים להתגבר על הריח הזה אם לא בשביל להשיג סקס, אפילו אם הוא קצת שמרני.

לסיכום אפשר להגיד שכמו כל דבר שמגיע מבית היוצר של פלייבוי, אנחנו גם בעד הדאודורנט. אפילו אם הוא קצת שמרני, קצת זקן וההרגשה היא שהמוצר הבא שיו הפנר יוציא הוא חיתולים לשפנפנים מבוגרים.
(עמית בן מנחם)

מחיר: 30 שקל ל-150 מ"ל.

אתה מוזמן להתבשם בו - אבל תחביא אותו במגירה או משהו / דיזל "איירון מן"

הדבר הכי חשוב בבושם הוא הריח שלו, והריח של הבושם החדש של דיזל מסדרת המוצרים שמלווה את הסרט "איירון מן" הוא לא רע, אפילו להפך. כל הבחורות שהריחו אותו אמרו שאפילו יש לו ארומה מתוקה, אך גברית. אני די בטוח שזה דבר טוב.

אך כפי שציינתי, הדבר הכי חשוב בבושם הוא הריח שלו, אבל לא רק. האריזה של הבושם גיקית להחריד, עם עיטורי קומיקס ופונטים ילדותיים. גם אם אתה מצליח להצניע את האריזה, אתה נשאר תקוע עם בקבוק הבושם עצמו, שמעוצב כאגרוף אדום שנראה כאילו נתלש מתוך ארגז הפרופס של אחד מסרטי בטמן ורובין משנות השישים.

במילים אחרות, יכול להיות שהבושם הזה יגרום לבחורות להסניף אותך, אבל לא כדאי שהוא יהיה על המדף בבית כשהם יגיעו אליך הביתה.
(עמית בן מנחם)

מחיר: 464 שקל ל-75 מ"ל.

זה ליד, זה כמעט, זה עדיין לא שם / בוגטי “Design and motion”

גברים נחלקים לשני סוגים: כאלה שניגשים ברחוב לזרים ושואלים אותם "סליחה, אחי, באיזה בושם אתה משתמש?”, וכאלה שמסתובבים לתומם ברחוב ופתאום מקבלים דפיקה קלה על השכם, שאחריה מגיעה השאלה הכי כיפית בעולם. מישהו רוצה להריח כמוך. מישהו רוצה משהו שלך יש. קוראים לזה כוח, בנאדם, יש לך כוח. והדרך היחידה להשתמש בו בתבונה היא להמשיך לרכוש את הבושם הנחשק שלך ולממטר אותו על עצמך כאילו אין מחר.

לי זה קרה פעמיים: פעמיים נשאלתי, פעם אחת שאלתי. אף אחת מהן לא כללה את הבושם החדש של בוגטי, לצערי. פלשבק: כשהוא נחת על שולחני זה נראה דווקא מבטיח – החברה איכותית, האריזה מגניבה ומזכירה משחקי הרכבה מסובכים שסבא שלי מאפסן בארון ושולף כשהוא מארח אנשים, והפרמיס נשמע מבטיח - “Design and Motion”. בטח גם לטים גאן יש כבר אחד כזה.

הריח התברר כלא רע בכלל – 80% גברי, 20% מתוק ו-0% מפדח. גם במבחן העמידות הוא קיבל ציון גבוה במפתיע, כשמישהי רחרחה שרידים שלו עלי שבע שעות אחרי המקלחת של הבוקר. אז מה הבעיה פה? ברור לי שזה נשמע כמו "אוי יו יוי", אבל הוא בכל זאת מרגיש קצת ליד, לא מיוחד. לא מסובב ראשים. לא הופך אותך לנשאל. אין לי באמת איך להסביר למה בושם שגדל בבית טוב, הוציא ציונים טובים ולא שכח להשקיע בעצמו, לא התקבל בסוף לקורס טיס. לפעמים דברים רעים קורים גם לבשמים טובים.
(אופיר ארצי)

מחיר: 370 שקל ל-75 מ"ל.

>> עוד בבידוק: מה הקשר בין פורנו לפנס?