בנגאלור, הודו, 2016. עשרות אלפי אורחים התכנסו לחגוג את יום הנישואים של באהמני רדי בת ה-21. זאת הייתה רחוקה מלהיות חתונה רגילה. אחרי הכל, אביה, איל הכרייה גאלי ג'הארדנה רדי, הוא איש העסקים העשיר ביותר במדינת קארנטקה ואחד האנשים העשירים ביותר בהודו. הוא שכר את מיטב מעצבי התפאורה של תעשיית בוליווד בשביל להפוך את אחוזתו למקדשים העתיקים של האמפי, בירת האימפריה הויג'איאנגרית. לצורך האותנטיות, הוא שילם לשחקנים כדי שיסתובבו במתחם לבושים בתחפושות מאותה תקופה עתיקה. מתופפים, מוזיקאים ורקדניות (חלקן הוא הטיס במיוחד מברזיל) הופיעו לאורך הטקס היוקרתי, והוא אפילו דאג להציב פילים רובוטיים שישמרו על הכניסה הראשית יחד עם עוד 3,000 מאבטחים שסיירו במתחם.

הכלה הנרגשת לבשה שמלת סארי מסורתית בצבע אדום כהה. כמו כן, היא ענדה אינספור שרשרות יהלומים על צווארה, זרועותיה, ראשה ומותניה. אף אחד לא יודע בדיוק מה היה תג המחיר של הופעתה, אך ההערכה היא שרק השמלה עלתה כ-3 מיליון דולר – ורק לשם ההשוואה, שמלת החתונה של מייגן מרקל (הדוכסית של סאסקס) עלתה בסביבות החצי מיליון דולר. גורמים אשר מקורבים להפקה טוענים שהחתונה השערורייתית עלתה בסביבות ה-85 מיליון דולר. כנראה שמיותר לציין זאת, אבל היא עוררה לא מעט ביקורת ציבורית. אחד האורחים שנכח באירוע אפילו הגדיר אותה בתור: "מפלי הניאגרה של בזבוזים" – ובמדינה שבה פערי המעמדות הם הקיצוניים בעולם, זאת הייתה הצצה אל העושר האדיר של המיליארדרים שמתגוררים בהודו.

רדי הוא אחת הדוגמאות הקלאסיות לתופעת ה-"בוליגארכים" ההודים וכמוהו יש עוד רבים אחרים. בשנת 2017, דווח כי תת היבשת האסייתית היא המדינה הרביעית בעולם בה ריכוז המיליארדרים עולה על יותר מ-100 -  אחרי ארה"ב, סין ורוסיה. מה לגבי שאר האזרחים? ובכן, הם מרוויחים מדי שנה כ-2,000 דולר בממוצע, מתפלשים בזוהמה של הרחובות ויכולים רק לחלום על העושר של האלפיון העליון בהודו.

הפערים הכלכליים במדינה מתבטאים בצורה הקיצונית ביותר במומבאי, הבירה הכלכלית של הודו. כ-22 מיליון נפשות מתגוררות במגה עיר הזאת, רובם בתנאי עוני קשים. קחו לדוגמא את דהראבי, שכונת העוני הכי קיצונית בעיר, וזו שמוגדרת בעיני רבים בתור "הגטו הצפוף ביותר באסיה", היא מכילה קרוב לחצי מיליון אנשים בממוצע לקמ"ר. לעומת זאת, אם תסעו 10 דקות דרומית לשם אל בניין אנטילה תראו תמונה אחרת לחלוטין ותתקלו בבניין יוקרתי שהוא ביתו (שלא לומר מבצרו) של מוּקש אמבאני, האדם העשיר ביותר במדינה.

מדובר בגורד שחקים בשווי של מיליארד דולר, אשר משקיף מגבוה על העולב של מומבאי. 34 קומות בשביל חמישה נפשות הכוללות 6 קומות בשביל אוסף מכוניות היוקרה (אשר מכיל בין היתר מכונית BMW 760i ממוגנת), שתי קומות עם מכוני כושר (כולל מגרשי כדורסל וכדורגל, בריכת שחייה וסטודיו ליוגה), "חדר קרח" עם מכונת שלג מלאכותית ואולם נשפים יוקרתי כל כך, שאורחים טוענים כי "הנברשות שבמקום מעוטרות בנברשות". בשנת 2010, נחשפו החשבונות החודשיים של האחוזה, אשר הסתכמו ביותר מ-109 אלף דולר – בזמן שלרוב התושבים של שכונת דהראבי אין אפילו חיבור לחשמל. מארק מגניר, כתב ה-LA Times, הגדיר את הבניין בתור: "דימוי מביש של עושר במדינה שבה ילדים מתים מרעב". בניין אנטילה היא הוכחה חיה לכך שהשחיתות במדינה לא יודעת שובע.

אין זה סוד שהבוליגארכים נוהגים לשמן את פקידי הממשל בהודו באמצעות טובות הנאה, שוחד ומתנות. השיטה שלהם הקצינה בתחילת שנות ה-90, כאשר הממשלה אישרה רפורמה לפיה אנשי עסקים פרטיים יכולים לזכות במכרזים להפעלת נכסים לאומיים שונים כגון זכויות שידור טלוויזיוניים, כרייה או פעילויות שונות בשוק הסלולר. כך למעשה התחיל מה שמוגדר היום בתור "פיצוץ המיליארדרים של הודו". שרים בממשלה חילקו נכסים רווחיים ביותר לאנשי עסקים כמו אמבאני ורדי. זאת הייתה שחיתות פר אקסלנס: אנשי עסקים משלמים לפוליטיקאים ומשאירים אותם בשלטון ואלו בתמורה הופכים אותם לעשירים יותר.

בשנת 2010, בשיא האביב הערבי, היקפי השחיתות נחשפו לעיניי הציבור אחרי חקירה של הרשויות. בתקשורת המקומית קראו לזה "עונת ההונאות". היקפי השוחד האדירים גרמו לזעם ציבורי, אשר הוביל בסופו של דבר לבחירתו של ראש הממשלה נרנדה מודי. באותו רגע כל הכביסה המלוכלכת של השלטון הייתה חשופה לעיני כולם וכבר אי אפשר היה להתעלם מזה. הציבור רצה דם, דם כחול, אבל בהתחשב בזה שהאלפיון העליון והפוליטיקה במדינה הם אותה ישות – כל ניסיון לסגור חשבונות עם הבוליגארכים היה מורכב בלשון המעטה.

נקודת המפנה ביחס שבין הממשל ההודי ואנשי העסקים המיליארדרים הגיע כאשר מודי הביע כוונה להעמיד לדין את ויג'יי מלאיה - מי שמוגדר בתור "מלך החיים היפים" של המדינה. מלאיה היה יורש ההון של אימפריית המשקאות Kingfisher. בשנת 1983, כשהוא רק בן 27, הוא הפך ליו"ר הדירקטוריון של החברה לאחר שאביו נפטר בפתאומיות. בין לילה הפך לאחד המיליארדרים הנהנתנים ביותר בהיסטוריה של המדינה.

בשיא העושר שלו, מלאיה היה הבעלים של אינספור יאכטות מפוארות ואפילו מכוניות מירוץ מסוג Formula 1. הוא קנה אחוזות יוקרה ונכסים ברחבי העולם; החל מדירה במגדלי Trump בניו יורק ועד מתחם שנמצא במרכז שמורת טבע בדרום אפריקה. הוא רכש את קבוצת הקריקט המקצועית של העיר בנגאלור ואפילו קרא לה על שם מותג הוויסקי שלו, ה-Royal Challenge. בשלב מסוים הוא אפילו הצליח לשריין לעצמו מושב בפרלמנט ההודי, שם הוא פעל לשנות את חוקי המדינה בשביל להטיב עם העסקים שלו. בריאיון לכלי התקשורת, הוא צוטט פעם כאומר: "עשיתי את מה שריצ'ארד ברנסון עשה. חייתי את המותג" – אך בניגוד למייסד Virgin, מלאיה עף קרוב מדי אל השמש.

חלק מן המותגים של איש העסקים ההודי התקשו מאוד להציג רווחים, כולל חברת הצ'רטר שלו Kingfisher Airlines אשר רשמה הפסדים במשך 7 שנים רצופות. בשנת 2012, הרשויות ביטלו את זיכיון התעופה של החברה והגירעון האדיר של מלאיה נחשף. לפתע, הסתבר ש-"מלך החיים היפים" נמצא בחובות של 2 מיליארד דולר לספקים, בנקאים ועובדים לשעבר. בזמנים שבהם ראש הממשלה רק מחפש הזדמנויות לסגור חשבונות עם בני האלפיון העליון, מלאיה ברח ללונדון, להתגורר עם מה שנשאר מן החסכונות של האימפריה האדירה של משפחתו. "העובדה שהחוק מצליח להבהיל את האנשים הללו היא סימן לכך שתמו הימים שבהם אוליגרכים עשו צחוק מהממשלה", סיפר מקורב לראש הממשלה. הסגרתו לרשויות הודו הפכה לאחד הנושאים הבוערים ביותר בשיחות הדיפלומטיות בין מודי לתרזה מיי. רבים גורסים כי במידה והוא יצליח לסגור את מלאיה מאחורי סורג ובריח, זה יהיה סימן שזמנם של הבוליגארכים ההודים עומד להסתיים.

(מקור)