אנדרו איווניקי לא זז מהמיטה כבר שלושה שבועות, ונותרו לו עוד שבעה. כאלה הוא לא פצוע חלילה, ואפילו בריא יותר מרובנו – אבל נאס"א משלמת לו 18,000 דולר כדי לשכב במיטה שלושה חודשים ולא לזוז. וכשאנחנו אומרים לא לזוז אנחנו מתכוונים לזה - הוא לא יכול לעמוד, לשבת, או אפילו ללכת לשירותים.
המיטה שלו נמצאת במכון המחקר של סוכנות החלל האמריקנית ביוסטון, טקסס, שם החוקרים בחונים אותו בזמן שהוא נשאר במיטה 70 יום רצוף. המחקר, CFT 70, הוא חלק ממאמץ בן שלוש שנים ללמוד על התגובות וניוון של עצמות ושרירים בחלל.
עד כה היו 54 נסיינים, אבל איוונקי הוא האחרון שבהם. בבלוג שכתב על החוויה הוא מנסה להבין אם מדובר בכסף הכי קל שעשה אי פעם או אם הוא טיפש שהסכים לבלות שלושה חודשים ללא תזוזה בשביל הכסף. הוא לא האמין שייבחר מתוך 25,000 המועמדים, אבל כשהזימון הגיע הוא החליט לקחת הפסקה מחייו וללכת על זה. וזה לא היה עניין של מה בכך - האמריקני הנועז בדיוק סיים את תחרות איש הברזל הראשונה שלו, והיה רגיל לאימונים אינטסנסים בכל יום. כעכשיו הוא מבלה חודשיים וחצי ללא תזוזה.
כדי להעביר לו את הזמן קישטו את התקרה בחדר במאות אריחים מעוטרים ביצירות, סמלים, וציטוטים מעוררי השראה - מסתבר שאחרי עשור של ניסויים בשכיבה, כל אחד מהמשתתפים הותיר אחריו מזכרת. הימים הראשונים היו ערבוביה מטושטשת של בדיקות פיזיות, מחטים וצנצנות שתן שנאספו ונבדקו. אבל גם הבדיקות הכואבות יותר הפכו לשגר עבורו – אחרי שנים של עבודה קשה וחיפוש משמעות לחייו, נהנה הצעיר מהנוחות והפאסיביות שבקבלת הפקודות והזמן החופשי הרב.
כאבי הגב והראשו שהובטחו לו הגיעו כצפוי - עמוד השדרה לא רגיל להשאר במצב מאוזן לתקופה ארוכה, וכובד האיברים הפנימים מתחיל להעיק. גם השינוי בזרימת הדם לפלג הגוך העליון מגביר את הלחץ בגולגולת. תקופת ההסתגלות הראשונית היתה מתישה, ובבלוג שכתב הוא מספר כמה קשה להתקלח (נסו אתם לשטוף את הרגליים במצב מאוזן), כמה קשה לקרוא (הידיים כואבת כי אי אפשר להרים את הראש וצריך להשאיר אותן ישרות), ואפילו לצחצח שיניים (בכל פעם הוא הרגיש שהוא הולך להחנק). בפורום של רדיט הוא גם מסביר שהמצב בכלל לא פשוט כשהוא רוצה לענג את עצמו.
בכל אופן, עכשיו מצבו כבר טוב יותר והוא מדווח שהוא ראה כבר את כל "בית הקלפים", "הסמויה" וידו עוד נטויה. הייתם מתחלפים איתו?