ינוקות כמו אלו שעורכים אתרים מסויימים באינטרנט אומרים לי, מיכאל, הרי אנחנו שקועים בעיצומו של המשבר הנורא ביותר בהיסטוריה, וחלקם אף טורחים להוסיף סימן קריאה בסוף משפטים מעין זה. אבל המשבר הנוכחי הוא טיפה בים לעומת כמה מהמשברים הגדולים בהיסטוריה של העולם. את המשבר הגדול של 1929 כולם זוכרים, אבל גם לפניו היו עוד כמה משברים שהיום כולם רוצים להשתוות אליו.

אין תמונה
בתמונה: הכיוון הנכון

מרבית הקוראים שמעו על בועת הצבעונים בהולנד, עת, על פי האגדות שהתפתחו מאז, אנשים מכרו את בתיהם וקנו צבעונים נדירים במחירים מופקעים. כשהתפוצצה הבועה, נותרו כמה עם צבעונים שהיו טובים לקישוט אדן החלון, אבל לא היה להם חלון. קוראים אחרים זוכרים אולי את בועת מניות הים הדרומי – בועה שמזכירה את המשל על שני השותפים שחברו יחד, האחד היה בעל ניסיון והשני בא עם כסף, וכשנפרדו, לבעל הניסיון היה כסף ולבעל הכסף נותר הניסיון.

אין כמו המשברים הקלאסיים של המאות הקודמות. הסיפורים רבים ומוכרים, אך ביניהם מתחבאים להם כמה פחות מתוקשרים – למשל התעלות באנגליה. התעלות היו המיקרוסופט או הגוגל של סוף המאה השמונה עשרה. מישהו הגיע למסקנה כי מאחר וקל יותר להעביר סחורות על המים, נחפור את אנגליה בתעלות, והסוסים שילכו בצידי הדרכים ימשכו את הדוברות במים עם חיכוך מזערי.

החברות שמיהרו לקבל זיכיונות לכריית התעלות ולהפעלתן, מכרו מניות במחירים שהלכו ועלו והבטיחו רווחי ענק ושגשוג לכלכלת אנגליה. אך התוצאה היתה עגומה: הסוסים שהלכו בצידי התעלות הרסו את הדפנות הבוציות והחליקו פנימה, והעסק התגלה כאסון כלכלי גדול.

אבל בואו נחתוך לביזנס

אבל, חמשת המשברים עליהם אני רוצה לספר ולהסביר את המכניזם של בועה-משבר-היחלצות, הם דווקא משברים טריים יחסית, שניים בארה"ב, ואחד ביפן. ושניים משלנו, בישראל. האחד הוא משבר מניות הבנקים של סוף 2003 וזה שקדם לו במספר חודשים המשבר של תחילת 1983 שנקשר במידה רבה בשמם של מנהלי התיקים, ריגר-פישמן. ואם אתם תוהים באיזה פישמן מדובר, הרי אין טעם ללכת רחוק. מדובר באותו פישמן, גאון פיננסי עם נטייה להימורים, שערך רכושו נראה כמו רכבת שדים בלונה-פארק, עולה יורד ולדעת מומחים, לעיתים ערך התחייבויותיו עולה על ערך רכושו, אבל הוא קם וחוזר חלילה ונהנה מכל רגע ב"משחק" הזה.

שני שיאים של העת החדשה שייכים ליפן ולנאסד"ק. אולם, בעוד שהנאסד"ק הינו בועה ששייך למגזר, חשוב ככל שיהיה, הבועה היפנית של שנות השמונים, נגעה לכלל המשק. כדאי לציין כי גם מדדי המניות של בורסות כמו לונדון ופרנקפורט ותל אביב ירדו מעל שבעים אחוז במשך השנים 2000-2002, אבל כשהנאסד"ק יורד, למי איכפת מבורסות צדדיות כאלה.

הנס היפני

רולטה (צילום: jupiter images)
שים הכל על צבעוני אדום | צילום: jupiter images

אף אחד לא יחלוק על העובדה כי היפנים הם עם מוצלח כשהדברים נוגעים לכלכלה, פיתוח תעשייתי וטכנולוגי ותכנון עתיד. למעשה, בכל תחום, העסק עובד כמו שעון יפני. אין טעם לומר דופק, כי השעונים היפנים לא דופקים, הם דיגיטאליים כמו שאר המערכות שלהם.

הסיבה שציינתי שהיפנים הם עם מוצלח רק בחלק מהנושאים, נובעת מהעובדה שאין ספק כי בכל הנוגע לניקיון למשל, יש להם הרבה מה ללמוד מאיתנו. היפנים למשל, לא סומכים על עובדי הניקיון שלהם ולכן הם כמעט ולא מלכלכים את רחובות הערים שלהם. אנחנו זורקים אשפה חופשי כי אנחנו יודעים שיש על מי לסמוך.

בשנות השבעים ועד תחילת שנות השמונים, נראה היה כאילו לא ניתן לבלום את הקטר היפני. המכוניות שלהם שנחשבו בתחילה לבדיחה גרועה החלו להכות את כל המתחרים בכל שווקי העולם ובשווקים הענקיים של ארה"ב. ייצור יפני הפך להיות שם נרדף לאיכות. תעשיית האלקטרוניקה של ארה"ב נסוגה מפני זאת של היפנים ונעלמה כמעט לחלוטין, מול סוני וכל אלה שבאו אחריה. תעשיית האופנועים דעכה מול המתקפה היפנית וכן יותר ויותר ענפים פחות מתוקשרים, המונעים על ידי טכנולוגיה וייצור יעיל, החלו לסגת אחור מפני המתקפה היפנית שכבשה עוד ועוד מאחזים בשווקי העולם.

אמריקה שניצחה את יפן ואת גרמניה במלחמת העולם, בזכות עוצמתה המבוססת על תעשייה אדירה, ניגפה כלכלית, עשרים שנה לאחר המלחמה, מפני שתי מדינות אלה.

תעשיית הרכב שהיתה תעשייה מרכזית בתפיסת הכלכלית האמריקנית או, כפי שאמר מנכ"ל ג'נרל מוטורס בזמנו, מה שטוב לג'נרל מוטורוס טוב לאמריקה, החלה לסגת בפני המכוניות היפניות. קרייזלר היצרן השלישי בגודלו עמדה בפני פשיטת רגל (עניין של הרגל אצלם) ומנכ"ל פורד לשעבר, לי איקוקה, האיש שהפך לאגדה בחייו, הצליח לשכנע את הממשל לתת הלוואות לקרייזלר והעביר אותה לפסים של רווחיות והציל אותה, לפחות זמנית.

אותו אייקוקה (למרות שמו הוא לא ממוצא יפני, אלא איטלקי) נלחם כנגד מה שכינה סחר לא הוגן של היפנים. הוא הראה כיצד היפנים מצליחים להשיג נתחי שוק בעזרת שיטות "מלוכלכות", על-ידי הטלת מגבלות על מתחרים מארצות אחרות וניצול הליברליות של האחרים, בעיקר אמריקה אך גם חלק מארצות אירופה, על מנת להגדיל את היצוא שלהם ולחזק את החברות היפניות על חשבון מתחרותיהן. העולם הביט ביפנים נפעם ומשלחות ואנשי מדע ניסו ללמוד את סוד ההצלחה היפנית.

עוד לא נשבר לך ממשברים? בשבוע הבא: מה אפשר לקבל תמורת דירת חדר וחצי בטוקיו ומהו "מכפיל מתאים"

ספרו האחרון של מיכאל תבור, "יסודות המימון והניהול הפיננסי", יצא לאור בהוצאת לומדון