מה חשבת לעצמך כשקנית לה קרם גוף בטעם קוקוס?

נרות של קאסל (יח``צ: יח"צ kassel)
לא. | יח``צ: יח"צ kassel

מחרתיים ולנטיינז, ולא קנית לה כלום. זה בסדר, מחר עוד אפשר לקנות משהו ברגע האחרון. ואם אנחנו מכירים אותך נכון, מחר אתה הולך לקנות לה כרית בצורת לב ולא להבין למה אתה ישן על הספה. אתה לא יודע לקנות מתנות, וזה בסדר. אנחנו כאן בשבילך, גבר. השנה זה לא יקרה לך. הנה מה שאתה צריך לא להביא לה. אף פעם. גם אם זה במבצע.

שובה של סטלה המגמרת: פיסות בד זנותיות שחשבת שנלבש

תגיד, מה הסיפור שלכם עם מלמלות ותחרה, אף פעם לא ראיתם סרט פורנו שיצא אחרי האייטיז? אני נראית כמו משרתת צרפתייה שהזמינה מכונאי רכב נוטף גריז, או שזה סתם הטעם הגרוע שלך בלנז'רי? פעם אחר פעם נאלצתי לראות את חברותיי ממששות בעצב את חוטיני הנוצות השקוף ואת הבייבידול על הפייטים בפטמות שקיבלו מהחבר ליומולדת. "אבל מה אני אעשה עם זה?" הן נאנחות בתסכול, "מה אם הוא באמת מצפה ממני ללבוש את זה?"

ואתה, סוטה לקוי אופנתית שכמותך, זה שאמרו לך ששחור זה מרזה לא אומר שנשמח לקבל את זה.

דברים לא פרקטיים שסיפרו לך שבנות אוהבות

חנויות מתנות הן בדיוק כמו הגבר שהפיץ את השמועה שבנות מתות על ליקוקים באוזן. למען ההגינות, יש לחלק את האשמה שווה בשווה גם בין מגזיני הנשים ויצרני כרטיסי הברכה - כל אותם מוסדות זדוניים שהצליחו להנחיל בציבור את התפיסה המוטעית שבנות אוהבות נרות, בעיקר אם יש להם ריח אקזוטי של מטהר אוויר, בובות פרווה שמנמנות, בלונים וכל חפץ בצורת לב.

בוא נעמיד דבקים על דיוקם: נרות ריחניים משמחים אותנו בערך כמו השוקולד של ארומה (זה שזורקים לתיק ומוצאים כעבור חודשיים וחצי במפתיע); לבלונים יש נטייה להתפוצץ ללא אזהרה – תכונה בלתי נסלחת לכל הדעות; בובות פרווה וכריות למיניהן צוברות יותר אבק מאלבומים משפחתיים; ולעזאזל – אם הדבר הכי טוב שמצאת זה ספל עדיף כבר שהיית שוכח את התאריך. או מביא הפוך בכוס חד"פ, שניים סוכר.

בושם שהמוכרת דחפה לך

להביא בושם לחברה שלך נשמע די רומנטי בתיאוריה. הבעיה מתחילה כאשר המחשבה גולשת למעשה. מכיוון שנדירים הגברים הסטרייטים שניחנו ביכולת להבדיל בין ריח של מוכרת מזדקנת וריח של החברה שלהם, היוזמה הזו מסתיימת לעיתים קרובות בטרגדיה. רצוי שלא תקנה לה בושם בכלל. אבל היה וכבר נקלעת לסופר פארם רבע שעה לפני מסיבת יום ההולדת, בוא נמזער נזקים:

ראשית, לגברים יש נטייה לבחור ריחות בעלי פוטנציאל מחנק גבוה, והסיבה לכך טמונה בעובדה שהם הולכים על מה שהם מכירים. הנוזל הורוד בבקבוקון המוזהב מריח מוכר? זה בגלל שהוא דומה למטהר האוויר בשירותים שלך. עשה טובה, אל תבחר לבד.

אין תמונה
לא.

שנית, בשום פנים ואופן אל תקנה בושם שיש עליו שם של כוכבת פופ – אלה המסוכנים ביותר, ובדרך כלל מריחים כמו הפרצוף שמוכר אותם – מתקתקים, דביקים וילדותיים.

כלל אחרון וקריטי: זהירות ממוכרות בגיל העמידה עם שפתיים תחומות בעיפרון כהה. הן ינסו לדחוף לך בשמים בגילן שיזכירו לך למה עדיף למות צעיר. בקיצור, אל תקנה לה בושם.

דיסק של רוק נשי מתבכיין

זה שיש לי ציצים, אג'נדה פמיניסטית ומערכת סטריאו בבית לא אומר שאני רוצה ממך את הלהיטים הגדולים של אלניס מוריסט. למה? פשוט כי זה מעליב. תן לי את הדיסטורשן של ג'ימי הנדריקס, דבר אלי בגיטרות המלוכלכות של נירוונה, רק אל תצא מנקודת הנחה שהידע המוזיקלי שלי מסתכם ביבבות על מהות הנשיות. את אוסף החתיכות הצווחניות שלי תן לי לבחור לבד בבקשה, אלא אם כן רמזתי לך מופרשות שאני רוצה את האלבום החדש של פי.ג'י הארווי (למשל, כשהצבעתי עליו בחנות תקליטים אמרתי: "את זה!"). בפעם הבאה שאתה קונה לי מארז של טורי איימוס אני נשבעת לך שתצטרך לשמוע אותו יחד איתי.

אתה רומז שאני שמנה? שוקולדים, בונבוניירות ופחמימות אחרות

זה לא שאנחנו לא אוהבות שוקולד, זה פשוט שאנחנו אוהבות אותו מדי. אם אתה לא רוצה לגמור את הערב בין עטיפות הריש פזורות על המיטה, בחורה אחת בוכייה ומונולוג ארוך על 5 קילו מיותרים שהורסים לה את החיים – דלג ישר לסקס.