הידעתם? פיתוח גוף הוא המצאה בת מאה ורבע בלבד. בעולם העתיק – דגש על יוון – היו אמנם תחרויות בין גברים בעל מבנה של שרירנים, אבל הן היו יותר מפגני כוח (נשיאת אבנים, גרירת עגלות) מאשר מפגני שרירים. רק בסוף המאה ה-19 עלו על זה שאנשים ישלמו כסף כדי לראות את השרירים נטו.

אז בסך הכל 125 שנה. בסך הכל מאז 1891, אז נערכה תחרות פיתוח הגוף הראשונה אי פעם (זה היה בלונדון ונקרא The Great Show). ובהתחשב בכך שהאבולוציה עובדת בחתיכות של מאות אלפי שנים במקרה המהיר, השינוי שעבר הגוף הגברי המפותח הוא לא פחות מפסיכי. תיכף תראו כמה פסיכי.

אז מה קרה? איך זה ש"איש השרירים" של פעם נראה היום גג כמו בחור שהולך קצת למכון? לשאלה הזאת יש ארבע תשובות שונות: אימון, תזונה, תרבות וכימיקלים. 

מפתחי הגוף הראשונים עסקו בהרמת משקולות נטו, לא באימון שמבודד קבוצות שריר, והם בוודאי לא נהנו מציוד הכושר מבוסס-המדע של ימינו. לא פחות חשוב, הם הקדישו יותר תשומת לב לפיתוח שרירים ופחות להורדת אחוז השומן – וכמו שמפתחי גוף בני זמננו אוהבים לומר, "שרירי בטן לא נבנים המכון אלא במטבח".

עד כאן אימונים ומזונות. עכשיו תוסיפו את תרבות הגוף, שבמאה האחרונה מקדשת יותר ויותר את הקיצוני – והדוגמנית הדקה באופן מדאיג היא בסך הכל תמונת המראה של הגבר השרירי באופן מופרך. אלא שהוא לעולם לא היה הופך לכזה אלמלא הכימיקלים.  

באמצע שנות ה-50 החלו מפתחי גוף להשתמש בזריקות טסטוסטרון. בעשור הבא נכנסו לתמונה הסטרואידים האנאבוליים (שלמעשה היו בסביבה עוד קודם לכן, אבל הסיקסטיז היו עשור הפריצה שלהם). בשנות ה-80 הגיע לשוק הורמון הגדילה הסינתטי, שבניגוד להורמון מהטבע הוא זמין יחסית וזול יחסית. ככה השיגו במעבדות - ובחדרי הכושר, בואו לא נמעיט בערכה של הזיעה – את מה שנראה כמו קפיצה מטאורית של האבולוציה.

בואו נדלג בין חמש תחנות ושישה בודי בילדרים שמייצגים בגופם את השינוי שעבר הענף הזה מאז לידתו. זה, כאמור, די פסיכי.

כל ההתחלות: יוג'ין סנדו

כן, את הכתבה הזאת מוכרחים לפתוח עם מי שמכונה האב של פיתוח הגוף המודרני - יוג'ין סנדו. הוא נולד בשם פרידריך מולר בשנת 1867 בפרוסיה (כן ילדים, הייתה פעם מדינה כזאת). הוא החל את הקריירה שלו בתור אמן קרקס אך במהרה זיהה אותו צייד הכישרונות פלורנץ זיגפלד והפך אותו לכוכב.

זיגפלד ראה שהקהל התפעל מהשרירים של סנדו יותר מאשר מהמשקולות שהניף. לכן ביקש מסנדו לבצע תנוחות שידגישו את מבנה גופו, אותן כינו "הופעות תצוגת שרירים", בנוסף להרמת המשקולות. אותן "הופעות תצוגת השרירים" היו אבן הפינה של תחרויות פיתוח הגוף המתבססות עד היום על אותן תנוחות ופוזות. בשנת 1901, עשר שנים לאחר תחרות הבודי בילדינג החובבנית הראשונה, סנדו ארגן את התחרות הגדולה הראשונה של הענף. כל כך גדולה שהאולם בלונדון התמלא ואנשים נאלצו להישאר בחוץ.

כפי שאתם בוודאי כבר מבינים, להגיד שסנדו הוא האבא של פיתוח גוף המודרני כמעט ממעיט מערכו. הוא היה כוכב בינלאומי, נשים שילמו כדי ללכת אל מאחורי קלעים ולחוש את שריריו. הוא אימן את מלך אנגליה, למען השם. בשעתו הוכרז שסנדו הוא "הגבר המושלם", ועד היום דמותו מופיעה על גביע "מר אולימפיה".

מאיטליה בהנפה: צ'ארלס אטלס
בודי בילדר (צילום: יוטיוב\Jimm Magnet)
הכל בגלל בריון. צ'ארלס אטלס | צילום: יוטיוב\Jimm Magnet

כמו יוג'ין סנדו, גם צ'רלס אטלס שינה את שמו כדי לקדם את הקריירה שלו. וזה הלך לו לא רע בכלל. הוא נולד בשנת 1892 באיטליה בשם אנג'לו סיציליאנו. לימים הפך לאחד ממפתחי הגוף המפורסמים בעולם.

אטלס היה מרים משקולות ידוע. בשנת 1922 זכה בתואר "האדם המפותח באופן המושלם ביותר של אמריקה" (באנגלית זה נשמע יותר טוב: America’s most perfectly developed man). באותה שנה פתח עסק והחל למכור ספרים של תרגילי פיתוח גוף (הוא כינה אותם "Dynamic Tension") בשילוב עם עצות לניהול אורח חיים בריא.

על פי האגדה, אטלס היה בצעירותו בחור רזה וחלש ששקל רק 44 ק"ג לפני ששינה את חייו. יום אחד בחוף הים איזה בריון בעט חול בפניו והוא החליט – לא עוד! אטלס החל להתאמן ולהתחזק והפך כל כך גדול ומרתיע שאף בריון לא העז להתעסק איתו שוב. זה לפחות הסיפור שבו דבק כשהחל להתפרסם, ובין אם הוא אמיתי או לא, כל בחור צעיר שגדל במחצית הראשונה של המאה ה-20 ידע אותו בעל פה, הודות לפרסומות שנפרסו על פני עמוד שלם בחלקם האחורי של ספרי הקומיקס באותה תקופה.

לא התרגילים ולא הייעוץ נחשבו מקוריים במיוחד באותה עת, אבל אטלס, בזכות הכריזמה שלו וצעדים עסקיים נכונים, הוא אחד ממייסדי ענף הבודי בילדינג כפי שאנחנו מכירים אותו.

נולד כוכב: סטיב ריבס
בודי בילדר (צילום: יוטיוב)
הרים 180 קילו. סטיב ריבס | צילום: יוטיוב

מי שהפך לימים (סוף שנות ה-50) לכוכב קולנוע שזכור בעיקר בתפקיד הרקולס היה אחד ממפתחי הגוף הגדולים בעידן הטרום-סטרואידי.

לאחר שסיים את שירותו הצבאי, ריבס זכה בתואר "מר אמריקה" לשנת 1947. ב-1948 הגיע למקום השני בתחרות על תואר "מר יוניברס" בלונדון, וכשחזר להתחרות עם היקום כולו בשנת 1950 כבר זכה במקום הראשון. במקביל החל בקריירת משחק.

מספרים שריבס היה מסוגל  להרים משקולות (בשיטת דד-ליפט) 180 קילוגרם תוך החזקת הבר בקצות אצבעותיו בלבד. חשוב לציין שהוא נראה כמו כוכב קולנוע הרבה לפני שהפך לאחד, אבל זה לא אומר שהוא לא היה חזק בטירוף.

מאז ולתמיד: ארנולד שוורצנגר
ארנולד שוורצנגר (צילום: Hulton Archive, GettyImages IL)
יש מישהו שלא מזהה אותו? ארנולד שוורצנגר | צילום: Hulton Archive, GettyImages IL

ארנולד לא היה השרירן הגדול ביותר או הטוב ביותר של שנות ה-60 המאוחרות. אנשים שמצויים בהיסטוריה של הענף טוענים שסרג'יו אוליבה היה גדול יותר, וביל פרל היה חזק יותר. אבל ארנולד היה הראשון שכולם, ללא יוצא מן הכלל, הכירו את שמו.

קל להביט לאחור ולמנות את הישגיו של שוורצנגר. הוא התחיל להתאמן בהרמת משקולות בגיל 15, זכה בתואר מר עולם בגיל 20 וניצח בתחרות מר אולימפיה שבע פעמים. אבל בסופו של דבר, ההישג הגדול ביותר שלו היה פשוט להיות ארנולד. הוא פיתח את שריריו ואת מעמדו ככוכב באותה מהירות ובאותה עוצמה.

שוורצנגר זכה לתהילה ככוכב סרטי פעולה הוליוודי וכיהן כמושל קליפורניה מ -2003 עד 2011, ובמשך שתי הקריירות האלה נותר דמות נוכחת ובולטת בעולם פיתוח הגוף. התחרות שנושאת את שמו, "הארנולד", היא מהחשובות בתחום גם שנים לאחר שהוא עצמו פרש. ללא ספק, האיש היה ונותר הסמל הגדול ביותר של הספורט.

מר גדול: דוריאן ייטס

מי שנחשב לאחד ממפתחי הגוף הגדולים אי פעם – 1.87 מ', בשיאו 106 ק"ג – תמיד דיבר בכנות ובתלהבות על שימוש בסטרואידים אנאבוליים. אין ספק שהוא ייצג היטב את השדרוג שהם מביאים לגוף האנושי (וכרגיל אצל החבר'ה האלה, לא שמעו ממנו הרבה על הנזקים העצומים שהם גורמים).

ייטס היה אחד הכוכבים הגדולים של הענף, תרתי משמע, בשנות ה-90. הוא זכה שש פעמים רצופות ב"מר אולימפיה" – כנראה בזכות קוקטייל של סטרואידים, הורמון גדילה וזריקות אינסולין. למרות שעברו 20 שנה מאז שהאיש היה בשיאו, הוא עדיין מייצג את קצה המסלול שהתווה יוג'ין סנדו.

כאן ועכשיו: קלום פון מוגר וסטיב קוק_OBJ

קלום פון מוגר הוא אוסטרלי בן 25 שמזמין השוואות לשוורצנגר. סטיב קוק הוא בן 31 שמזמין השוואות לסטיב ריבס.

כבר אמרנו: אולי הדבר העיקרי שהשתנה מימיו הראשונים של פיתוח הגוף ועד לימינו הוא האופן שבו הציבור תופס את מפתחי הגוף - ואולי גם להיפך, האופן שבו מפתחי הגוף רוצים להיתפס בעיני הציבור. כמו שמאחורי שוורצנגר הסתתרו מפתחי גוף טובים יותר אך כריזמטיים פחות, כנראה גם מאחורי מוגר וקוק מסתתרים כמה שמות חזקים שלא הצליחו לפרוץ אל התודעה. מה עוד השתנה? גם את זה כבר אמרנו: כימיקלים, והרבה מהם.

Failure is nothing more then a bumpy road we have to travel on • It's not our destination • It's simply a process we must all endure on the road to success. The losing of enthusiasm on the other hand is like a head on collision... And all is lost.. As far back as five, ten years my goals have remained the same as they are now. But many of the faces that surround me are no longer. Much like the seasons, the faces around you will change, but your direction and goals must not. A few will slow you down. BUT LET NO ONE STOP YOU! ☠

A photo posted by @calumvonmoger on


Only 93 days until the WFF Universe in Orlando, FL! • Location: Hyatt Regency Grand Cyprus (5 star hotel) . • Registration: Now Open for all usa and international athletes • For all tickets info and discount link to book your hotel, go here» www.wff-USA.com (Right now deal for accom $189 per night!) Ill be there to help host this show, looking forward to meeting visitors and new competitors! Repost: @vonmogersworld WFF Universe Championships in La Ciotat, France, where I won the prestigious title of Mr. Universe, during June of 2015.

A photo posted by @calumvonmoger on


לא סתם זוכים מוגר וקוק להשוואות אל כוכבי הקולנוע ברשימה. למעשה, הישגיהם המקצועיים לא מסבירים לבדם את הפופולריות שלהם ברשתות החברתיות: קוק הגיע למקום הרביעי בתחרות מר אולימפיה לשנת 2014 ומאז לא התחרה שוב. מוגר הגיע למקום שלישי בתחרות מר יוניברס לשנת 2013 ומאז לא נרשמו לו הצלחות. אבל דפי הפייסבוק של שניהם מפוצצים ממעריצות ומלייקים.