בשנת 1995 העבריין גדי שץ פלום ישב להנאתו בבר "המנזר" ברחוב אלנבי בתל אביב. פלום היה לקוח קבוע בבר המיתולוגי. הוא לגם מכוס התה שהזמין ואז לפתע משום מקום הגיחו למקום שני גברים רכובים על אופנוע חבושים בקסדות שחורות. אחד מהם שלף אקדח 9 מ"מ וירה לעברו כמה כדורים מטווח אפס. פלום צנח על כיסאו. השניים נמלטו תוך שניות מהזירה כשהם מותירים את מי שנחשב לאחד העבריינים האכזריים בישראל של אותה תקופה מתבוסס בדמו. ניידת טיפול נמרץ של מד"א פינתה אותו לבית חולים ותוך זמן קצר נקבע מותו.
"שץ היה אדם בלתי ניתן לחיסול", סיפר עבריין לשעבר שהכיר את פלום. "עבריינים פחדו להתקרב אליו. הוא היה בטוח שלעולם לא יעזו לרצוח אותו, שהוא חסין לנצח. בגלל זה אף פעם לא הסתובב עם מאבטחים. הוא תמיד טען שעבריינים עם מאבטחים הם שפנים, פחדנים ולא באמת פושעים. היו הרבה עבריינים אכזריים בעולם התחתון כמו הרצל אביטן, או שמעיה אנג'ל שהיה חברו הטוב, אבל שץ היה האכזרי ביותר. כל מי שהעז להתעסק עם שץ או לשמש עד מדינה או מלשין של המשטרה נגדו גמר את חייו בפיצוץ מטען במכונית או עם כדור בראש".
27 שנים חלפו מאז שחוסל פלום ועד היום חוקרי היחידה המרכזית במשטרת מחוז תל אביב לא הצליחו לפענח את הרצח, אפילו לא להשיג קצה קצהו של מידע שיוביל לרוצחים או למי ששלח אותם. התיק מעלה אבק במשרדי היחידה, כשהסיכוי לפענח אותו שואף לאפס.
"היו לו המון אויבים וים של סכסוכים", אומר קצין חקירות לשעבר במשטרה. "שץ היה מסוכסך עם יעקב אלפרון ועבריינים בכירים אחרים. הוא רצה להשתלט על שוק ההימורים ובתי הבושת של תל אביב. העבריינים הכי בכירים פחדו ממנו בגלל שהיה בלתי צפוי. בתי הקברות מלאים בעבריינים שחוסלו בהוראה של שץ ומקורביו".
לדברי קצין החקירות לשעבר הרוצח של פלום כבר אינו בין החיים: "להערכתי העבריין שנתן את ההוראה לרצוח את שץ חוסל במרוצת השנים על ידי יריביו. היו לנו מה כיווני חקירה, היה ניסיון לגייס איזה עד מדינה אבל זה קרס ברגע האחרון".
פלום נולד להורים יהלומנים ניצולי שואה. הוא גדל ברחוב אלכסנדר ינאי בצפון הישן של תל אביב. כילד ניגן בכינור והיה צייר מחונן לגילו. פלום הנער נמשך מהר מאוד לעולם הפשע ועמד בראש כנופיית "מילאנו" וחבורת "קריסטל".
"כבר כנער היה לו פרצוף מפחיד מאוד. כששץ היה מסתכל עליך זה חצי מוות", סיפר עבריין לשעבר שהכיר את פלום. "הוא היה מתלבש יפה בחליפות כמו כוכב קולנוע שהגיע לטקס אוסקר בהוליווד או בסגנון של הזמר אלביס פרסלי. בחור יפה שבחורות רדפו אחריו אבל הפנים שלו תמיד היו אכזריות. בקושי צחק".
כשהיה בן 15 הייתה לפלום חברה, בת למשפחה עשירה שתכנן בהמשך להינשא לה, אבל הוריה החליטו להפריד ביניהם בגלל שלא אהבו את התנהגותו ושלחו אותה לאוסטרליה הרחק ממנו. ליבו של פלום נשבר ולקח לו הרבה זמן להתאושש. זו הייתה האהבה הראשונה האמיתית בחייו.
פלום התגלגל לעולם הפשע לאחר שנעצר לראשונה על גניבת אופנוע. הוא ישב 24 שעות במעצר. הוריו עוד ניסו להחזירו לדרך הישר ולהוציאו מעולם הפשע אבל כל מאמציהם עלו בתוהו. "אני לכלא לא חוזר יותר", הבטיח פלום וממש לא קיים. הוא הלך וחיזק במהלך השנים את מעמדו כאחד העבריינים המפחידים והאכזריים בישראל.
יחד עם חברו הטוב שמעיה אנג'ל, שהתגורר לא הרחק ממנו, הוא ביצר את מעמדו כמלך העולם התחתון ששלט במועדוני ההימורים, בתי הבושת ותחום הסחר בסמים, גביית דמי חסות מבעלי עסקים ובעלי באסטות בשווקים בתל אביב ובכל גוש דן כולל יישובי השרון.
"כשעבריינים רצו לפתור סכסוכים ביניהם היו פונים לשץ. ידענו שהוא בשנייה פותר כל דבר ואם זה לא הולך וצד שני לא רוצה לעשות פשרה אז מחסלים את מי שסירב", הסביר עבריין מתל אביב.
ב-1969 הסתבך שץ בתיק פשע רציני. הוא היה מעורב בשוד בנק דיסקונט בתל אביב. אחד המעורבים בשוד, עבריין בשם ניסים סיבוני, הסכים לשמש עד מדינה נגדו. פלום נידון לשש שנות מאסר בפועל. כמה שבועות לאחר שהשתחרר מהכלא, מטען חבלה התפוצץ במכוניתו של סיבוני והוא נהרג במקום. הכתובת למי שביצע את הרצח הייתה ברורה למשטרה אבל עד היום אין ראיות נגד פלום. לאחר מכן פלום ריצה עוד עונש של שלוש שנות מאסר על שוד בנק נוסף ברחוב יהודה המכבי בתל אביב. "עבריינים פחדו לפתוח עליו לאחר מה שקרה לסיבוני. כולם הבינו את הרמז שם שץ לא מתעסקים", הסביר עבריין לשעבר.
בהמשך המשטרה חשדה ששץ היה מעורב ברצח של שמעון גליקרו שכונה "דורון מלך האבטיחים" אבל לא השיגה ראיות נגדו. זמן קצר לאחר מכן נרצח עבריין בתוך מכונית הב.מ.וו שלו באחד מרחובות תל אביב. פלום נעצר וכעבור כמה ימים שוחרר. לאחר כמה חודשים עבר להתגורר עם חברתו בדירה בכפר שלם ומאוחר יותר הם נישאו.
במשטרה חששו שפלום יבעיר את עולם הפשע לאחר שחרורו והציעו לו בשנת 1979 עסקה: הגליה לחו"ל לכמה שנים טובות כדי לשמור על שקט בעולם התחתון בתמורה לסגירת תיקים שהצטברו נגדו. פלום נסע לחו"ל וחבר לחבריו העבריינים יורם לנדסברגר ושמעיה אנג'ל. בכירי משטרת ישראל נשמו לרוווחה.
בשנות ה-80 פלום התבסס באימפריה החדשה שהקים לו בעיר פרנקפורט בגרמניה, שכללה סחר בסמים, בתי בושת ובתי הימורים. העבריינים המקומיים נתנו לו כבוד וחששו ממנו.
פלום הסתבך בגרמניה לאחר שרצח איש עסקים ישראלי בשם יצחק אסייג. רודיקה, אשתו של אסייג, הפלילה את שץ במשטרה וזיהתה אותו כמי שירה בבעלה כמה כדורים בחזה ונמלט. זו הייתה הפעם הראשונה שפלום ביצע את רצח ולא שכירי החרב שלו.
בית המשפט בגרמניה מצא אותו אשם וגזר עליו עונש מאסר עולם. שץ איים באחד המקרים להתאבד בכלא הגרמני בגלל "תנאים תת אנושיים" כהגדרתו. הוא שיגר מכתבים לכלא, לבני משפחתו ולחברים בו כתב בין השאר: "הכלבים רוצים להרוג אותי".
"זו הייתה הפעם הראשונה ששץ נשבר בחיים שלו. הכלא בגרמניה היה עבורו גיהינום. יום הוא אחד הוא סיפר שהתעורר והתא שלו עלה באש. הוא חשד שהסוהרים הגרמנים רוצים להרוג אותו", סיפר חבר לשעבר של פלום. "הוא טען שהם מענים אותו".
לאחר כ-12 שנה בכלא הגרמני הוא השתחרר וחזר לארץ. אלא שמפת הפשע בישראל השתנתה מהקצה לקצה. חבריו הטובים הרצל אביטן ושמעיה אנג'ל ריצו עונשי מאסר עולם בגין רצח. פלום ניסה להשתלט על תחום דמי החסות בתל אביב ובסביבה שהיו בשליטת משפחת אלפרון. הוא נתקל באחים העבריינים יעקב אלפרון, אחיו מוסא ואנשיהם שהבהירו לו שכדאי לו לא להתעסק איתם. מספרים שהוא ניסה לחסל את מוסא אלפרון. זמן קצר לאחר מכן כאמור שץ חוסל כשישב בבר המנזר. פלום היה בן 51 במותו ויש אומרים שמאז לא צמח עבריין אכזרי ואלים כמוהו.