בית המשפט המחוזי בתל אביב הרשיע הבוקר (חמישי) את יעקב בן אברהם (72) ברצח אשתו, יעל בן אברהם ז"ל, בנסיבות מחמירות של אכזריות מיוחדת, בשנת 2022. כמו כן, הורשע בן אברהם בעבירה של שיבוש מהלכי משפט.
הרצח אירע בחודש נובמבר באותה שנה, לאחר חודשים ארוכים בהם היו השניים בסכסוך מתמשך על חלוקת רכוש. בן אברהם דרשה לקבל גט מבעלה, אך לטענתה הוא סירב. השניים נותרו לגור ביחד, על אף תלונות הדדיות שהוגשו למשטרה על אלימות ורצונה של האישה שבעלה יעזוב את ביתם מחשש לחייה. למרות הגשת התלונות, ולמרות ששוטרי סיור הגיעו כמה וכמה פעמים לביתם של בני הזוג, לא נעשה דבר כדי למנוע את הרצח.
מכתב האישום שהוגש נגד הבעל, עולה כי לאחר שהתפתח בין השניים ויכוח סביב חלוקת הרכוש המתוכננת לאחר שיתגרשו, לקח בן אברהם סכין, דקר וחתך את בן אברהם 50 פעמים במקומות שונים בגופה עד שהסכין נשברה. בעודה מדממת, ניסתה המנוחה להימלט מהסלון לכיוון דלת הכניסה לדירה, אז נטל בן אברהם סכין נוספת והמשיך לדקור ולחתוך אותה באמצעות הסכין השנייה, עד שהתמוטטה ונפלה במסדרון בפתח הדירה.
במהלך המשפט הסתייגה הפרקליטות מחוות הדעת של הפסיכיאטר המחוזי שקבעה שהנאשם אינו כשיר לעמוד לדין. לאור כך, בקשה הפרקליטות, לחקור את הפסיכיאטר בבית המשפט. בהמשך לבקשה זאת, הורה בית המשפט על מינוי ועדה שלושה פסיכיאטרים אשר קבעו כי בן יעקב כשיר לעמוד לדין. בהחלטתם, התייחסו השופטים לאכזריות מעשיו של בן אברהם ולחומרה היתרה של רצח בתוך המשפחה, ובתוך כך רצח בנות זוג.
הכרעת הדין מתארת מה התרחש ביום הרצח בבית המשפחה בהרצליה, בשעה שבתם של בני הזוג שהתה בדירה. "הנאשם ויעל בן אברהם היו בני זוג נשואים מזה 35 שנים והתגוררו יחד עם בתם לינוי", תיארו השופטים. "מחודש יולי 2022 ועד חודש נובמבר 2022 הביעה המנוחה את רצונה להתגרש מהנאשם וביקשה ממנו לעזוב את הדירה. במהלך אותה תקופה התגלעו בין השניים ויכוחים סביב חלוקת הרכוש ביניהם עד שבמהלך חודש אוקטובר סיכמו על חלוקת הרכוש, בהסכם שאמור היה להיחתם ב-2.11.2022. ב-31.10.22 בשעות הלילה התפתח ויכוח בין המנוחה לבין הנאשם, במהלכו אמרה לו כי היא חוזרת בה מהסכם חלוקת הרכוש ושבה ודרשה מהנאשם לעזוב את הדירה. ביום 1.11.22 שוב התווכחו בני הזוג על חלוקת הרכוש ובמהלך הוויכוח שוב ביקשה בן אברהם מהנאשם לעזוב את הדירה".
"בשלב זה של הוויכוח, לאחר שבן אברהם התיישבה על הכורסה בסלון, גמלה בליבו של הנאשם להמית את המנוחה תוך שימוש בסכין", תיארה הכרעת הדין. "הנאשם דקר את המנוחה במקומות שונים בפלג גופה העליון בעודה ישובה על הכורסה עד שלהב הסכין התעקם והסכין נשברה, כך שידית הסכין נותרה בידו של הנאשם. המנוחה ניסתה להתגונן ושרטה אותו. משנשברה הסכין ובעודה מדממת, ניסתה המנוחה להימלט מהנאשם ופנתה מהסלון לכיוון דלת הכניסה לדירה. בשלב זה הנאשם נטל סכין נוספת באורך 24 ס"מ, הלך אחרי המנוחה ובעודה מנסה להימלט לעבר הדלת המשיך לדקור אותה עד שהתמוטטה ונפלה בפתח הדירה. שכן המשפחה הבחין בבעל דוקר את המנוחה וצעק לו שיפסיק, אך הנאשם המשיך במעשיו".
השופטים נימקו בהכרעת הדין מדוע מדובר ברצח אכזרי באופן חריג. "מידת האכזריות הגלומה במעשי הנאשם בהמיתו כך את המנוחה חורגת מעצם האכזריות הטמונה בעצם מעשה הרצח, ומצדיקה את המסקנה כי מדובר בהמתה באכזריות מיוחדת", נכתב. "'פשעה' של המנוחה, המבסס את המניע להמתה האיומה, התבטא במחלוקת בינה ובין הנאשם על חלוקת רכוש במסגרת הליך גירושיהם ופרידתם זה מזו. המתה כה מכאיבה, שכללה 50 דקירות סכין, תוך מאבק עמה ורדיפה אחריה מסלון הבית למבואה שמחוץ לדירה, בעת שבתה מצויה בבית ואף צעקת השכן לא סייעה בידה, מובילה למסקנה כי מדובר ברצח באכזריות יתרה תוך התעללות גופנית ונפשית גם יחד".