"אנחנו בהלם, זו אכזבה מאוד גדולה. מרגישות שהדם של אח שלנו הפקר": כך אמרו הבוקר אחיותיו של שלו אפללו ז"ל, שנדרס למוות על ידי ארבעה ממכריו, בעקבות שחרורם למעצר בית. לדברי המשפחה, מדובר במעשה רצח מתוכנן היטב כנקמה על סכסוך שפרץ בין אחד החשודים לבין אחות הנדרס, טליה.

בתום חקירה סמויה שנמשכה שמונה חודשים, נעצרו הארבעה על ידי המשטרה: בהם יצחק לוריא בן דוד, שלפי החשד, בעקבות סכסוך אישי עם שלו ז"ל, שלח את חבריו לדרוס אותו. במשטרה חשדו כי מדובר ברצח, אך לאחרונה התיק הגיע למבוי סתום. למשטרה אין מספיק ראיות שקושרות את החשודים לביצוע עבירת רצח. שלושה מארבעת החשודים שוחררו למעצר הבית. החשוד הרביעי לא יואשם ברצח, אלא בהמתה בקלות דעת.

"לא שמענו מהמשטרה שהם משתחררים הביתה, אלא מהתקשורת", סיפרה הבוקר שלי, אחותו של שלו, "אנחנו רוצות את האמת שלנו, רוצות לדעת מה באמת קרה שם באותו לילה. קשה לנו מאוד לעכל את זה שהוא כבר לא פה, ועוד יותר קשה לנו לעכל שזה הפך מרצח לתיק תעבורתי. שמונה חודשים אנחנו מחכות לאמת".

"בכל פעם שהיו החלטות כאלה או אחרות, תמיד ידענו מהתקשורת", הוסיפה טליה, "זה כואב. אחינו נרצח בתחילת הרחוב שאנחנו גרות בו. החשודים גרים בשכונה שלנו. אנחנו פוגשות אותם יום-יום, זה נורא. הגענו למשטרה, דרשנו הסברים לזה ששיחררו אותם. לא היה אפילו הסבר אחד מספק. אני חיה באי ודאות".

שלו אפללו, דריסה , פלילי (צילום: באדיבות המשפחה)
שלו אפללו ז"ל | צילום: באדיבות המשפחה

למה אתן משוכנעות שמדובר ברצח?
טליה: "החשוד שדחף את אחי ואני אף פעם לא הסתדרנו. הוא ידע ששלו כל עולמי, ידע מה נקודת התורפה. יום לפני היה לנו פיצוץ ענק. כשהוא יצא מהמקום שהיינו בו הוא אמר, 'את תראי, אני עוד ארצח אותו'. גם אם המשטרה תחשוב שזה לא רצח, אני יודעת את האמת".
שלי: "באותו ערב דיברתי עם הקטין ועם לוריא בטלפון. היינו בוועידה. הייתי אמורה לנסוע לאילת באותו ערב, ביקשתי שימתינו עד שאחזור ועד שאחותי רותם תחזור. הטענות היו: 'אחותך השפילה אותי מול אנשים'. התחיל לצרוח ולקלל. אמרתי לו: תירגע, אגיע לתל אביב, אשב ואטפל בזה. כרגע אני לא בשכונה, לא יכולה לצרוח עליה או עליו בטלפון. הוא אמר: 'טוב, בסדר'. באותו ערב שלחתי לו הודעה, כתבתי שאני מגיעה ומסדרת את זה. למחרת בערב זה קרה".

מה הסיבה שהמשטרה ירדה מסעיף הרצח?
שלי: "כנראה שהגיעו למבוי סתום, הם לא יודעים מה לעשות. הם יצאו בהצהרות יותר מדי גדולות: רצח, רצח, רצח. תראו לנו, אנחנו רוצות לדעת. אנחנו עד היום לא יודעות מה בדיוק היה בחקירות".
טליה: "הם שידרו לנו ונתנו לנו להרגיש שיש להם הוכחות, שהם על זה, שאין לנו מה לדאוג. שארבעת החשודים יקבלו כתב אישום".

טליה, כשהגעת לזירה, מה החשודים אמרו לך?
"הייתה בחורה שהרכב היה שלה. היא ישר הצביעה לי על מי שנהג ומי שדחף. ניגשתי לשלו, חשבתי שאולי הוא ישמע אותי או יפקח עיניים. החשוד חיבק אותי, כאילו שיום לפני זה לא רבנו פיצוצים. הוא אמר לי שהכל יהיה בסדר, שאני לא צריכה לדאוג. לוריא הגיע ואמר לדוחף, לאח שלו: 'עכשיו אתה הולך הביתה'. מאז לא ראיתי אותו יותר".

איך תמשיכו לחיות איתם באותו הרחוב?
טליה: "זה קשה. אני לא אדבר איתם שוב, יש להם חלק ענק במוות של אחי. כן יש המון כעסים ויכול להיות שיהיה מקרה לא נעים, מתוך כעסים. גם אמרנו את זה למשטרה, שאנחנו פוגשות את המשפחות".
שלי: "לא מפחדות מהם, אבל כן מפחדת מהיום שאראה את לוריא ואת הקטין. זה היום שלא אשלוט בעצמי כל כך. בכל זאת, הם הרגו את אחי".

מה קרה כשפגשתן אותם בבית המשפט?
שלי: "אמרתי ללוריא שיסתכל על אבא שלי, שהיה איתנו בבית המשפט. הוא לקח לאבא את הדבר שהכי חשוב לו בחיים. אבא שלי קיבל את שלו אחרי ארבע בנות. הוא כל היום יושב בבית ובוכה. זה לא הוגן. אנחנו רוצות את האמת".