בשבועות האחרונים עשרות אלפי בעלי עסקים בישראל בהם סופמרקטים, פיצוציות, תחנות דלק, חנויות בגדים בקניונים ומסעדות נפלו בפח והפסידו מיליוני שקלים. הסיבה: שטר תמים לכאורה של 200 שקלים שזויף ברמה גבוהה ושכמעט לא ניתן לגלות כי לא מדובר בכסף אמיתי.
שטר ה-200 שקל הופץ בתחילה בבני ברק, פתח תקווה, אלעד, מודיעין עילית, בית"ר, ירושלים ומשם לרחובות, חיפה והקריות, באר שבע, אשדוד, אשקלון ולוד. עלות הייצור של שטר 200 ברמה שכזו נע בין חמישה לעשרה שקלים. הרווח הוא עצום: זייפן יכול להרוויח בחודש טוב בין חצי מיליון למיליון שקלים נטו לאחר כל הניכוי של ההוצאות: דפים מיוחדים, חומרים כימיים, חשמל ועוד.
בבני ברק למשל, הצליחו מתנדבי יחידת 'השומרים' לאתר כמה נערים מפתח תקווה ואימהות חד הוריות שרכשו מוצרים רבים בשטרות של 200 שקל מזויפים אבל מהסדרה הקודמת ולא החדשה. כמה נערים נעצרו לחקירה במשטרת מרחב דן. הם לא ידעו לספר מאיפה קיבלו או קנו את השטרות המזויפים שגרמו נזק של מאות אלפי שקלים לבעלי עסקים מקומיים.
השטר הבלתי ניתן לזיהוי טרם הגיע לידיהם של חוקרי משטרת ישראל. ההערכות הן שמאות אלפי שטרות של 200 שקל מהסדרה החדשה מופצים כיום ברחבי הארץ. למרות זאת באחרונה השטר המדובר הגיע לכמה מומחים לזיהוי שטרות מזויפים שאחד מהם הפיץ סרטון שבו חשף כיצד לזהות אותו וכך להימנע מהפסד כספי.
בסרטון שהופץ ברשתות החברתיות ניתן לראות בבירור כיצד לגלות בבדיקה מעמיקה מאוד את הזיוף. בשטר המקורי יש כתב ברייל לעיוורים בשולי השטר, כך שאם מעבירים עליו את האצבע מרגישים את הפסים. בשטר המזויף רואים את הפסים אבל לא מרגישים אותם כי הם מצוירים.
בצד המרכזי של השטר, אם תהפכו אותו לצד השני, תגלו שלושה סימנים זוהרים הנראים כמו עיטורים בצבע כחול-טורקיז. אם תגרדו בציפורן בשטר המקורי הם לא יתקלפו. אם תגרדו בשטר המזויף הסימנים יתקלפו מיד.
"בהתחלה, כשזייפנו שטרות של 200 שקל כשהשטר רק יצא לשוק, היה קל מאוד לזהות שהוא מזויף", מגלה ר', זייפן שטרות מרמלה. "לקחו לנו כמה שבועות לגלות שהוא ברמה נמוכה. לפני קצת יותר משנה זייפנו שטר ברמה גבוהה מאוד שגם ברשתות המזון הקופאיות לא הצליחו לגלות שהוא מזויף אבל עכשיו זה הבום הרציני. זה שטר ברמת הזיוף הכי גבוהה. יש ביקוש מטורף לשטר הזה. אנחנו עובדים שישה אנשים במעבדה במשך 16 ולפעמים 20 שעות ביממה. אנחנו מוכרים כל שטר כזה מזויף 50 שקל לאחד. יש פה הרבה עבודה ברמת החומרים הכימיים והזיוף במכונות מיוחדות".
"בהתחלה הפצנו ביישובים חרדים כמו בני ברק, בשכונות חרדיות בירושלים כדי לראות אם הרוכשים מצליחים לקנות איתו", טוען ר'. "ראינו שהם קנו בגדים, נעליים, חליפות ופריטי דת באלפי שקלים אז המשכנו לייצר עוד ועוד וקרסנו מרוב פניות של אזרחים. אין ספק שהמצב הכלכלי גרם לאנשים רבים לקנות את השטרות המזויפים כי אין להם יכולת במשכורת שהם מקבלים לשרוד מבחינה כלכלית. הרי מה יקרה אם יגלו שיש להם שטר של 200 שקל מזויף? כלום. לא יענישו אותם כי לא הם זייפו את השטר".
ג', המתגורר ברחובות, הוא חבר באחד מארגוני הפשיעה הפועלים בשפלה ובמרכז הארץ ועבורו זו הכנסה צדדית. הוא נעזר במומחי שטרות ובעובדי הייטק שמסייעים לו להדפיס במחתרת את השטרות. "קניתי מאות שטרות של 200 שקל מהסוג החדש בטלגרם ועד עכשיו אף אחד לא עלה על זה שהם מזויפים", סיפר ג'. "בסופר השכונתי עשיתי כמה פעמים קניות והקופאיות בדקו עם הטוש המיוחד ולא גילו את הזיוף. באחד המקרים ירקן בשכונה שלי בדק עם פנס ולא זיהה שהוא מזויף. חסכתי לעצמי אלפי שקלים בחודש האחרון".
מנגד, בעל חנות גדולה בבני ברק סיפר כיצד נפגע מהצרכנים שמשתמשים בשטרות מזויפים. "כשהלכתי להפקיד את הכסף בבנק החזירו לי כמה מאות שטרות של 200 שקל מזויפים", הוא שחזר. "בבנק אמרו לי שלקוחות הונו אותי והשטר מזויף. ישב איתי פקיד בבנק והסביר לי איך לגלות את הזיופים. בלחץ העבודה לקראת חג הפסח ובעיצומו לא היה לי זמן לבדוק והפסדתי עשרות אלפי שקלים. גיליתי שעוד בעלי חנויות רבות בעיר נפלו בפח. עכשיו אני בודק כל שטר של 200 שקל ואם אני לא בטוח פשוט אני מסרב לקבל אותו".
במשטרת ישראל הצליחו בשנים האחרונות לעצור כמה עשרות עבריינים שעסקו בזיוף שטרות וחלקם נדונו לעונשי מאסר שבין שנה ועד שש וחצי שנים. הענישה הוחמרה מאוד בשנים האחרונות, ובמקביל בנק ישראל הגיש תביעות אזרחיות במיליוני שקלים נגד הזייפנים על הנזק שגרמו למשק הישראלי.
"אחד מצינורות החמצן של ארגוני הפשיעה זה זיוף שטרות", מסביר קצין במשטרה. "הם עשו מזה בשנים האחרונות רווח של מאות מיליוני שקלים. כל מעבדה שאנחנו סוגרים תוך יום נפתחות עשר אחרות בבתים פרטים, מחסנים באזורי תעשיה, מרתפים, מקלטים ועוד. הענישה אכן סייעה לצמצם מעט את התופעה אבל העבריינים מבינים שזה כסף קל מאוד וממשיכים".