הפוסט הגזעני והמביך של כדורגלן מכבי תל אביב איתי שכטר הוא, איך לומר בעדינות, לא הנפילה המטופשת הראשונה שלו.
החלוץ שיתף השבוע ברשתות תמונה מתוך קמפיין הליכוד, לפיו "ממשלה עם המשותפת - היא אסון לישראל". ולא הסתפק בכך, אלא גם עשה אאוטינג/שיימינג (מחקו את המיותר), כשתייג כמה משחקני קבוצתו, בהם דור מיכה, עומר אצילי ויונתן כהן, וגם שחקני בית"ר ירושלים (הלם) אלירן עטר ועידן ורד.
אפשר להבין את שכטר. אין כדורגל, לא ברור מתי החופשה הכפויה תסתיים, ויש לו הרבה יותר מדי זמן פנוי. הרי ברור שאם הוא היה מרוכז באימונים ובמשחקים - לא היו לו את המשאבים המנטליים להעלות את הפוסט הזה. מצד שני - אם לא פגרת הקורונה, לא היינו נחשפים לכל הקסם הזה.
אלא שבמכבי תל אביב לא התלהבו מיכולת הביטוי של שכטר מחוץ למגרש, כפו עליו להסיר את הפוסט, ומיהרו לפרסם הודעה בגדר בקרת נזקים שלפיה "מועדון הכדורגל מכבי תל אביב מעוניין להבהיר כי הפוסט אותו פרסם שחקן הקבוצה איתי שכטר אינו משקף את עמדת המועדון. ככל גוף ספורטיבי, אין המועדון נוקט בעמדה פוליטית כלשהי. הפוסט הורד באופן מיידי, ולשחקני הקבוצה הועברה הנחייה מפורשת שלא לפרסם דברים שיש בהם התייחסות לנושאים פוליטיים".
זו כמובן תגובת יתר. הבעיה של מכבי היא לא הנושא הפוליטי. סביר להניח שאם שכטר היה מביע דעה ניטרלית יחסית, או מכילה, או מפייסת, לאיש שם לא היה אכפת. מה שבאמת הפריע לקבוצה הוא הנזק התדמיתי. אבל שכטר לא עבר על החוק ולא על התקנון - זכותו להביע את דעתו - גזענית ככל שתהיה. אדרבה - תנו לגזענות לצוף כדי שנראה את פרצופה האמיתי. סתימת הפיות הזו מטעם מכבי היא פגיעה בחופש הביטוי וזה חמור הרבה יותר.
לאחר התגובות הנסערות בחלקן (וההומוריסטיות בחלקן האחר) של שחקני כדורגל מהמגזר הערבי, מיהרו גם בהתאחדות לכדורגל לקפוץ על העגלה וכתבו ש"האחדות של חדר ההלבשה, החברות על כר הדשא ובמדי הנבחרות הלאומיות שלנו חייבת להישמר ועלינו להשאיר את השיח הפוליטי מחוץ לכדורגל".
זו הודעה לא פחות מביכה מזו של מכבי. כי מה - חדר ההלבשה הוא סטרילי? הרי ה"אחדות" וה"חברות" הן מראית עין בלבד של שחקנים שאמורים להיות מקצוענים, כשבטוח שמתחת לפני השטח יש משקעים - אישיים, מקצועיים, פוליטיים, מגדריים, הכל. שוב - הבעיה היא לא בשיח הפוליטי, הבעיה היא שגם בהתאחדות מתביישים בדעה המסוימת הזו של שכטר.
רק שבואו, זה לא שהייתה לשכטר איזו מחשבה מקורית חלילה, או טייק עצמאי על המצב, הוא בסך הכל הדהד את שלט החוצות המסית. הרי לא מעניינת אותו מערכת הבריאות, לא מעניין אותו המעקב של השב"כ אחרי אזרחים, לא ההקפאה של מערכת המשפט, ולא ההחזקה של הכנסת כבת ערובה על ידי היו"ר הזמני יולי אדלשטיין. לא. ממשלה עם המשותפת זה האסון לישראל.
מי שהזדרז לתת גיבוי לשכטר הוא ח"כ מיקי זוהר: "איתי שכטר צודק, אסור לשבת איתם", אמר זוהר, תוך שהוא מנצל את הספין כדי לטפטף עוד קצת רעל. איתי שכטר צודק. נו, אם מאור הגולה מיקי זוהר תומך בך ככה - אתה בטח נמצא במקום מצוין.
ומה לגבי הכדורגלנים שתוייגו בפוסט? ובכן, דור מיכה העלה פוסט תמיכה מעט פרווה שעיקרו הוא שמיכה "לא בעד לערבב פוליטיקה בספורט". זה מאוד מתמם. אני מתקשה להאמין ששכטר תייג אותו בלי רשות, בכל זאת חברים לקבוצה (וכנראה לדעה). אז אם ידעת שיעלה פוסט כזה - תעמוד מאחוריו, למה להתחבא מאחורי קלישאת הפוליטיקה והספורט? ואם בכל זאת תויגת ללא ידיעתך - מותר וכדאי להגיד את זה.
זו לא הפעם הראשונה ששכטר מראה את צבעיו האמיתיים. ב-2017, כששיחק בבבית"ר ירושלים, הוא כבש נגד בני סכנין, ואז רץ לקחת כיפה מאחד האוהדים ואמר במופגן ובתנועות מוגזמות שמע ישראל. מעניין למה שכטר בחר במחווה הזו דווקא נגד קבוצה מהמגזר הערבי, ולא נגד אף קבוצה ישראלית אחרת אי פעם, ושכטר כבש עשרות שערים בליגה.
כלומר, זה לא באמת מעניין, שכטר הוא פשוט פרובוקטור לאומן בשקל. הפעם היחידה האחרת ששכטר השתמש בגימיק הכיפה הייתה ב-2010 במשחק של הפועל תל אביב נגד רד בול זלצבורג, באוסטריה (כי יהודים ושואה ונאצים, אתם יודעים), אז כבש ושלף כיפה מהגרב. כי אם קידוש השם אז עד הסוף.
בואו נקווה שהכדורגל יחזור כבר והתקופה המסויטת הזו תיגמר, כי נזקי הקורונה מתחילים להתפשט, וזה לא הולך להיות יפה יותר.