5. תהלוכת המוות
מצעד הלוויה של כמה מאות "אוהדי" מכבי תל אביב (שמשתייכים לפלג לה-פמיליה ביציעי הקבוצה) להפועל תל אביב שירדה ליגה עשה הרבה יותר מדי רעש תקשורתי ממה שהוא היה אמור לעשות. בכך הוא רק שירת את מטרתם של הקיצונים לקבל במה ויעודד אותם להמשיך הלאה. השורה התחתונה היא שהמפגן הזה הוא לגמרי במסגרת חופש הביטוי ואין בו שום עבירה על החוק.
בואו נתקדם: שמחה לאיד היא דבר לגיטימי וכיפי, בעיקר בספורט, בטח כשהיא נעשית בטעם ובעוקצנות ראויה. זה לא המקרה. מצעד הבהמות הזה היה חסר כל השראה, הומור או לעג. הוא היה הפגנתי לשם ההפגנתיות ורע לשם הרוע. ההתקרנפות על כך ש"אוהדי הפועל עשו דברים יותר גרועים" ילדותית ומטופשת. במקום להמשיך להתעליין על האדומים, הם מדרדרים את עצמם לאותה רמה. יותר מזה: אם אתם כל כך גאים במה שעשיתם וחשים עצמכם גיבורים, למה להיות רעולי פנים כטרוריסטים? למה הפחדנות הזו? מביך אותי שאני חולק איתכם אהבה לאותה קבוצה.
דרך ההתמודדות של הקבוצה עם האנשים האלה – בהנחה שהקבוצה אכן רוצה להתמודד איתם – אמורה להיות פשוטה: לסרב למכור מינויים למי שמזוהה ו/או נתפס באירועים מהסוג הזה. כעסק פרטי, זו זכותו המלאה של הבעלים, שיכול וצריך לטעון לפגיעה בשמו הטוב של המותג.
אה, ובהצלחה להפועל ת"א בשיעורי ידיעת הארץ בשנה הבאה. בנס ציונה, בעפולה ובנצרת עילית כבר מחכים לכם.
(ככה נגיד, סתם דוגמה)
4. מר כסאח בבית המשפט
זה היה יכול להיות תקדים מסוכן (אם כי משעשע): אוהד סן אנטוניו ספרס מה-NBA ביקש לתבוע את שחקן גולדן סטייט ווריירס זאזא פאצ'וליה בגין פציעת כוכב הספרס קוואי לנארד. עילת התביעה: פאצ'וליה "פגע באיכות של הספרס והרס את סיכוייהם להיות תחרותיים בסדרה".
זה כמובן נכון. סטטיסטית, בשני המשחקים עד כה בגמר המערב, הספרס בלי לנארד נמצאים במינוס כמה עשרות נקודות. אלא שבית המשפט דחה את התביעה לצו הרחקה נגד פאצ'וליה על הסף, וחבל - בכל זאת, קצת מדגדג לי לצפות בשורת כסחנים מדופלמים מנסים להצטדק ולהגן על עצמם בפני שופט (כלומר, שופט אמיתי). לא פוסל את האפשרות שזו תהיה תכנית טלוויזיה. אם מישהו מהקודקודים קורא – זה פורמט שלי וכל הזכויות שמורות.
3. הי דרומה
ליגת העל בכדורסל הגיעה השבוע לסיומה. בטח לא שמתם לב, ואין פלא – במנהלת הליגה דאגו לכך במו ידיהם: המשחקים התקיימו במהלך העונה בכל ימי השבוע ובכל שעות היממה (ברצינות, בכל יום, מראשון אחה"צ ועד מוצ"ש, כולל שישי בצהריים). בלי יום ושעה קבועים קשה עד בלתי אפשרי לעקוב אחרי מה שקורה. זה כמעט כאילו מי שעומד בראש הענף התעקש להכשיל ולקבור אותו קבורת חמור. ואולי בצדק - הליגה אמנם הייתה תחרותית ופתוחה כפי שלא הייתה מעולם (בעיקר תודות לפתטיות של מכבי תל אביב והפועל ירושלים שהיו אמורות לדרוס בלי מעצורים את כולם), אבל רמת הכדורסל הייתה נמוכה להחריד. נקודת האור היחידה היא כארם משעור, שחקן בני הרצליה, שאולי-אולי יצמח להיות שחקן משמעותי ואפילו יצליח לצאת מהביצה המקומית.
אם אתם מחפשים להמר על זהות האלופה, זה לא יהיה פשוט. למעשה, כל אחת משמונה הקבוצות ברבע הגמר יכולה בכל רגע נתון לנצח כל קבוצה אחרת. ובכל זאת, נכון לרגע זה הפועל אילת והפועל חולון נראות מאומנות יותר וטובות יותר מהיריבות, ולכן האלופה תהיה ככל הנראה אחת מהן. במשחק יחיד, לאור ההיסטוריה של השנים האחרונות, אני מעריך שאת הצלחת תניף הפועל אילת. ברכות.
2. אוחנה זה אוחנה
איזו מכה - אלי אוחנה נוטש את עמדת הפרשן וחוזר לבית"ר ירושלים. מה יעשו צופי הכדורגל בלי האבחנות החדות, המדויקות והמעמיקות של אוחנה, בסגנון "ריאל זה ריאל, בארסה זו בארסה, ואין מה להוסיף". וזה לא שאוחנה הולך לתפקיד משמעותי בבית"ר, כמו להיות מאמן - חלילה, זו עבודה מלחיצה מדי. הוא בסך הכל הולך להיות סותם חור כמחזיק זכויות הניהול של הקבוצה במקום הבעלים אלי טביב, שחויב להעביר אותן למשך שנתיים לאחר שהורשע בהכאת אוהד ובשיבוש ראיות חקירה. זה בסדר, טביב ואוחנה חברים טובים, והכדורגלן לשעבר חזר והגן על העבריין המורשע בכל פלטפורמה אפשרית.
העבודה של אוחנה בבית"ר אמורה להיות בעיקר שיווקית ותדמיתית מול האוהדים והתקשורת. ספק אם יעשה ניהול בפועל בלי הנחייה, או לפחות התייעצות, עם החבר טביב. אגב, ספק אם מה שעמד לנגד עיניו של אוחנה זו רק הדאגה לקבוצה שהוא נחשב לסמל שלה. האיש לא היה עוזב את הכורסה המפנקת בערוץ הספורט אם לא הייתה מתלווה לכך גם קפיצה נאה במשכורת. וחברים יודעים להחזיר טובות לחברים. ואם יידרש לתת נאום מוטיבציה לשחקנים, אוחנה ודאי יאמר להם: הגנה זו הגנה, קישור זה קישור, התקפה זו התקפה, ואין מה להוסיף.
1. אל תמני את אריק, לא עוד (עונה)
הסיבה היחידה למנות את אריק שיבק למאמן מכבי ת"א היא בגלל שהוא הסכים. הוא הסכים להתמנות לחודש בלבד – שבעה משחקים לכל היותר, שלושה לכל הפחות - במה שהוא ביזוי מעמד המאמן ע"י מי שפעם היה לוחם נלהב שלו. הוא הסכים לקחת על עצמו תפקיד שאין שום דרך להיכשל בו: אליפות תהיה סנסציה, גמר הפיינל פור – הצלחה מסחררת, ניצחון על הרצליה ברבע הגמר – הישג חסר תקדים העונה, הדחה מוקדמת – מובן לגמרי כי מה כבר אפשר לצפות שיעשה מאמן בזמן כל כך קצר בקבוצה כל כך איומה.
מכבי תל אביב מתנהלת בלי מאמן 90 אחוז מהעונה, מאז הפיטורים הבהולים של ארז אדלשטיין. לגבי רמי הדר - היה ברור לכולם שהוא זמני, למרות הצהרות המועדון שנתן לו גב. ליאור ליובין גם ככה לא רצה ורק שימש כסותם חור לרגע. ואיינארס בגאצקיס עשה את הבלתי ייאמן – כן, יש כאן כפל משמעות – והפך קבוצה רעה לעוד יותר גרועה.
עם כל הכבוד לרקורד של שיבק, שכולל תארים בליגות זניחות באירופה ואליפות עם מכבי ראשון לציון בעונה שעברה, מדובר במאמן אפרורי, לא חדשני, חסר מעוף ויצירתיות. הוא פוטר מראשל"צ רק לפני חודשיים, בהתאם לקריירה שלו שמתאפיינת בכך שהוא לוקח קבוצות באמצע העונה, מוביל אותן להישגים, ואז מתפטר/מפוטר מהן באמצע העונה הבאה. זה קרה לו בגליל, זה קרה בהפועל תל אביב, זה קרה בהפועל אילת, וכאמור – זה קרה בראשל"צ.
כך שיש סיכוי סביר ששיבק יקח בטעות אליפות, בטח בשיטת הפיינל פור שיכולה פתאום לעבוד לטובת מכבי ת"א, הפלא ופלא. אבל אם זה ישכנע את ההנהלה להמשיך איתו מעבר לסוף העונה, זו תהיה הצהרת כוונות של מכבי ת"א. ההצהרה: אנחנו קבוצה בינונית מינוס שלא מאמינה שנשיג משהו גם בשנה הבאה, אבל פליז תעשו מנוי.