כל מהמר מנוסה יודע שהבית תמיד זוכה. אין מישהו שצריך לדעת את זה טוב יותר מאשר איל הקזינו שלדון אדלסון, ששם את כספו – מילולית – על מיט רומני, והפסיד בגדול. אדלסון לא היה היחיד שהימר, גם נתינו בנימין נתניהו זרק את הז'יטונים על הסוס הלא נכון. בכך, הוא סימן לשרי ממשלתו ולחברי הכנסת שלו את הטריטוריה. כולם פנטזו על היום שבו רומני חסר ההבנה במדיניות חוץ יישב בבית הלבן ונתניהו יהיה זה שיוביל את הכרכרה.
עכשיו, ראש הממשלה בבעיה. ככה זה כשאתה מוכר את הביצים עוד לפני שקנית את התרנגולת. אבל זה גלגל שקשה להחזיר אותו לאחור. נתניהו אמנם יכול להפגין איפוק משל עצמו, לחרוק שיניים ולברך את הנשיא האמריקני על בחירתו מחדש, אבל לך תנצור את חרצובותיהם המשוחררות של חברי הליכוד. וצדיק יודע את נפש בהמתו.
הנה, ח"כ דני דנון מיהר להודיע ש"מדינת ישראל לא תתקפל בפני אובמה, בחירתו ממחישה שעל ישראל לדאוג לאינטרסים שלה בעצמה" ומיד אחר כך הוריד ראש הממשלה את ההנחיה לשרי הליכוד שלא לדבר על ברק אובמה ללא תיאום מראש – במילים אחרות: תהיו יפים ותשתקו.
אבן שטיפש זרק לבאר גם מאה חכמים לא יצליחו להוציא. חפשו במטאפורה הזו מי זה דני דנון. אותו דנון שבין התבטאויות העבר שלו ניתן למצוא פנינים כמו "בגלל המתייפייפים מהשמאל, המסתננים אנסו ילדה בת 15 בדרום תל-אביב" או "לא כל ערבי הוא מחבל אבל כל מחבל הוא ערבי". אלא שאז ראש הממשלה לא ייחס לדברים חשיבות יתרה ולא טרח להתנער מהם. הפעם זה מקרה שונה.
מי שם לב שמישל מיחזרה את השמלה?
נתניהו מ-פ-ח-ד. הוא יודע שאין לו עכשיו שום כוח ויכולת השפעה על אובמה ואיך לומר, מדינת ישראל לא רק תתקפל - אם צריך היא גם תמתין לאובמה בריש.
הדבר היחיד שביבי יכול לעשות זה לנסות ולמזער נזקים ככל האפשר. כפי שהציג זאת פעם בהתייחסו למשבר הכלכלי, מה שהוא צריך לעשות זה עצירת הנפילה, סיבוב ונסיקה. השלב הבא אמור להיות להתחיל ולהחמיא למנהיג הדגול והנערץ של העולם החופשי, לדרכו הכלכלית והמדינית רבת המעוף, לשיתוף הפעולה האסטרטגי חסר התקדים, ליחסו שתמיד היה חם לישראל יותר מכל נשיא אחר לפניו, לגופו החטוב, לרעייתו השווה שנראית נפלא ובכלל לא שמנו לב שהיא מיחזרה את שמלתה בליל הניצחון.
ח"כי ושרי הליכוד יכולים לזעוק על סתימת פיות, אבל אולי כדאי שיתרגלו לקראת היום שבו אביגדור ליברמן יעמוד בראשם. דה?