1. חוק החסינות
משום מה נוצר הרושם, בעידודה של מערכת אכיפת החוק המקלה, שמגרשי הספורט הם סוג של אוטונומיה שחוקי המדינה הרגילים לא חלים עליה. ממש כמו שסובר בנימין נתניהו. כך אוהדים מרשים לעצמם לעשות דברים שמחוץ לאצטדיונים היו נעצרים עליהם, אבל בתוכם מחליקים להם כמעט על הכל.
אז לא: אוהדים במגרש לא צריכים לקבל חסינות רק כי הם ראש ממשל... סליחה, אוהדים במגרש. הם לא בעלי זכויות יתר, גם לא יותר מהשחקנים. והשחקנים לא אמורים לקבל בשתיקה את מה שהם סופגים מהאוהדים.
אתה יורק על שחקן - תתכונן לתגובה. אתה מקלל או קורא קריאות גזעניות - תתכונן לתגובה. אתה מרביץ או משליך חפץ - תתכונן לתגובה. אם שחקן סופג מכה מאוהד או מחפץ שהושלך לעברו - שיגיש תביעה במשטרה. חלאס.
ראסל ווסטברוק, אחד הכדורסלנים הטובים בעולם, התעמת העונה עם אוהד שקרא לעברו קריאות גזעניות. ווסטברוק בתגובה איים על האוהד "אני אזיין אותך" - ונקנס. לגיטימי. אבל האוהד הורחק ממשחקי קבוצתו לכל החיים. וזו תגובה שמתחילה להיות הולמת. נזק תדמיתי זה לא משהו שיכולים לסבול ב-NBA.
רק שהפועל תל אביב לא רואה בהתנהגות האוהדים שלה נזק תדמיתי. להפך: מבחינתם מדובר בשימור התדמית של האוהדים, שמגדירים את עצמם הקהל הכי טוב בארץ, ומתריסים כלפי כולם "תלמדו אותנו איך להתנהג".
אולי הגיע הזמן. בדרבי הכדורסל נגד מכבי תל אביב השבוע התעמת כדורסלן מכבי דיאנדרה קיין עם אוהדי הפועל שירקו עליו והשליכו לעברו חפצים. הוא הגיב והורחק. האוהדים המשיכו. יו"ר הפועל תל אביב רמי כהן, שמעולם לא לקח אחריות על התנהלות הקהל שלו ובכך למעשה ממשיך לתת להם לגיטימציה, האשים גם הפעם את הצד השני בפרובוקציה.
בהמשך, אוהד אחר תקף את הפיזיותרפיסט של מכבי והיכה אותו. אותו כהן היתמם בראיון במחצית המשחק ותהה: "יש להם קלטות שבהם רואים אוהד תוקף את הפיזיותרפיסט? בבקשה, שיתכבדו ויביאו אותן. מה שקורה כאן זו גניבת דעת ושוב ניסיון שלהם לייצר מציאות". כלומר לא היה כלום כי אין כלום, נכון? אלא שהאירוע אכן צולם בסלולרי של כמה אוהדים והתיעוד מיהר לצוץ ברשתות. אופסי. אז אחרי שנתפסה במערומיה והתקרנפותה פעם נוספת, להפועל לא נותרה ברירה והיא שחררה הודעת גינוי רפה.
אלא שהבעיה היא לא רק אצל הפועל. האוהד שתקף את הפיזיותרפיסט, שעברו ידוע ומוכר להנהלת האדומים לאחר שכבר היה מעורב בתקריות קודמות ומשום מה ממשיך להגיע למשחקים כאילו כלום, קיבל מבית המשפט הרחקה עד סוף העונה. עניין קטן: העונה מסתיימת עוד פחות מחודש. הפועל תל אביב, בתרחיש סביר, תשחק את משחקה האחרון בשבוע הבא. חוזר שוב: אוהד שהיכה איש מקצוע משום מקום, הורחק ממגרשי הכדורסל לתקופה של בין שבוע לחודש. אמאל'ה, איזו הרתעה מטורפת.
האמת היא שאין שום סיבה שמכבי ת"א (וקבוצות אחרות לצורך העניין) יישארו על המגרש במקרים כאלה. אם הקבוצה הביתית לא עושה כלום, אם כוחות השיטור והאבטחה במקום לא עושים כלום (הם היו קרובים לאירוע ולא שחררו מבט לכיוון), אם מינהלת הליגה לא עושה כלום, אם מערכת המשפט נותנת עונש של נו נו נו - מה יש לכם לחפש שם? יורקים על השחקנים שלכם? זורקים עליהם חפצים? מכים את אנשי הצוות? רדו מהמגרש ותפוצצו את המשחק. מה כבר יקרה? יורידו לכם נקודה? שתי נקודות? בליגה כל כך ארוכה ומתישה, שהשליש האחרון שלה מיותר וחסר חשיבות, אין לנקודות האלה שום משמעות. ולמהלך ההצהרתי יהיה אפקט הרבה יותר גדול. תשברו את הכלים ולא משחקים.
2. שיהיה לכם עולה עולה
אני למעשה אמור לפרגן מכל הלב לבני יהודה על הזכייה בגביע המדינה השבוע. אבל כאוהד מכבי לא בא לי. יאללה נקסט.
3. המנגלים הודלקו
לפני המחזור האחרון הביע יו"ר מכבי פתח תקווה אבי לוזון – יו"ר ההתאחדות לכדורגל לשעבר - התנגדות להכניס את מערכת ה-VAR לשימוש בפלייאוף התחתון במשחקים שיקבעו מי תרד לליגה הלאומית. זה אחרי שפחות מחודש קודם הוא דרש להשתמש בה. יש הסבר די פשוט לזיגזג הזה: כשביקש להשתמש ב-VAR לוזון חשש שטעויות שיפוט במשחקים אחרים ישפיעו על הקבוצה שלו, כשהתעקש לחזור בו חשש מהמקרה ההפוך. לוזון, אחד האנשים החזקים בכדורגל הישראלי, תיאר לעצמו שהשופטים אולי יחששו לשרוק נגדו במקרים מעוררי מחלוקת, ולמה צריך מערכת אובייקטיבית שתתערב ותפגע לו בקבוצה.
לפני שבע שנים, כשמכבי פ"ת ירדה ליגה, התראיין לוזון ותקף את התקשורת: "אתם שונאים את זה שאני לא סופר אתכם", אמר והתייחס לשמחה לאיד על הירידה: "תחגגו, תדליקו מנגלים". לוזון התחייב אז שפתח תקווה תחזור תוך שנה "ותהיה עוד פעם 23 שנה בליגת העל, לפחות".
ובכן, זה לקח פחות. באחת מתצוגות הלוזריות הגדולות, מכבי פ"ת חירבה לעצמה לאורך המחזורים האחרונים, הפסידה במחזור הסיום ושוב ירדה ליגה, תודות לניצחונות של יריבותיה למאבק. המנגלים הודלקו מחדש. ולוזון? הוא קרא לחקור "איך אשדוד ניצחה רק בחמישה משחקים מתוך 25 ובששת האחרונים היא ניצחה בחמישה". קוראים לזה לרצות, קוראים לזה להילחם על החיים שלך, קוראים לזה אופי - מה שלקבוצה שלך אין.
חלילה לא לקחת אחריות על הקבוצה הפתטית, שהתחילה את העונה עם פוטנציאל לפלייאוף עליון, החתימה מאמן בכיר כמו אלישע לוי וכוכב כמו יוסי בניון, והציגה את מנור סולומון, העתיד של הכדורגל הישראלי. חלילה לא להאשים את המאמן הכושל שהנחית באמצע העונה רק בגלל הקרבה המשפחתית והמשיך את הידרדרות הקבוצה.
חצי העונה הזו היא הדובדבן בקצפת החמוצה שהפכה להיות הקריירה של גיא לוזון. כי הנה המאזן שלו כמאמן בעשור (פלוס) האחרון: 2007 - התפטר מהפועל ת"א; 2008 - התפטר ממכבי פתח תקווה; 2010-2013 - אימן את הנבחרת הצעירה (משרה שאי אפשר לאבד כשהבוס הוא הדוד שלך); 2014 - פוטר מסטנדרד ליאז'; 2015 - פוטר מצ'רלטון; 2017 - נטש/התפטר מהפועל ת"א שנכנסה להליכי פירוק, מונה למאמן מכבי חיפה ופוטר בדצמבר של אותה שנה; 2018 - פוטר מבית"ר ירושלים; 2019 - מוריד את מכבי פ"ת ליגה. רקורד מרשים לכל הדעות. ספק אם יימצא לו מקום בקבוצה שאינה קבוצת תחתית נואשת שמחפשת את הדבר היחיד שהוא יכול לתת - אמוק. העונה גם זה לא הספיק. זה לא גיא לוזון, זה גיא לוזר.
4. רפואה שלמה
קובי רפואה אימן העונה את הפועל תל אביב בשלוש קדנציות. זו לא טעות. הוא התפטר רגע לפני תחילת העונה וחזר מיד, ופוטר באמצע העונה רק כדי להיות מוחתם חזרה אחרי חודש וחצי. עכשיו הוא פוטר פעם נוספת. ייתכן שמדובר בשיא גינס.
ולא סתם פוטר – הוא פוטר כדי להחתים תחתיו את ניסו אביטן, מאמן שנמצא תחת חוזה בהפועל חדרה. בסך הכל התנהלות אתית אופיינית לאחים ניסנוב, בעלי הפועל ת"א. ומילא הם - זה גם מהלך מלוכלך מצד אביטן, שהיה המאמי של התקשורת בעונה החולפת בזכות סיפור הסינדרלה של העולה החדשה שהשתחלה לפלייאוף העליון.
עתידות: אביטן לא ישחזר בהפועל את ההצלחה עם חדרה ויגרד פלייאוף תחתון. כל זאת, כלומר, אם הוא יסיים שם את העונה.
5. האיום האיראני
"איראן התחייבה להתחרות בג'ודו מול ישראלים", צעקו השבוע הכותרות. היסטוריה אין דה מייקינג. זה כמובן היה פייק ניוז. איראן לא דיברה על ישראל, לא הזכירה את ישראל, לא רמזה דבר לגבי ישראל. אפשר להחזיר את בקבוקי השמפניות למקרר, זה לא אירוע היסטורי ואנחנו לא עומדים בפני פריצת דרך דיפלומטית. איגוד הג'ודו האיראני בסך הכל הודיע שהוא מתכוון למלא אחר התקנון האולימפי ולהתחרות מול ספורטאים מכל המדינות. הצהרה מעט מוזרה, להתחייב לעמוד במה שגם ככה מחויבים לעמוד בו.
ההצהרה הזו מגיעה לאחר לחץ מצד איגוד הג'ודו העולמי, בעקבות ג'ודאים איראנים שביימו פציעות על מנת להימנע ממפגש עם יריב ישראלי, מה שעלה לאיראנים בהפסדים טכניים ובאובדן הסיכוי למדליות בתחרויות השונות.
כעבור יומיים מיהר סגן שר הספורט האיראני לצנן את ההתלהבות ולהזכיר שאיראן לא מכירה במדינת ישראל. במילים אחרות, האיראנים יתחרו מול ספורטאים מכל המדינות שהם מכירים בהן, אז אין פה בעיה. במידה וג'ודאי איראני יוגרל מול ישראלי, הוא מיד ייפצע בשריר החשק וייאלץ לוותר על ההתמודדות. כי בואו - מי יהיה אחראי לבדוק שהפציעות אכן מזויפות? שהגב לא באמת כואב? שהרגל אכן מתפקדת במאה אחוז? אין שום דרך לאכוף את ההצהרה האיראנית הסמלית וחסרת המשמעות. למכתבים של רוג'ר ווטרס יש יותר השפעה מאשר להצהרה הזו. והיי - מדונה תופיע באירוויזיון בתל אביב למרות הפנייה של ווטרס. מצד שני, גם תל אביב לא בדיוק מכירה במדינת ישראל.