1. חלוצה מרכזית
לפני הבחירות הקודמות, נפתלי בנט החתים לבית היהודי רכש מפתיע: אלי אוחנה. המניע היה ברור: אוחנה הוא דמות מוכרת, כדורגלן לשעבר, עממי, מזרחי, מסורתי, ימני. בקיצור: עונה על כל ההגדרות של מערכת בחירות VIP. איילת שקד הגיבה לצירופו של אוחנה בשיא הפוליטיקלי קורקט: "נאמר לי שהוא אינטליגנט" (אתם יודעים, בכל זאת כדורגלן מזרחי מסורתי). כעבור שלושה ימים, בתום קריירה פוליטית סוערת, הודיע אוחנה שהוא פורש.
אז בנט לקח אוויר, חיכה למערכת הבחירות הבאה, והחתים רכש מפתיע: אלונה ברקת, בעלי הפועל באר שבע. דמות מוכרת, מגיעה מעולם הכדורגל, מזרחית, מסורתית, ויש בונוס: היא אישה. הפעם שקד הצליחה להתאפק. סביר שהסערה סביב המעבר של ברקת לפוליטיקה לא תחצה את גבולות עולם הכדורגל - וברקת אכן תצליח לכהן כחברת כנסת.
איש לא יודע מה דעותיה הפוליטיות של אלונה ברקת, איפה היא עומדת בנושא המדיני, מה היא חושבת על דת ומדינה או מה יחסה למערכת המשפט (לא זו של הכדורגל). כנראה שהייתה יכולה באותה מידה להצטרף למשה כחלון/יאיר לפיד/בני גנץ או אורלי לוי-אבקסיס. בכל מקרה, ממסיבת העיתונאים שערכה, בה אסרה לשאול על פוליטיקה, התברר שיש לה את מה שנדרש כדי להיות פוליטיקאית בישראל.
"כדי למנוע מראית עין של ערבוב בין פוליטיקה לספורט החלטתי להעביר את זכויות הניהול לאסי רחמים. אמשיך להעביר תקציבים ולתמוך בהפועל באר שבע". במילים אחרות ברקת מתכוונת להישאר הבעלים של באר שבע. החוק הישראלי מתיר לה לעשות כן (לשון החוק: "אסור לעסוק בעיסוק נוסף למעט עיסוק בהתנדבות וללא תמורה". ברקת פועלת בקבוצה בהתנדבות). אבל מראית העין מה יהיה עליה? מי יוכיח שאין חשש לטובות הנאה כשחברת כנסת מגייסת כספים לעסק בבעלותה? למה להסתבך בזה בכלל? שלא לדבר על כך שלאופ"א ופיפ"א ודאי יהיה מה לומר בנושא (ברקת, לפי תגובתה לשאלות העיתונאים, כנראה לא בדקה ביסודיות מה אומרים תקנוני איגודי הכדורגל האירופאי והעולמי). ברקת הייתה צריכה להודיע שהיא מוכרת את הקבוצה.
אלא אם כן היא חוששת שלא תיכנס לכנסת, או שהקדנציה תהיה קצרת מועד, או שתתחרט.
כמו כן, את הבדיחה על הבעלים שלא מתערב בניהול כי אסור לו, כבר שמענו עם אלי טביב בבית"ר ירושלים (היי, הנה עוד חיבור לאלי אוחנה).
"זו חובתי לנסות בצניעות ונחישות להביא את השינוי החברתי שהובלנו בבאר שבע לישראל כולה כשליחת ציבור". בפשטות: בשנים האחרונות כבעלי באר שבע, ברקת השפיעה יותר על החברה הישראלית ממה שתצליח לעשות כחברת כנסת.
"זה לא משהו שחשבתי עליו. פנו אלי והחלטתי". כן, ועל הדרך נטשתי את מפעל חיי, ככה בספונטניות, בלי קשר לעובדה שהקבוצה שלקחה שלוש אליפויות רצופות פתאום נאבקת על מקום בפלייאוף העליון ומעורבת בשנה האחרונה בשלל שערוריות ופרשיות. "ישראל חוזרת לנצח", היא הסיסמה של הימין החדש. אבל בינתיים באר שבע חוזרת להפסיד.
"הדרך שלנו מחברת ולא מפלגת", היא אמרה - ולכן החליטה להצטרף למפלגה שראשיה ניזונים משיסוי.
2. כדור בראש
ההתאבדות של שחקן הכדוריד נובאק בוסקוביץ' הייתה ככל הנראה לא מתוכננת. הוא לא כתב מכתב לילדים, לא הכין את עצמו לפרידה מהעולם, לא עשה שום דבר שהעיד - בדיעבד ולמפרע - על מה שאירע. זה היה קצר חשמלי בראש, פיוז שנשרף, אדם חם מזג שלא הצליח להשתלט על העצבים ופשוט רץ החוצה וירה בעצמו בלי לחשוב על ההשלכות.
בוסקוביץ', סרבי ששיחק בשנים האחרונות בישראל והיה מהזרים הבולטים בליגה, הגיע לביקור מולדת קצרצר, וביממה מאז שחזר לביתו הספיק לריב עם אשתו ועם אמו לפני שהתאבד. האם סיפרה שנזפה בבנה שחזר מבילוי לילי ארוך, על כך שהוא לא מקדיש מספיק זמן למשפחה. "פתאום הוא התעצבן, לקח את רובה הציד שלו ויצא בריצה מהבית. ראיתי אותו יורה בעצמו", תיארה את הרגעים האחרונים.
לפי גורמים בסרביה, תוצאות ניתוח הגופה מראות שרידי אלכוהול בדמו של בוסקוביץ', אבל ברמה נמוכה, לא בכמות שיכולה לגרום לשכרות גדולה ולדחוף למעשים קיצוניים.
>> יש לכם משהו להגיד לזוהר? בואו לדבר איתו בטוויטר
בוסקוביץ' היה ידוע כאחד שאוהב ריגושים וסיכונים. היה לו רישיון נשק והוא אהב לצאת למסעות ציד וחי מהאדרנלין הגבוה. בראיון האחרון לתקשורת הסרבית לפני מספר חודשים, הוא דיבר בין היתר על האהבה למשפחתו ואמר שאחרי שיפרוש ממשחק הוא מתכוון להקדיש את עצמו למשפחתו, מכיוון שהם אלה ששילמו את המחיר הגבוה על הקריירה שלו. ספק אם לקח בחשבון את המחיר שישלמו לאחר שהותיר אותם בלעדיו, מתבוססים בטרגדיה ממנה כבר לא יתאוששו.
3. משמרות הזה"בי
למה ערן זהבי צריך לפתוח בית ספר לכדורגל בסין? זה לא שהוא זקוק להשלמת הכנסה. ואם משעמם לו, לא חסרים אפיקי השקעה מעניינים יותר ומניבים יותר לטווח הארוך (הוא כבר השקיע בנדל"ן ומקים חברה לייצוג ישראלים בתחום החדשנות), אז דווקא בית ספר לכדורגל? מה גם שספק אם הוא יכול באמת לתרום משהו לילדים הסינים - הרי את הכישרון והווינריות של זהבי אי אפשר ללמד, ולא בטוח שדווקא הוא האיש המתאים להנחיל את יסודות הכדורגל לעם הסיני.
אם המניע שלו הוא לא כלכלי ולא מקצועי, סביר להניח ש(גם) המהלך הזה של זהבי מונע מאגו. ייתכן שהוא רוצה למצב את עצמו כאושייה ציבורית בסין, שיקימו פסל זהב בדמותו, שיועלה לדרגת אל. ואגב - למה הוא לא פותח מיזם כזה בישראל? הרי לפחות עבור אוהדי מכבי תל אביב זהבי נמצא במעמד של אל. ומה - לא חשוב לו יותר לעזור ולקדם את הכדורגל שלנו? לא אכפת לו ממה שקורה כאן? זו תקיעת סכין בגב האומה! למעשה תקיעת סכין שנייה אחרי השלכת סרט הקפטן. במחשבה נוספת - לך לך מי צריך אותך בכלל. לך תוציא אזרחות סינית, תשנה את השם לגנז'י פנג (זהב עליון) ותקבל תפקיד בממשל הקומוניסטי יא עוכר ישראל. הלוואי שימנו אותך לשגריר סין בישראל. לב לב לב.
4. מות המכביזם
שמלוק היה אבי המכביזם. התפיסה שלו לפיה אין דבר כזה מקום שני - רק מקום ראשון - הייתה הדבר שהכי מייצג את מכבי תל אביב, זו שתחתיו ותחת שמעון מזרחי עשתה הכל - הכל - כדי לשמר את הקבוצה בפסגה. הוא היה הקיסר הראשון של האימפריה הצהובה, שבהמשך צמחה להיות אחד ממועדוני הספורט המפוארים בתולדות אירופה. שמלוק (שמואל מחרובסקי) נפטר השבוע, אבל המכביזם מת והאימפריה קרסה כבר כמה שנים טובות לפניו. כן, למרות סל הניצחון מול אולימפיאקוס בחמישי
5. היהודי הנודד
עוד קבוצה אנטישמית ב-NBA שחררה את עמרי כספי רק כי הוא פצוע ולא יוכל לתרום לה עד סוף העונה. כספי נפל קורבן למכירת החיסול של ממפיס גריזליס שנפטרה גם מהכוכב הכי הגדול שלה. אחרי 10 שנים בליגה הטובה בעולם - הישראלי משמר את שיאו המפוקפק להיות השחקן הפעיל עם הכי הרבה משחקים מבלי להגיע לפלייאוף. התחושה הכללית היא שכספי המבוגר והנוטה להיפצע ככל הנראה סיים את דרכו ב-NBA.
עמרי, שוב הביתה, אני משוכנע שיימצאו לך דקות משחק בישראל. אחרי הכל, יש כאן חוק רוסי.