5. שיר שחלמתי על פראג
אם היה אפשר לקפוץ מהיכולות הטכניות שיש לטל בן חיים ברגליים, ליכולות המנטליות שלו בכל פעם שהוא עולה על המגרש – זה היה מתכון להתאבדות. בן חיים הוא שחקן שמסוגל ברגע אחד לעשות מהלך מדהים ולהבקיע שער שישאיר אותך עם לסת שמוטה, ורגע אחר כך לחטוף קצר חשמלי במוח ולקבל את הכרטיס הצהוב הכי מטופש בעולם. והעניין הוא שלא מדובר בעגל תועה. בראיונות איתו טב"ח עושה בדרך כלל רושם של אדם אינטליגנטי ואפילו עם חוש הומור. ואם להישאר בעולם האלקטרוניקה, כנראה שבכל זאת הפלוס אצלו עולה על המינוס, וזה מה שגרם למכבי תל אביב להתעקש להשאיר אותו בעונה הקודמת ולשחרר אותו רק השנה, למרות ההפסד הכספי. לא שבעונה הזו היה לו ערך מוסף לקבוצה, וזה כבר משהו שייתכן שהמאמן ג'ורדי קרויף ראה, והמנג'ר יורדי קרויף לא. אולי בספרטה פראג, שם יהפוך לבעל השכר הגבוה ביותר בליגה הצ'כית, מאמינים שיש להם את אנשי המקצוע הנכונים שידעו לחווט את בן חיים מחדש. אחרת, זו עלולה להפוך לקריירה אירופאית קצרה ומביכה במיוחד.
4. השופט בן שמנה
ב"שירים, שערים וטכנאים" של הגשש החיוור יש ראיון עם קוון הכדורגל משה ליימן שמבקש מהצופים: "כל שבת זורקים עלי תפוזים וקלמנטינות, והבית שלנו כבר מלא מזה... אם אפשר קצת מלפפונים, קצת עגבניות, חסה, פלפל...". אם כן, באיגוד השופטים לקחו לתשומת ליבם את הבקשה לגיוון התפריט ולהפיכתו לבריא, והודיעו שהחל מהעונה הקרובה ייערכו בכל חודשיים לשופטי וקווני ליגת העל בדיקות שומן, ומי שיעבור את רף 18 האחוזים לא יוכל לשפוט. שופטים וקוונים בינלאומיים אף יצטרכו לעמוד בסטנדרט מחמיר יותר ולא לחצות את רף 16 האחוזים. 18% שומן לגבר עד גיל 40 הוא בטווח הממוצע לאדם שעושה ספורט חובבני. כלומר, הדרישה אינה מופרכת, להפך.
רק שהבעיה הגדולה של השופטים והקוונים בישראל היא לא בהכרח כושר גופני ומשקל עודף, אלא ליקוי ראייה (ואגו מנופח, אבל זה כבר סיפור אחר). זה חשוב להיראות ייצוגי ולהגיע בזמן לאירועים על המגרש, אבל חשוב יותר לראות מה אתה שורק, ולשרוק למה שאתה רואה. אולי מהלך נכון יותר של האיגוד יהיה לשלוח את השופטים למבדקי ראייה ולניתוחי לייזר. כדי שלא נרגיש שעל הדשא מסתובב אמנם אדם חטוב, אבל גשש עיוור.
3. חוזה לך ברח
היתרון הגדול ביותר של המאמן החדש של הפועל ירושלים פוטיס קציקאריס על פני קודמו הוא שהסיכוי לטעות בהגיית שמו נמוך יותר מאשר אצל סימונה פיאניג'אני.
זה לא דבר שבשגרה שמאמן שהצעיד את הקבוצה שלו לאליפות ולחצי גמר היורוקאפ – הישגים נדירים לקבוצה ישראלית שהיא לא מכבי ת"א – לא ממשיך איתה הלאה, בטח ובטח כשלמאמן יש חוזה לעונה נוספת. וזה לא שלבעלים אורי אלון יש מצוקה כלכלית שמנעה ממנו לשדרג לפיאניג'אני את החוזה, אם זה היה האישיו. מה זה אומר, אם ככה, על קבוצה שרואה את עצמה כהכי טובה בישראל ומטפחת שאיפות להגיע ליורוליג, שהמאמן המצליח שלה רצה לשבור את החוזה שלו איתה ואף שילם על כך 100 אלף דולר?
יכול להיות שהקבוצה שכל כך רוצה לרשת את מכבי ת"א הלכה צעד רחוק מדי מבחינתה, והפכה את סביבת העבודה של המאמנים למלחיצה בואכה בלתי נסבלת, עד כדי כך שהבריחה את פיאניג'אני בחזרה הביתה לאיטליה. יכול להיות. כשהמאמן החדש שלך לא ידוע בתור מישהו שמצליח להחזיק זמן רב מדי באותו מקום עבודה, השידוך הזה של קציקאריס וירושלים עלול להסתיים בגירושים מכוערים.
2. מלחמת המינים
ג'ון מקנרו עורר סערה השבוע כשאמר שאם סרינה וויליאמס, הטניסאית הטובה בהיסטוריה, הייתה משחקת בסבב הגברים, היא הייתה מדורגת אולי במקום ה-700. אלא שרבים מהמגיבים (ובעיקר המגיבות) האוטומטיים התעלמו מנקודה פשוטה: מקנרו צודק. וויליאמס, עם כל הגדולה שלה – שכאמור מקנרו הכיר בה והחמיא לה – לא יכולה מבחינה פיזית להתמודד עם טניסאים גברים גם מהדרג השלישי, בדיוק כפי שהאצנית הטובה ביותר לא מדגדגת אצן בינוני, והכדורסלנית הטובה בעולם לא יכולה להתקרב לנצח את רז ניסים כהן מהליגה השנייה בישראל. ההבדלים הגופניים הם אבסולוטיים ולא ניתנים לפרשנות. למקנרו יש את הפה הגדול ביותר בעולם הטניס לדורותיו, אבל גם הוא לא היה מעז להסתבך עם התנועה הפמיניסטית בהתבטאות מטומטמת שאיננה מבוססת על המציאות. גם כשנשאל אם הוא מעוניין להתנצל בפני סרינה, הוא ענה מיד "לא". ומדוע שיתנצל, גם אם לא מדובר באשמתו? זה לא שהוא התחתן עם וויליאמס.
1. קאמבק אלוהי
"התחושה היא שאלוהים היה איתנו". כך סיכם מאמן בית"ר ירושלים שרון מימר את הקאמבק המטורף של קבוצתו נגד ואשאש ההונגרית אתמול - 4:3 אחרי מהפך בחמש הדקות האחרונות במוקדמות הליגה האירופית. כי הרי אין לאלוהים מה לעשות בחמישי בערב חוץ מלראות משחק בלי קהל של בית"ר – הקבוצה אותה הוא אוהד כל חייו. רק מעניין איפה אלוהים היה ב-88 הדקות הראשונות של המשחק, אז פיגרו הירושלמים 3:1 מול ההונגרים החלשים. אולי נתקע בפקקים בגלל הלילה הלבן בתל אביב. ההיתלות של מימר בחבר דמיוני מעידה שהוא מבין שיכולת מקצועית של הקבוצה שלו לא הייתה שם, ושיש לו הרבה יותר סיבות לדאגה מהכמעט-ביזיון מאשר סיבות להיות אופטימי מהאופי בדקות הסיום.
המנצח הגדול של הערב הזה הוא יוסי בניון, שספג לא מעט עקיצות (כולל כאן בשבוע שעבר) על המעבר לבית"ר ירושלים, והנה, כבר במשחק הבכורה הוא פרע את השטרות עם שער ובישול אחרי שנכנס כמחליף. כמו ישו שחזר מהמתים. זה ייתן לו שקט מצליבות לפחות עד אחרי החגים.