כשמישהו, אוהד או מאמן מקצועי, רוצה לקבץ את עשרת הקרבות הכי טובים שנערכו בזירת הלחימה המשולבת, יש לו בעיה. בעצם שתי בעיות. קודם כל, ממתי אנחנו מחשיבים את הספירה? האם קרבות שהתקיימו בזירת הקולוסאום לפני 200 שנה נחשבים? האם קרבות שאורגנו בלונדון בשלהי המאה ה19 בין סגנונות שונים, ללא חוקים, נכנסים לרשימה? מה לגבי שנות ה-50 וה-60 בריו דה ז'נרו? שנית, מה הם כל הפרמטרים לבחירה של קרב ברשימת 10 הטובים ביותר? יכולות טכניות? נוק אאוטים, רוח לחימה? מה הופך קרב טוב להיות הקרב הכי טוב?
אז מראש אני אומר – הדירוג הזה יכול שונה לגמרי בעין של מומחה אחר. מבחינתי, הפרמטרים שאני חושב שמשפיעים על בחירה של קרבות לרשימה כזו הינם מצוינות, חדשנות, והשראה בשלושה תחומים:
1. תכונות לוחם. בראש ובראשונה לוחם נמדד ביכולת שלו להתגבר על מכשולים שנתפסים כלא אנושיים לאנשים מהצד, זה מה שמבדיל את המוץ מהתבן בתחום הלחימה, לוחם שלא מוכן להפסיד, לא משנה מה התוצאה. זהו למעשה ניצחון הרוח. הלוחם הוא גוף שנדחף על ידי הרוח האנושית, הבאה לידי ביטוי ברגעי הגדלות שלה. אנחנו עומדים משתאים לנוכח ניצחון של יריב חלש על פני יריב חזק, יריב נחות על פני יריב שולט, רק בזכות כוחה וגדולתה של הרוח, משהו שמעורר בנו השראה לאורך אלפי שנים של קרבות מתועדים.
2. חידוש טכני/טקטי. קרבות שפרצו דרך ברמה הטכנית (כלומר קרבות שהכניסו לתוך הז'רגון הקרבי טכניקות שהיו עד אז לא רלוונטיות). או ברמה הטקטית – ניהול של הקרב באופן שהשפיע על איך שלוחמים נלחמו מנקודה זו ואילך.
3. רגש. בסופו של דבר, אחרי הניתוח המקצועי והפסיכולוגי, אתה צריך להתחבר ללוחם. אתה צופה בקרב, ומשהו בך משתנה, בא לך לצעוק, אתה רוצה להיכנס עכשיו למכון ולעשות אימון. אתה רוצה להתחיל להתאמן מחר. היכולת הזו לעורר רגש, היא מה שעושה קרב לבלתי נשכח. אתה רואה אותו אחרי עשר שנים, והטכניקות כבר לא הכי עדכניות, ועדיין זה נוגע בך. רגש.
אז הנה הם, 10 הקרבות הטובים ביותר בזירת ה-MMA:
1. סאקורבה vs הגרייסים
דווקא בבחירה הזו אני עושה "צ'יט" קטן. מקבץ הקרבות של הלוחם היפני האגדי קאזושי סאקורבה, נגד נציגים רבים של משפחת הגרייסי (רוילר, רוייס, ראנר, רנזו), הציב סטנדרט חדש בענף ה-MMA. קודם כל לוחם שמצליח בשילוב של מתודות, לרסק משפחה של לוחמים שנחשבו בלתי מנוצחים לאורך יותר מחצי מאה של קרבות. סאקורבה נלחם בגרייסים ללא הגבלת משקל, לפעמים ללא הגבלת זמן, שילב טכניקות שלקוחות מעולם הסטרייקינג כדי לנטרל את העמידה של הגרייסים, ועל הקרקע שימוש בקאצ' רסלינג ובמתודה חדשנית יחסית של "גראונד אנד פאונד" מעמידה כדי לייצר מצבי הכנעה. מעורר השראה לראות גם את נציגי משפחת "הדם הישן" של הג'יו ג'יטסו הברזילאי, נלחמים עד טיפת הדם האחרונה ומעדיפים לשבור ידיים ורגלים רק לא להיכנע.
2. דן אנדרסון vs מורסיו "שוגון" רואה
שני הלוחמים היו אלופי תחרויות יו-אף-סי, פרייד, סטרייקפורס. לשניהם ניצחונות מרשימים על הלוחמים הכי גדולים בתחום, שניהם הגיעו ליו-אף-סי 139 עם הרבה ניסיון ויכולת (אנדרסון ניצח את פדור אמילינקוב, מי שנחשב ללוחם הטוב בבכל הזמנים אז... שוגון היה אלוף הפרייד הצעיר ביותר), שניהם מאוד מאוד קשוחים. הקרב הזה שנמשך 5 סיבובים והסתיים בהחלטה, הפך להיות אחד מהקרבות המדוברים ביותר בהיסטוריה של הלחימה המשולבת. תצוגה מעוררת השראה, סמל של רוח לחימה, נחישות והתמדה. שני הלוחמים ספגו התקפות איומות, ובכל זאת נלחמו עד לשנייה האחרונה, מגלים כוח על אנושי. קרב שעד היום רבים מאנשי המקצוע רואים בו את הקרב הטוב ביותר שהתרחש בזירה.
3. אנטוני פטיס VS בן אנדרסון
קרב שאתגר תפיסות וייצר מודל חדש ללחימה. בתצוגת לחימה מרהיבה, שני הלוחמים האלו (ששניהם הפכו להיות אלופי UFC) ייצרו רף חדש. טכניקות של אגרוף, בעיטות מעולם הטאיקוונדו, טייק דאונים של האבקות, גיו גיטסו ברזילאי על הקרקע, ברכיים מעופפות, בעיטות מספרת, ובעיקר- בעיקר בעיטה אחת מפורסמת שגרמה למאות אלפי נערים בעולם לנסות לחקות אותה בעזרת שימוש בקירות, גדרות ומעקי בטיחות, מה שגרם ללא מעט פספוסים וביקורים בחדרי מיון ברחבי העולם...
4. טאקאנורי גומי vs ניק דיאז
ניק דיאז הגיע בתור אנדרדוג מוחלט לקרב הזה. גומי היה אז המתנקש שכולם פחדו לפגוש באיזה זירה חשוכה (וגם בזירה מוארת) הוא שבר ידיים ולסתות בסיטונאות. מולו עלה דיאז הצעיר, עם פה גדול שלא נסגר מאז, בהופעת אגרוף שהפתיעה רבים, הליכה קדימה, מילמול בלתי פוסק במהלך הקרב, והכנעה בעזרת גוגו פלטה, טכניקה שנראה כאילו נלקחה מסיבוב הופעות של הקרקס הסיני, אף אחד לא הבין מה קרה שם. מיותר לציין שאלפי חגורות לבנות בגיו גיטסו ברזילאי התחילו למתוח רצועות בברכיים בניסיון לשחזר את הטכניקה.
5. ג'ון ג'ונס vs אלכסנדר גוסטבסון
שני לוחמים טכניים, חזקים, בעלי רוח לחימה שלא נגמרת. ג'ון ג'ונס הוא המהות של "הדם החדש" לוחם היברדי שמביא בארסנל הכלים שלו מרפקים קטלניים ובעיטות שאף אחד לא ציפה למצוא בזירה. גוסטבסון מביא עבודה מתודית ומדויקת, סטרייקינג כירורגי. מפגש ענקים שמגלה רוח לחימה, דיוק טכני, חדשנות בלחימה ובטקטיקה. גוסטבסון הצליח להוריד את ג'ונס, שנחשב בלתי ניתן להורדה, אל הקרקע. ג'ונס הצליח לנצח את גוסטבסון בעמידה. התמונה שלהם מבית החולים לאחר הקרב, מגלה מה היא רעות והערכה בין לוחמים.
6. דייגו סאנצ'ז vs גילברט מלנדס
סאנצ'ס תמיד היה לוחם שכיף לראות אותו נלחם למרות שהוא אף פעם לא הצליח לייצר משחק עמידה אפקטיבי מספיק כדי להיכנס לנעלי הטוען לכתר. מלנדס עם הסטרייקינג האפקטיבי שלו הגיע כפייבוריט ברור לקרב. הכמיהה של סאנצ'ז לקרב קרוב, החתירה למגע, למרות הפציעות והחתכים המכוערים, רוח הלחימה מעוררת ההשראה למרות הידיעה שאין דרך לנצח את הקרב, מסוג הקרבות שמשאירים חותם.
7. דון פריי vs יושיהירו טאקיאמה
דון פריי היה מחלוצי לוחמי ה-MMA, טאקיאמה מתאבק יפני מפורסם. הקרב שלהם ב-פרייד 21 נראה יותר כמו קרב במגרש הוקי, או בתיכון אמריקאי מאשר קרב MMA מקצועי. ועדיין תצוגת הלחימה חסרת הגבולות, התפרצות של אגרסיביות, מעין משחק סכום אפס של שני לוחמים שאין להם כלום להפסיד. תערבבו את הקוקטיל הזה בתקופה שבדיקות סטרואידים זה משהו שלא חושבים עליו, ומה שחשוב זה הכבוד האמריקאי/יפני, ויש פה מתכון למשהו מעניין...
8. מארק האנט vs אנטוניו "ביג פוט" סילבה
כמה פעמים בחיים יוצא לראות שני ענקים נלחמים? שני לוחמים ששוקלים ביום השקילה 120 קילו, מה שאומר שביום יום הם בין 130-140 קילו. האנט אלוף K-1 לשעבר (ארגון הקיקבוקס הטוב בעולם), סילבה בעל יתרון גובה משמעותי. שני הרים מתנגשים בזירה. בתוך הזירה הזו, שאין בה שום טולרנטיות לטעויות, כמה זה נדיר לחזות בקרב שמסתיים בשיווין? לאורך חמישה סיבובים מתישים וארוכים, נלחמו שני הלוחמים הללו קרב שח של התקפות והתקפות נגד, התקפות שאם אחת מהן פוגשת בטעות אדם רגיל ברחוב, הוא עובר לגור בבית חולים. הקרב נגמר בשיווין, וייצר הערכה מחודשת לשני הלוחמים הענקים הללו.
9. פדור "הקיסר האחרון" אמילינקוב vs מירקו "קרוקרופ" פיליפוביק
קשה לדבר על MMA בלי להזכיר את השניים הללו, פדור נחשב תקופה ארוכה לטוב ביותר שאי פעם היה. קרוקרופ נחשב לאחד מטובי הסטרייקרים בתקופתו. קרוקרופ עשה את המעשה שלא יעשה ו"הרביץ" לאח הקטן של פדור. רקע טוב לקרב מיתולוגי. מה שעושה את זה לאחד מ"הקרבות", זה שפדור לא בחר לעשות "קרב קל" הוא לא בחר לקחת את הקרב לקרקע, ולנצח בקלות. הוא הלך ראש בראש עם אחד מטובי הסטרייקרים בעולם, ככה מוכיחים שאתה הטוב ביותר.
10. ליוטו "הדרקון" מצידה vs רנדי "דהנטוראל" קוטור
רנדי קוטור מי שהיה מראשוני הלוחמים המודרניים. אלוף האבקות, לוחם קשוח. מצידה הוא ברזילאי ממוצא יפני, מתאמן בקרטה מגיל 4. המפגש בין תרבויות ובין שיטות תמיד היה קרקע פורייה לייצר קרבות אמוציונליים, כאלו שגוררים אחריהם גל תגובות וחיקויים. מאצידה הצליח להלהיב דור שלם של לוחמים והצליח להעיר את קהילת אומנויות הלחימה המסורתיות בעזרת בעיטת ה"קארטה קיד" שלו. הקרב הזה באופן כללי, ובעיטת הקארטה שלו באופן ספציפי, היוו מעין סמן לכניסת טכניקות מסורתיות לתוך הזירה המודרנית.
ברור שהרשימה הזו משתנה ביחס להרבה מאוד פרמטרים ומשתנים, אשמח לשמוע על קרבות שאתם אהבתם וחושבים שהמקום שלהם הוא ברשימה הזו. אוס!
על הכותב: ערן ברט, לוחם MMA מקצועי בעברו, בעל חגורה שחורה בגיו גיטסו ברזילאי וגיוגיטסו יפני, מדריך לחימה וקרב מגע בכיר במסגרות ממלכתיות וצבאיות. בעל מכון להכשרת לוחמים בתחומי הג'יוג'יטסו הברזילאי, ה MMA וקרב פנים לפנים. http://www.mma-israel.com/