יש יום אחד בשנה שבו מותר לי לכתוב כתבה כזאת, בה אני מסיר את מעטה הגבר-גבר אליו אני מחויב מתוקף תפקידי פה בערוץ הגברים. יום בו אני מפסיק ללהג על דרכים לשכנע אותה לעשות סקס, על מורשת קרב מהמילואים, על פוקר או על סיגרים. היום, ט"ו באב, יום האהבה, הרומנטיקה, הדביקות והקיצ', אני רוצה לספר לך את מה שבאמת מסתתר אצלי עמוק בלב – עמוק מתחת למסווה הגבר המסוקס אני למעשה תומך נלהב של זוגיות דביקה.
יאמר ידידי מהצד השני של הכתבה שיש אינסוף דברים שאפשר לעשות שהם טובים יותר מהתכרבלות עם בת זוגך אל מול סרט רומנטי משנות השמונים. יאמר – ויטעה. אבל מותר לו לטעות, בעיקר כי הוא לא טעם את טעמה של דביקות מופלאה. להתכרבל מתחת לשמיכה ולראות את פטריק מדגדג את בית השחי של בייבי זה אחד הדברים הטובים ביותר שיכולים לקרות לך. גם כי אתה עושה פעילות שמאוד מוצאת חן בעיני האישה שאיתך – מה שתמיד טוב, כפי שתכף אסביר – אבל בעיקר בגלל שאתה יכול להרגיש חופשי לחייך כמו דביל, ולהיות מבסוט שאתה מחייך כמו דביל ואפילו מוחה איזו דמעה או שתיים.
הדביקות הזאת נותנת לך חופש לעשות את מה שלא היית עושה בהזדמנות אחרת. כלפי חוץ אתה מוזמן להישאר הגבר הקשוח שהינך – זה ששואג מול הסופרבול, שמנדב סיפורי סקס בכל ארוחת צהריים, שמחזיק שבעה סוגים של סינגל מאלט בארון – שלא יחשבו חלילה שאתה לא גבר אמיתי. אבל כשאתה נמצא עם האישה לבד, תהיה דביק ותראה איזה כיף יהיה לך. אתה יכול, למשל, להרשות לעצמך לקרוא לה בכינויי חיבה מפגרים, ולנהל דיאלוג שלם שסובב סביב השאלה "נכון שאתה אוהב אותי?" "נכון בובי. אבל לא כמו שאת אוהבת אותי. סתם, נו, אני אוהב אותך יותר". וגם קצת – "איזה מזל שמצאנו אחד את השניה", ואיזה "אני לא יודע מה הייתי עושה בלעדייך" או שניים.
רומנטיקה זה יופי של דבר, באמת – ובינינו, אתה לא חייב לחכות לט"ו באב כדי להיות רומנטי. יכול להיות שאתה מאלה שנגעלים כשהם שומעים על גברים שהציעו נישואין על פסגת הר במדבר, כשמסביב עשרות פנסים סיניים, וטייפ מנגן ברקע את לאונרד כהן. אם אתה כזה, תרשה לי לספר לך כמה אתה מפסיד. כי אם אתה הולך להציע לחברה שלך נישואין תוך כדי צחצוח שיניים בבוקר בזמן שהיא מוציאה לעצמה שחורים מהאף, אז זה נחמד וספונטני והכול – ואני אהיה האחרון שיגיד שעשית משהו לא בסדר – אבל זה עדיין לא יתרום לזוגיות שלכם כמו שהצעה טיפה יותר רומנטית היתה עושה. נניח, בית מלא בלונים ופרחים, הלינגוויני ברוטב עגבניות וחצילים מטוגנים שהיא כל-כך אוהבת, בקבוק יין לבן וטבעת שקשורה לקולר של גור הפודל החדש שקנית לה.
ובסופו של דבר – וכן, אין ברירה, אבל אם אני לא אדבר על סקס אתה לא באמת תיקח אותי ברצינות – בסופו של דבר דביקות ורומנטיקה הם מתכון בטוח לכמויות בלתי נגמרות של פעילות מינית מוגברת. כל אחד אוהב מתנות, וחברה שלך על אחת כמה וכמה. היא תאהב אותך יותר כשהיא תגלה שבעבודה מחכה לה צרור שושנים; היא לא תפסיק לדבר עליך עם חברות שלה אחרי שתיקח אותה לצימר בצפון בהפתעה; היא תפנק אותך באלף דרכים שלא ידעת על קיומן אחרי שתשקיע בה שעה במסאז' שמנים ריחניים.
והאמת היא שעמוק בפנים אתה רוצה להיות רומנטיקן. גם אתה, וגם ידידי הרווק שמתכחש לנפלאות הליטוף ההדדי. אתה רוצה לשלוח לה סמסים רומנטיים, אתה רוצה להפתיע אותה כשהיא חוזרת הביתה עם השוקולד שהיא הכי אוהבת, אתה רוצה להתאמץ ולהשקיע בשבילה, אתה רוצה ללחוש לה באוזן משפטי אהבה, אתה רוצה לראות סרטים רומנטיים ולבכות ביחד, אתה רוצה את כל זה, והסיבה היחידה שאתה מרים גבה עכשיו היא כי אתה חושב שזה איכשהו יהפוך אותך לפחות גבר.
אז הנה טיפ, ממני אליך. תלוש דף מהדפדפת לידך. תפוס את העט. תתחיל להשתפך על הדף, תכתוב את כל מה שרצית להגיד לה כל השנים האלה, כל מה שהיא ציפתה לשמוע אבל ידעה שאתה חושש להגיד. אחרי שסיימת תצא מהמשרד, תעבור דרך חנות פרחים, או ספרים, או ממתקים, או סוכנות נסיעות, תקנה לה איזה משהו. אחרי שעשית את זה תיסע אליה לעבודה, תתקדם אליה עם חיוך גדול ואם אפשר על קצות האצבעות בזמן שכל החברים שלה לעבודה מסתכלים, תפתיע אותה ותגיש לה את המתנה, רגע לפני שתעטוף אותה בחיבוק. תתעלם מהאנחות של הבנות מסביב או ממחיאות הכפיים. תודיע לה שהיא יוצאת להפסקה, קח אותה לשירותים של הבניין ותנצל את המומנטום לסקס פראי ובלתי נשכח.
מש"ל.







חדשות



= תגובה ללא תוכן
= תגובה עם תוכן


אתר זה פועל כחוק ברישיון














