אבירם מתוודה על הרגשות שלו
הבהרה: אנחנו לא מתיימרים לקחת צד. אבל חשוב שכולנו, כולל אבירם, נדע איזה כלים עומדים לרשותנו

אבירם בן שושן, הארוס לשעבר של ליהיא והגבר הכי מבוקש כרגע במדינה, נעזב לטובת עתי. זה קרה אחרי 6 שנות חיים משותפים וטבעת אירוסין אחת. אנחנו לא יודעים איך אבירם ימשיך מנקודה זאת, אבל מקרה כמו שלו הוא ממש לא יחיד מסוגו - מדובר בסיטואציה נפוצה למדי במחוזותינו, וחייבים לשאול: האם לאבירם - ולגברים אחרים שארוסתם נפרדה מהם - מגיע פיצוי אמיתי?

דמיין לעצמך שעפת על בחורה, התאהבת עד הגג, קנית לה אין סוף מתנות, פגשת את הוריה, עברתם לגור ביחד וגמרת בליבך שהיא האחת בשבילך.

מיד לאחר שהתקבלה ההחלטה הגורלית, פנית לחברה הכי טובה שלה וביחד הסתובבתם שעות לבחור טבעת, "של הביוקר". לאחר מכן, ארגנת ערב מושקע במיוחד במסעדת יוקרה והנה הגיע הרגע הגדול, ירדת על ברכיך וקבל עם ועדה הצעת לה נישואים. היא השיבה בחיוב ואתה צעקת בקול גדול: "התחת שלי במים", אני הולך להתחתן!

בחודשים שהגיעו לאחר מכן הספקתם לספר למשפחות, לחברים, לבחור אולם ותאריך מיועד לפי היום שבו הכרתם כמובן.

כעבור מספר חודשים התחרטה אהובתך מסיבה כלשהי, והודיעה לך בפתאומיות שהיא לא זורמת בכיוון החתונה ולכן: "קבל ביטול". בשלב זה, הרגשת כמו סמרטוט, ובליבך גמלה ההחלטה, כי עוד לא אמרת את המילה האחרונה בנושא.

הכול כבר מוכן וקיבלת ביטול? אתה יכול לתבוע

מהי בעצם הפרת הבטחת נישואים? מן ההיבט המשפטי ניתן לבחון זאת בשתי דרכים, האחת בהיבט החוזי והשנייה בהיבט הנזיקי.

בהיבט החוזי - מדובר בעילה שמקורה בדיני החוזים האנגליים לפיהם גבר שנעזב על ידי ארוסתו בסמוך לחתונה יכול לתבוע בשל הפרת חוזה. אולם, בניגוד לפיצוי הקלאסי בהפרת חוזה "רגיל" לפיו ניתן לתבוע את קיומו בבית המשפט, הרי שבמקרה זה לא ניתן יהיה לחייב אדם להתחתן עם מי שליבו אינו חפץ בו - וטוב שכך.

מה שכן יהיה ניתן יהיה לתבוע זה פיצוי כספי - בשל הנזקים הכספיים שנגרמו מעצם הפרת ההבטחה, וכן בשל עוגמת הנפש הרבה שכרוכה בביטול החתונה. העובדה שיש לאדם בחירה למי להינשא אינה מאפשרת לו, כמובן, לגרום נזק לאדם אחר במסווה של חירות זו או אחרת.

בהיבט הנזיקי- מדובר בתביעה מכוח עילת התרמית או מצג השווא (האם ליהיא רימתה את אבירם או הציגה בפניו מצג שווא?) ויש מלומדים רבים שאף יעדיפו פיצוי מכוח עילה זו.

מצד שני, בית המשפט בדרך כלל יעדיף לא להתערב

כך או כך המציאות מלמדת, כי קיים הבדל משמעותי בפסיקות בית המשפט, וכי בדרך כלל לאישה קיים סיכוי רב יותר לקבל פיצוי בשל הפרת הבטחת נישואים, וזאת בניגוד לגבר אשר נקודת ההנחה הינה שהנזק שנגרם לו אינו רב ובוודאי שאינו מצדיק פיצוי. ההבטחה להינשא גוררת פעמים רבות הסתמכות, שינוי תוכניות ולעיתים אף שינוי המצב לרעה וזאת רק בהיבט הממוני. בל נשכח שהנזק המשמעותי ביותר הוא דווקא הנזק הנפשי.

לא ניתן להתעלם מהעובדה, כי קיימת בעייתיות רבה בעצם ההכרה בתוקפה החוזי של ההבטחה להינשא, וזאת למרות האמפטיה הרבה שקיימת בקרבנו לצד הנפגע, שהרי השאיפה של כולנו ואפילו הסקפטיים שבינינו היא שנישואים ימשיכו להיות תולדה של אהבה וחופש בחירה.

גירושין (צילום: TatyanaGl, Istock)
זה אף פעם לא עניין נעים. אבל מי ישלם על הטבעת, האולם ועל עוגמת הנפש? | צילום: TatyanaGl, Istock

נקודת הנחה זו מובילה אולי את הגישה הרווחת היום בקרב השופטים והיא שמקרה של הבטחת נישואים אינו נכלל במסגרת המקרים שבית המשפט מעוניין להתערב בהם ובמילים אחרות: הפרת הבטחת נישואים נתפשת בדרך כלל כעניין שבינו לבינה ובית המשפט אינו הפורום המתאים לדיון בענייו זה. חזקה שבעתיים טענה זו כאשר הצד הנפגע הינו הגבר ועל כך הביקורת שלנו.

לדעתנו, אין סיבה ממשית לפטור אדם מהתחייבויותיו בפן האישי בדיוק כפי שלא פוטרים אדם מהתחייבויותיו בפן העסקי. הטענה לפיה מדובר בנושא אישי שבינו לבינה אינה יכולה לשמש סיבה מספקת בדיוק כפי שבית המשפט לענייני משפחה בוחן סוגיות משפחתיות רגישות אחרות. יש אם כן, לבחון כל מקרה לגופו ובהתאם לנסיבותיו, חשוב לבחון, בין היתר, את התנהגות הצדדים, טיב הקשר ותוכנן של ההבטחות. כמו כן הסתמכות מצד מקבל ההבטחה ושינוי מצבו לרעה עשויים להוות אינדיקציות בדבר כניסה לתחום החוזי.

יש תקדימים

עיון נרחב בפסיקת בית המשפט לאורך השנים מגלה, כי קיימת התייחסות מיוחדת לחוזה המכונה הבטחת נישואים.

ברוב המקרים שבהם נפסקו על ידי בית המשפט פיצויים הרי שהפיצוי שניתן היה בשל פגיעה באינטרס ההסתמכות, כלומר - בשל הוצאות ממשיות שהוצאו על ידי הנפגע כגון: תשלום לאולם החתונות, קניית בגדים וכדומה.

הפיצוי שניתן אינו גבוה ובמרבית המקרים מסתמך בעיקר על הוצאות בפועל ובמקרים מעטים ניתן גם פיצוי בשל נזק לא ממוני כגון: עוגמת הנפש הרבה שנגרמה לנפגע.

ניתן להניח, כי אחת הסיבות לפיצוי המינורי שניתן בבתי המשפט נובע מהנחת המוצא והיא האוטונומיה של הפרט - הרצון להגן אולי בחירוף נפש על חירותו של הפרט ולמנוע מצב שאדם יתחתן בניגוד לרצונו האמיתי ובשל לחץ שהופעל עליו.

קיימת מחלוקת בקרב המשפטנים בסוגיה: האם יש לפצות אדם שהפרו כלפיו את הבטחת הנישואים בגין הנזקים הממוניים בלבד או שמא יש להתייחס גם לנזקים הנפשיים?

לעניות דעתנו, הנזק המשמעותי ביותר הינו הנזק הנפשי והוא אינו זוכה להתייחסות הולמת בטריבונל המשפטי וחבל שכך. כמו בכל תחום אחר בחיינו, על האדם להבין כי למעשיו ישנן השלכות ולעיתים מוטל עליו לשאת בתוצאות.

ולסיום כפי ששרו דיירי האח, "חופשי זה לגמרי לבד" אבל בל נשכח שלעיתים החופש עולה בביוקר.

בהכנת הכתבה השתתפו עו"ד עופר עוזרי ועו"ד טל מירון- משרד סימון, עישר, פורת ושות'- מחלקת דיני משפחה.
תודה לאתר משפטי.

הערה: מידע זה אינו משמש תחליף לייעוץ משפטי לכל מקרה ונסיבותיו.

>> אשתך בגדה בך? רוץ לבית המשפט לפניה - ועוד כללים לבעל הנבגד