יש כדורגלנים עם הרבה כישרון ברגליים, אבל מעט מאוד אופי, לב ושכל. חלק מהם נחשבים למקרה אבוד, אבל אנחנו רוצים דווקא לדבר על ארבעה מהכוכבים הגדולים של המונדיאל, שחוץ מהיותם שחקני על, עדיין חסר להם משהו, תכונה או אישיות שיהפכו אותם מכדורגלנים עם טכניקה, ראיית משחק ושליטה בכדור – לשחקנים גדולים באמת, עם אופי של גבר. אלה הדברים הקטנים שהכדורגלנים האלה צריכים עוד ללמוד כדי שהם יהפכו באמת להיות גדולים מהחיים.
כריסטיאנו רונאלדו: לגדל קצת צניעות
אחד הוויכוחים הפופולאריים של אוהדי הכדורגל היא ההשוואה הנצחית והבלתי אפשרית בין ליאו מסי, כוכב ארגנטינה לבין רונאלדו הפורטוגלי. שניהם שחקנים קדמיים, בעלי כשרון וטכניקה אינסופיים, צעירים עם שליטה אבסולוטית בכדור והרבה התלהבות שסוחפת את הקהל בכל פעם שהם על המגרש. אבל כאן בערך נגמר הדמיון, ובדבר אחד הם שני הפכים מוחלטים: מסי הוא שחקן צנוע שלא נתן להצלחה לעלות לו לראש; ורונאלדו הוא – ובכן, הוא רונאלדו.
"מי שאוהב כדורגל אוהב אותי" היא דוגמה להצהרה שמראה שיש לנו עסק עם בחור שיודע מה הוא שווה, אולי קצת יותר מדי. רונאלדו הצליח לצבור לעצמו קהילת שונאים לא קטנה עם השנים. הביטוי "אני שונא את רונאלדו" היה אחד מהחיפושים הפופולאריים ב-2007 בגוגל; ובשנה שעברה בחרו קוראי הטיימס את הדברים שהם הכי שונאים בכדורגל המודרני, ורונאלדו לקח בקלילות את המקום הראשון.
הוא פוץ, הוא יהיר, הוא שחצן, הכל בא לו בקלות רבה מדי, הוא רודף אחרי הכסף הגדול ואוהב לנפנף בו בכל הזדמנות בין צילום דוגמנות בתחתונים אחד למשנהו. וזו רק חלק מרשימת הסיבות לכך שהוא הפך לשנוא כל כך. רונאלדו הוא שחקן ענק, אבל אם הוא רוצה להיות גם בן אדם ענק, הוא חייב לגדל קצת צניעות. אולי אז, כמו יריבו נמוך הקומה מברצלונה, הוא יוכיח שלמרות שהוא אחד מהשחקנים הטובים בעולם – הוא עדיין מצליח להישאר עם שתי הרגליים על הדשא.
סמואל אטו: להשתחרר מרגשות הנחיתות
יש שאומרים שסמואל אטו הוא החלוץ הטוב ביותר בעולם – וברוב המקרים הם אכן צודקים. החלוץ המחונן של אינטר הוכיח גם השנה שהוא כשרון אדיר עם יכולת הבקעה נדירה. אבל השאלה היא אחרת: האם הוא יצליח להתגבר על הבעיות האישיות שלו? סמואל אטו, כך מעידים עיתונאים ומקורבים בסביבתו, הוא אמנם שחקן מוכשר, אך עדיין לא השתחרר לחלוטין מרגשות קיפוח וחוסר בטחון שמלוות אותו לאורך כל הקריירה, והפכו אותו לשחקן שצריך תמיד לטפח את האגו שלו כדי לשמור עליו בעניינים.
סאגת המעבר מברצלונה לאינטר הוכיחה, על פי מספר פרשנים, שאטו אף מודד את ההערכה אליו לפי גודל המשכורת שמועברת לו לבנק – מה שרק טיפח את תדמית הילד המגודל והבעייתי שדבקה בו. השאלה הגדולה עד כמה זה יפריע לו ולנבחרת כשילבש את מדי קמרון. הוא עומד להיות השחקן הבולט והמוביל בה ללא ספק, אז הוא מוכרח להשתחרר מכל בעיותיו, או לפחות לשים אותן בצד למשך חודש אחד. אם יתבגר קצת, אטו אולי יצליח להפוך את קמרון להיות הסינדרלה המפתיעה של הקיץ.
דידייה דרוגבה: קצת שליטה עצמית
יש שאומרים שדידייה דרוגבה הוא החלוץ הטוב עולם, אבל באותה נשימה מוסיפים: כשיש לו יום מוצלח. וזו אולי הנקודה: הכישרון האדיר של חלוץ צ'לסי לא מוטל בספק, וגם לא יכולת ההבקעה הנדירה שלו. השאלה היא הוא אכן מגיע הכי רחוק שהוא יכול? הוא שחקן מדהים, אבל את הרגליים, במקרה הזה, הוא מצליח לשים תמיד לעצמו.
דרוגבה הוא שחקן עצבני וחמום מוח, שפשוט לא מצליח לשלוט בעצביו מרגע שהוא עולה למגרש. נכון, כדורגל זה משחק אמוציונאלי, ואנחנו לא מצפים משחקן שיתנהג כמו מבקר במוזיאון הלובר כשהוא משחק באצטדיון משולהב מול 60 אלף צופים. אבל איכשהו, דרוגבה מצליח לדפוק את עצמו – ואת הקבוצה שלו בדרך – פעם אחר פעם: את גרנט הוא השאיר ב-10 שחקנים דקות ספורות לפני בעיטות ההכרעה בגמר האלופות נגד מנצ'סטר ב-2008, אחרי שסטר לשחקן היריבה, גרם למהומה וראה את האדום; בשנה שעברה הורחק על ידי אופ"א ל-4 משחקים אחרי ההשתוללות המפורסמת שלו מול המצלמות אחרי חצי גמר האלופות נגד ברצלונה; לפני חודשיים הורחק אחרי שדרך על רגלו של שחקן אינטר כשקבוצתו הפסידה 1-0. וזה רק קצה המזלג – לא הזכרנו את ההתפרצויות כלפי חבריו לקבוצה או המאמן, בכל פעם שמשהו נעשה שלא לרוחו.
דרוגבה הוא שחקן עם נשמה, אבל הוא חייב להתאפס על עצמו, לשמור על קור רוח גם ברגעים המכריעים ולהצדיק את סרט הקפטן שהוענק לו.
ווין רוני: להיות מנהיג
רוני רק בן 24, אך הוא כבר מוקד תקוותם של מיליוני בריטים שמתפללים שהפעם, אולי הפעם – הנבחרת שלהם תצליח לא רק להציג כדורגל טוב, אלא גם קצת אופי. נבחרת אנגליה ואוהדיה המיואשים כבר רגילים לקבל מחמאות על סגל שחקנים משובח ועל סגנון המשחק – אך אף פעם לא מצליחים באמת לגעת בתואר הנכסף, והם תמיד מודחים כמה צעדים לפני רגע האמת: ביורו 2000 אנגליה לא צלחה את שלב הבתים, הודחה ברבע הגמר במשחקי הגביע של 2002 ו-2006, וכלל לא העפילה ליורו האחרון. למען האמת, מאז 1966 לא הצליחה אנגליה, מולדת הכדורגל, לזכות בגביע העולם.
אולי הפעם? אנגליה כולה תולה את תקוותיה באחד השחקנים המובילים בעולם, סקורר מבריק שנתן עונה מדהימה – ווין רוני. אם רק יצליח להתגבר על טראומות הפציעות שלו, להוכיח שהוא לא רק שחקן טוב אלא גם מנהיג, אם הוא יצליח להעמיס את אנגליה הלוזרית ולמודת האכזבות על כתפיו, לתת לה קצת אופי מנצח ומנטאליות של ווינרים ולסחוב אותה עד הגמר – הוא אולי עוד עשוי להגשים את החלום הבריטי הנצחי. זאת אומרת, אלא אם כן הוא יפצע שוב רגע לפני הסוף.