ראיתי אתכם בגינת פטאי. זה לא השם הרשמי שלה, אבל אנשים שגרים בגבעתיים קוראים לה ככה כי היא ברחוב פטאי, ורק אנשים שגרים בגבעתיים מסתובבים בגינות בגבעתיים, אז אני מניח שגם אתה קורא לה ככה. גינת פטאי, אם כן. אחר הצהריים, יום אביבי. אני עם הכלבה שלי ואתה עם אהובתך. אי אפשר היה לטעות בזה שהיא אהובתך. ושמע, אני חייב להגיד לך ככה בין גברים: תיזהר ממנה. היא נראית מעניינת.
אתה עוד לא יודע את זה, אבל אוי ילד, אתה כל כך תגלה את זה: גברים לא מבינים נשים. כאילו, בכלל. אנחנו יצורים די פשוטים, די שטחיים ודי רציונליים; הן יצורים די מורכבים, די עמוקים ודי אמוציונליים. זה תפוחים ותפוזים, וככל שתכיר מישהי טוב יותר, ככה תבין טוב יותר עד כמה אתה לא מבין אותה. הזוגיות שלכם תשרוד רק מפני שתדע לצפות מראש את ההתנהגויות שלה ואת התגובות שלה, את ההתנגדויות שלה ואת ההתלהבויות שלה. לא תבין למה היא, אבל תדע איך היא, וזה יספיק. רק מה, כל האמור לעיל זה לא עובד עם בחורות מעניינות.
לאהובתך יש שלושה קעקועים משלוש תרבויות שונות (שראיתי, אולי אתה ראית יותר). היא לובשת סרי או איך שלא קוראים לחתיכת הבד הזאת שבנות חוזרות איתה מהודו, היא מנגנת בצ'לו, היא מרכיבה משקפי קרן ויש לה לפחות שלושה פסים כחולים-כסופים בשיער. כל הדברים האלה – ואני מזכיר, כולם נראים לעין במבט אחד שטחי – מצטברים לכדי בחורה מאוד מעניינת. בחורה שקוראת ויודעת, מנגנת ומהרהרת, מטיילת ומתבודדת. היא מעניינת כי היא מסובכת, ושמע טוב: הסיבוך שלה הולך לסבך גם אותך.
נשים יודעות להגיד אחת לשנייה שאפשר לצאת עם האופנוען במעיל העור, אבל עדיף להתחתן עם רואה החשבון בחליפה. זה אותו דבר רק עם גברת ובשינוי אדרת: אפשר לצאת עם בחורה בסרי ומשקפי קרן, אפשר לשכב איתה, אבל אי אפשר לחיות איתה. לא בגלל איך שהיא; בגלל איך שאתה. בגלל שאתה תצפה לצפות אותה, אבל כל הקטע שלה זה שהיא לא צפויה. הרי זה מה שעושה אותה מעניינת.
אני כותב לך כי כבר אמרתי: רואים שאתה מאוהב בה. עכשיו, מכאן והלאה יש רק שתי אפשרויות: או שהיא תיעשה קצת יותר משעממת, וזה יהפוך את החיים איתה לאפשרות בת קיימא, אבל אתה תתבאס כי הרי התאהבת במישהי מעניינת – או שהיא תישאר מעניינת ותחרפן אותך. אין אפשרות שלישית. זה עניין של ודאות מתמטית.
היה בגינה איזה רגע שאמרת, בקול מספיק רם בשביל שאוכל לשמוע בלי לצותת אקטיבית: "אני כבר בן 24 ועוד אין לי אוטו". זה תפס אותי בגלל ההיפוך – אני בן 42 וכבר יש לו אוטו. וגם ניסיון. וגם זיכרון מכל הבחורות המעניינות שחשבתי שאפשר לחיות איתן כשהייתי בן 24.
הייתה זמרת-בשאיפה. הייתה סטודנטית לקולנוע. הייתה אחת שעד היום אני לא יודע מה היה הסיפור שלה. בחורות מסעירות, מלהיבות, מרתקות. הן הורידו אותי מהפסים, כל אחת בדרכה. אחת מהן אפילו אמרה לי שאני לא מספיק דפוק בשבילה. איי שיט יו נוט, אשכרה לא עמדתי בסטנדרט הטרלול שלה.
היא צדקה כמובן. היחידים שיכולים להתמודד עם בחורות מעניינות הם בחורים מעניינים, ואני מעולם לא הייתי מעניין. ואתה? שמע, אנחנו לא מכירים, אבל היית בגופייה כזאת שקונים בסופר וכפכפים וקטנוע דפוק שעמד ליד הנדנדות. נראית לי פחות משעמם ממני, אבל עדיין. לא מישהו שבנוי למישהי שבנויה להיות מוזה של משורר.
אתה לא נראה לי משורר, אבל נפלת על מוזה. תיזהר, זה כל מה שאני אומר.