זה לא סוד שלחלק גדול מהסטודנטים בישראל נמאס מתנאי הקבלה הקשים של המוסדות האקדמאיים, מחוסר הגיוון במסלולי הלימוד הבנאליים ומהשעמום היחסי שבלהיות סטודנט ישראלי. בדיוק בגלל זה, לא מעט ישראלים מחליטים בשנים האחרונות להצביע ברגליים ולעבור ליבשת אחרת כדי לזכות בחוויה סטודנטיאלית מלאה: קמפוסים ענקיים, מסיבות גדולות, קבוצות אחווה, היכרות עם אנשים מכל קצות העולם והתנסות בחוויות פרועות שרואים רק בסרטים. ואיפה אפשר למצוא את כל אלה ביחד? במדינות הג'אנק פוד והוואייט טראש כמובן – ארה"ב.
דן כהן סולל הוא אחד מאותם ישראלים שבחרו לעזוב את הארץ לטובת לימודים בארה"ב. הוא נרשם לתואר ראשון בביולוגיה, פרה רפואה, באוניברסיטת ג'ורג'יה טק ((Georgia Institute Of Technology שנמצאת באטלנטה. "מאוד התרגשתי לעבור לארה"ב כי זה היה חלום שלי מגיל צעיר", מספר דן. "ההורים שלי ידעו שזאת אפשרות אדירה לשלב ספורט ולימודים ברמה הכי גבוהה, תוך כדי התנסות במדינה חדשה ותרבות חדשה". בתור שחיין מקצועי, דן קיבל מלגת ספורטאי והחליט לעזוב לארה"ב כדי להתפתח בשחייה תחרותית במקביל ללימודים אקדמאיים, דבר שלא ניתן לעשות כיום בישראל. למזלנו, למרות שזה רק גורם לנו לקנא, הוא הסכים לחשוף קצת פרטים עסיסיים ממה שקורה בקולג'ים האמריקאיים כדי שכולנו נדע מה אנחנו מפסידים.
חיים בסרט
דן לא מהסס לפני שהוא פותח לנו את העיניים. "קודם כל, מה שטוב בתור סטודנט בארה"ב זה רמת המחייה. כל מה שקשור לאוכל וליציאות לברים ולמסיבות – מאוד זול. פה בארץ כשאתה יוצא אתה שורף לפחות מאה שקל ללילה. לעומת זאת, בארה"ב עם משהו כמו עשרה דולר ללילה אתה חי טוב ונהנה".
איך נראית שם יציאה לילית טיפוסית של סטודנטים?
"לכל ערב של יציאה יש סדר מדוייק. מתחילים בשלב הפרי גיים (pre-game): כולם ניפגשים בבית של מישהו ושם מתחילים לשתות דרך משחקי שתייה כמו ביר פונג (Beer Pong) או סלאפ קפ (Slap Cup), מה שהופך את החוויה להרבה יותר כיפית. אחרי שכולם במצב רוח טוב, הולכים למסיבה שנערכת בבית של מישהו או באחווה בסגנון אמריקאן פאי. המסיבות הן פרועות ודומות בדיוק למה שאתם רואים בסרטים. אחרי שעוברים כמה שעות באחווה או במסיבת בית, יוצאים לעיר לברים ולמסיבות גדולות, שבהן יש הרבה בירה, מוזיקה שחורה וטוורקינג".
מיותר לומר שליציאות הדקדקניות האלה יש גם חובת לבוש, ותשכחו מסנדלים תנ"כיות וחולצה קרועה של סוף מסלול. "אנשים תמיד משקיעים שם בלבוש ויוצאים עם חולצה מכופתרת וג'ינס. אין מצב לגופיה או כפכפים", מבהיר דן.
ואם חשבתם שהמסיבות שמארגנים לכם אגודות הסטודנטים שוות ושהפאנג'ויה זה הדבר הכי מופרע שאפשר לעשות בתור סטודנט, תחשבו שוב. כי את מסיבות האחווה, עליהם מדבר דן, האמריקאים לוקחים ברצינות יתרה. "באוניברסיטאות בארה"ב יש מה שנקרא 'אחוות' או ב'תים יוונים'. בגלל היותי ספורטאי, אין לי זמן להיות חלק מאחווה, כך שכל קבוצת ספורט באוניברסיטה היא כמו אחווה בפני עצמה".
בסרטים תמיד מראים שהאחוות עושות טקסי חניכה הזויים לסטודנטים. זה באמת קורה?
"כשפרשמנים (תלמידי שנה ראשונה) מתחילים את האוניברסיטה, יש להם כמו כל אחווה את שלב החניכה. גם אני עברתי את זה ובין הדברים שעשיתי אני נאלצתי לגלח את הראש, לעודד את קבוצת הכדורעף-בנות כשאני לבוש בספידו קטן, לרוץ עירום בבניין המחשבים, לעמוד על שולחן ולשיר באמצע מסעדה, לקנות צ'יפס במקדונלד'ס וללכת לבקש להחליף בבורגר קינג ועוד הרבה דברים שאני לא יודע עד כמה אפשר יהיה לפרט עליהם פה".
עניין של מנטליות
למרות החוויות המיוחדות האלה, צריך לקחת בחשבון אתגרים מיוחדים שמולם ניצבים סטודנטים בחו"ל, כמו עולם הדייטינג וניהול חיי האהבה. קשה לתחזק קשר רומנטי על שלט רחוק ומצד שני, קשה לצאת לדייט מלא כוונות במדינה זרה, כשאתה יודע שאולי עוד שנה תחזור הביתה ותאלצו להיפרד. "אני חשוב שבחיים צריך להיות עם ראש פתוח ולא לשלול שום דבר", אומר דן. "גדול כשאני יוצא עם בחורה שם יש לי את המחשבה שכן, זה קשר שלא הולך להמשך הרבה, כי אני בסוף עוזב והצד השני יודע את זה, אבל זה לא מונע ממני לחפש וליהנות עם בחורות".
ועם מי עדיף לצאת לדייט, ישראלית או אמריקאית?
"ההבדל הגדול ביותר בין נשים ישראליות לאמריקאיות הוא המנטליות והתרבות. אמריקאיות הן הרבה יותר משוחררות והן לא מתביישות להתחיל עם בנים או לרקוד בשיא הכוח. בארץ הרבה בחורות רגילות שמתחילים איתן בצורה בוטה ומגעילה לפעמים, זה יוצר מצב שהרבה מהן מבטלות אותך כבר ברגע שאתה פונה אליהן. לא תראה פה בארץ מישהי שתיגש אליך במסיבה ,תסובב אותך ותרקוד איתך צמוד".
כמובן שחלק מהעניין הוא שהשוני והייחוד של הישראלים בארה"ב מקלים על הגברים שם להתבלט ולמשוך את תשומת הלב המלאה של הנשים. "הרבה יותר קל בארה"ב עם בנות בגלל שאתה שונה מהשאר. בתור ישראלי או זר, שמגיע לארה"ב עם מבטא מיוחד שממיס בנות, אני לא באמת צריך להתאמץ אלא רק לפתוח את הפה ולהציג את עצמי. מראש הבחורה מסתכלת עלי אחרת. כשהתחלתי לצאת עם בנות בפעם הראשונה בארה"ב והדייט התנהל באנגלית כמובן, קלטתי פתאום כמה כיף להתחיל עם בחורה בשפה אחרת. אתה הרבה פעמים מתרגם משפטים בעברית ישירות לאנגלית, מה שיוצר ביטויים מאוד מצחיקים. אגב, משהו נוסף שקורה לי שם בדייטים זה שהבחורות באות ואוספות אותי מהבית לדייט כי אין לי שם רכב. זה מצחיק ומהנה כי זה לא קרה לי בחיים בארץ".
אבל לא רק ההתמודדות עם הנשים היא שונה. גם הגברים, אומר דן, הם שונים מהחברים שיש בארץ. "אני בן 23 וכרגע יש לי הרבה מאוד חברים בני 18. אין להם חובת גיוס לצבא והם מתחילים את הקולג' ישר אחרי התיכון. החברים שם הרבה יותר צעירים ופחות בוגרים ממה שאני רגיל בארץ. זה חבר'ה שרק לפני כמה חודשים סיימו בית ספר ופעם ראשונה גרים מחוץ לבית, אז הם נחשפים להרבה דברים בפעם הראשונה כמו לאלכוהול. בארץ רוב החברים שלי בטווח גילאים של 22- 25. אני רגיל לחבר'ה בוגרים שעברו צבא ולימודים ונמצאים במצב שונה לגמרי בחיים. אבל מה שכן, האנשים והחברים שם מאוד פתוחים לתרבויות אחרות ומראים התעניינות בכל מה שקשור לישראל".
ממליץ לישראלים ללמוד בחו"ל?
"רק אם אתה רוצה לחוות חוויה שלא תחווה בשום מקום בארץ. כי זה לא רק ללמוד זה כל המסביב, כמו התרבות החדשה והאנשים החדשים שאתה מכיר ושלא היה לך סיכוי אחר להכיר אותם תחת סיטואציה אחרת בישראל. קרה למשל שישבתי בבר עם סיני, הודי, אפרו אמריקאי, שבדי ושוויצרי. חוץ מזה, מעבר ללימודים ולהיכרות עם מגוון רחב של אנשים, אתה עובר תהליך של התבגרות כי אתה גר לבד, רחוק מהמשפחה וההורים ומתנהל לבד בכל מה שקשור לכסף, אוכל וכו'. וכמובן העובדה שהלימודים הם לא בשפת האם שלך, רק מעלה את רמת הקושי ונותנת אתגר רציני להתמודד איתו. אז אם אתה בן אדם של בית ומפונק עדיף שתשאר בארץ".