מיסטר אקסטרה ביג שואל: מה אני יכול לעשות אם האיבר שלי גדול מדי? אני וחברה שלי ניסינו לשכב כבר כמה חודשים ולא מצליחים כי לא נעים לה, אני די בטוח שהגודל שלי מלחיץ אותה, היא גם אמרה לי בעצמה שהוא הכי גדול שהיא ראתה. אנחנו נפגשים פעם ב כי שנינו בצבא ועם כל מה שקורה עכשיו... אז כל פעם שזה לא מצליח זה ממש מבאס. מה אני יכול לעשות כדי להצליח לחדור?
הדבר היחיד שיש לך אקסטרה ממנו הוא חוסר מודעות. אבל אל תדאג אני כבר ניגשת לטפל בזה.
אין, אבל פשוט אין דבר כזה "גבר עם איבר גדול מדי". יש גבר שלא יודע מה לעשות עם האיבר שלו - אוהו כמה יש כאלה. יש גבר שלא יודע לחרמן, יש אישה מתוחה מדי, יש שני פרטנרים למין שלא מנוסים מספיק ולא יודעים מה הם עושים, יש תסמונות שונות כמו וסטיבוליטיס שיכולות לגרום לכאב מהצד שלה - אבל אין גבר עם זין גדול מדי. בוא, בקושי יש גברים עם זין גדול. לא שזה טון מתלונן או מאוכזב, פשוט לפי כל חוקי הלוגיקה - לרוב הגברים יש איבר ממוצע, וזה אחלה. זה בכלל לא האישיו שלנו היום. אז מה כן האישיו? באופן אירוני, הכל חוץ מהזין שלך (וואו, זו בטח הפסקה עם הכי הרבה "זין" שנכתבה במאקו. איש איש והישגיו).
המטרה שלך היא לא להצליח לחדור, אלא להצליח לענג - שזה ניצחון לשניכם. אז רק מתוך מה שאתה אומר והנתונים שיש לי עליכם ובהנחה שהיא באמת רוצה ומוכנה לקיים יחסי מין, אם אני צריכה להמר (ואני לא צריכה, כי יש פה בחורה מסכנה שבינתיים חושבת שמין זה עינוי) אז הייתי אומרת שהצטבר לה מתח ופחד מהאקט, מה שגורם לה לכווץ הכל ולהתנגד פיזית על אוטומט ולא ליהנות מכלום. שזה מוזר כי מי לא תהנה מלהיכנס למיטה עם גבר שחושב שיש לו זין גדול מדי עבור האנושות, אה? חלומי.
אז בוא נניח לרגע שההימור שלי נכון: במקרה כזה דרושה כאן עבודה מנטלית, כי סקס, הרבה לפני שהוא קשור לאיברי המין, הוא קודם כל בראש. צריך להירגע, צריך לשחרר את הגוף, צריך להרגיש עוררות מינית - ואלה כנראה תחושות שלא מציפות אותה נוכח החוויות האחרונות שלכם. זה אומר שאתה חייב לעבוד יותר על הרגעה ועינוג שלה, שלא קשורים לחדירה, והמאמץ הזה צריך להגיע מהצד שלך. זה יכול להיות דיבור מלוכלך או חושני, משחקי תפקידים, ליקוקים באזורים שונים, עיסוי בעירום ו/או כל דבר אחר שהיא שמה תחת הקטגוריה של "נעים".
עכשיו בוא נניח שההימור שלי לא נכון - הדבר הנכון לעשות, אם היא רוצה, הוא לקבוע תור עם איש מקצוע, כלומר גניקולוג/ית. חשוב מאוד לבדוק אם מדובר בעניין פיזי שדורש טיפול רפואי כזה או אחר ועדיף לעשות את זה כמה שיותר מהר, כי היא בטח לא צריכה להמשיך לסבול רק כדי שאתה תוכל לסמן וי על סקס ולחזור לבסיס בכיף.
ובוא נסיים בהערת אגב: אגב, אתם עדיין צעירים ממש, מה שאומר שאין שום סיכוי שהיא ראתה מספיק בחייה כדי שהקביעה "לך יש את ההכי גדול שראיתי" תרגש מישהו.
ע' שואל: היי נאוה. אני בן 30, עובד בחברת סטרט-אפ. אני מאוהב במישהי מדהימה בעבודה. היא יפה, חכמה, מצחיקה ומאוד ההיפך ממני, אבל בצורה שמתאימה לי בדיוק. אני בטוח שגם היא מרגישה כמוני אבל עדיין לא יזמתי כלום. הבעיה שעוצרת אותי היא שהיא ערבייה ואני יודע שלא משנה מה, יהיה לאנשים מהצד שלי קשה לקבל קשר בינינו. אני מפחד שאם אהיה איתה אני אאבד קשרים אחרים. אני לא יודע מה לעשות. אני לא יודע אם אני מסוגל לקחת את הסיכון.
מה שקורה עכשיו זו אשמתי. תמיד אני מתבכיינת שאנשים שולחים לי שאלות מטופשות על החדרת פירות בסקס או סטיות מוזרות במיטה, ואז בא מישהו כמוך שמנחית עלי שאלה שהיא המיקרוקוסמוס של כל בעיות המזרח התיכון כאילו שאני שמעון פרס. תן לי שנייה לחשוב לפני שאני דופקת לך בטעות את החיים עם תשובה לא נכונה.
אוקי, יש לי את זה.
אני לא רוצה שתחיה בסרט ואני לא רוצה להגיד לך שאין כאן אישיו ושאהבה מנצחת הכל, כי לפעמים היא לא (כן, כיף איתי במסיבות). לצערנו, אנשים חושבים שיש להם מילה בחיים של אחרים, ואתה רואה מזוגות כמו לוסי אהריש וצחי הלוי ש"קל" היא לא אחת התכונות של זוגיות בין ערבייה ליהודי. זה לא אומר שאתה צריך לפחד או לוותר - רק שאתה צריך להיות מודע למחיר שאולי תשלם על הבחירה שלך. וכדי להיות מוכן לשלם את המחיר, אתה חייב להיות שלם עם הבחירה.
אני יכולה להבין למה זה מפחיד לאבד בני משפחה או חברים בגלל בחירה בזוגיות שאתה בכלל לא יודע אם היא תצליח או לא, אבל מצד שני - אנשים שלא מקבלים את הבחירה שלך בזוגיות (ועוד בגלל המוצא של הפרטנרית שלך), אלה אנשים שאתה כנראה ממילא לא רוצה בחייך. אנשים שבאמת אוהבים אותך, גם אם יהיה להם קשה עם זה, כנראה שבסופו של דבר ישלימו עם העובדה. אבל אתה צריך להפנים שיש גם סיכוי שהם לא, ורק אתה יכול לדעת אם תהיה מסוגל להמשיך בחייך גם במחיר שהאנשים האלה כבר לא יהיו חלק מהם.
אבל אתה יודע, מול החלק המפחיד והלא ברור הזה, יש את החלק השני המרגש - יתכן שאתה אחד מבני המזל שמצאו את מה שהרבה אנשים מחפשים ולא מוצאים. תראה כמה תוכניות ריאליטי בנויות רק על המרדף של אנשים שנואשים כבר למצוא אהבה לכל החיים. יש מצב שאתה את שלך כבר מצאת וזה מרחק נגיעה ממך. אתה אומר בעצמך שאתה אוהב בה הכל ואתה מספיק מבוגר אני מניחה כדי להבדיל בין סתם קראש לרגש רציני - אז אתה קולט כמה דבילי זה נשמע לוותר על זה עוד לפני שקרה משהו?
ואם לדבר על זווית אחרת שאתה לא עסוק בה כרגע אך שווה מחשבה: זה ברור לגמרי למה אתה חושש ומתלבט, ואני חושבת שזה גם הכי אחראי לחשוב קודם אם אתה מסוגל לעמוד במחיר שזה אולי ידרוש, אבל אני לא בטוחה שאתה מבין כמה זה מבאס להיות היא, במקום שבו היא מבינה שאתה מתלבט בכלל אם היא שווה את זה. זה בטח גם מרגיש נורא לדעת שהמשמעות שבלהיות איתה עלולה להיות הקרבה אישית. מעניין אם חשבת בכלל מה המשמעות עבורה ואם גם לה יש סיכונים שהיא לוקחת על עצמה ומחיר לשלם. מה שאני מנסה לומר, זה שכמו שאתה בטוח שלך מגיע את ההכי טוב - אז גם לה, ומגיע לה להיות עם מישהו שלא רק יודע אם הוא מסוגל לקחת את הסיכון - אלא רוצה לקחת.
יצאנו הרגע לחירות לא? אז אתה זה שצריך לחיות את החיים שלך וכמו שאף אחד לא היה מוותר על האושר שלו בגלל ההעדפות שלך, גם אתה לא צריך.
אם גם לכם יש שאלות על זוגיות, מין, יחסים ואהבה, אתם מוזמנים לפנות לנאוה מרקו בפייסבוק או במייל. אבל בחייאת, תשאלו אותה פעם הבאה על דברים קלים יותר מזה, סבבה?