דקסטר שואל: כל פעם שחברה שלי מקבלת מחזור, אני מתחיל לפקפק בזהות שלה ובטוח שהיא השטן. היא בוכה יותר, עצבנית עלי כל הזמן, נהיית עצובה מכל שטות בעבודה ואני צריך לספוג את כל השיט הזה - ואני לא מוכן. אז אני חייב להבין, למה אתן מתנהגות כמו כלבות כשאתן במחזור?
קודם כל, בוא לא נכליל. אני לא יודעת מה עם כל שאר הבנות, אבל אני ממש לא אהיה כלבה אליך רק כי אני במחזור. אני אהיה כלבה אליך בלי קשר, בכל יום בשנה.
אבל אם ננסה להתעלם רגע מהיכולת המופלאה שלך להתנסח בצורה כל כך פיוטית ומהרצון שלי להטיף לך עליה, מתחבאת פה שאלה שבאמת צריך לענות עליה כמו שצריך. אז בבקשה:
בוא נתחיל מזה: ביום שבו תדמם בלי הפסקה מהבולבול, תדחוף לתוכו פיסה ענקית של צמר גפן, תמשוך אותו החוצה כשהוא גדול ונפוח יותר, תעשה את זה בשירותים המטונפים של הרכבת כי עכשיו אתה חייב להחליף ואין מה לעשות, תסבול מכאבי גב ובטן חזקים, תחווה שינויים הורמונליים משמעותיים ולמרות כל אלה תמשיך בשגרת העבודה והחיים שלך כאילו כלום ובנוסף לכל - תצטרך גם להתמודד עם פרטנר כמוך שמחכה בבית, תוכל להיות כלבה כמה שבא לך. אבל היום הזה לא יגיע. כי גם אם במקרה היית עובר את השלב הראשון של הדימום, לא היית מחזיק יותר משתי שניות בהכרה כדי להגיע לשלב החדרת הטמפון.
הלאה: בוא נהיה ניטרליים, אוקיי? אין לי ספק שיש נשים שהן שליליות יותר, חסרות סבלנות, מצוברחות ומבואסות כשהן במחזור. אבל בינינו, אתה לא היית? וזה לא שזה תלוי לגמרי בנו. מדובר בשינוי הורמונלי ותהליך פיזי שלם שמשפיע לפעמים על הרגשי. נכון, מחזור לא נותן לגיטימציה להתנהג אליך חרא, אבל זה שאתה נשמע כמו חרא, דווקא כן. ונשבעת שאני לא מנסה להעליב אותך, אני פשוט באמת חושבת שהגיע הזמן שמישהו יאמר לך שזאת גישה דוחה וילדותית להיות כל כך עסוק בעצמך ובאיך שהפרטנרית מתייחסת אליך, כשהיא זאת שעובר עליה משהו מעיק.
בטח לא חשבת על זה, אבל יש מצב שאם תשנה את הגישה הזאת ותחליף אותה במאמץ כן להבין מה עובר על הפרטנרית שלך ואיך אפשר לעזור - המצב אשכרה ישתפר ולא יחמיר. אבל גם אם לא - מדובר בכמה ימים, ואם טמפון קטן יכול לספוג את זה - גם אתה יכול.
ובכל מקרה, היא אולי כלבה אליך כי היא במחזור. אבל מה התירוץ שלך?
אסף שואל: בשנה האחרונה חברה שלי העלתה קצת במשקל. פעם בכמה ימים היא מתלוננת על איך שהיא נראית לידי, ואני מנסה להיות הכי תומך וכל פעם שהיא מתבאסת אני אומר לה בכנות שהיא נראית מעולה. אבל היא לא מאמינה לי ותמיד מתעצבנת שזה מה שאני אומר. אז קדימה, תסבירי לי: למה היא לא מאמינה לה כשאני אומר לה שהיא יפה ומושלמת כמו שהיא?
בוא נתחיל מזה שאני אערוך היכרות בינך לבין דקסטר - אתה תלמד אותו דברים על זוגיות והיכולת לנסח שאלה לא מעצבנת, ואני בתמורה אחלוק איתך את חוכמתי. נשמע הוגן, או רק מתנשא?
תראה אסף, אתה נשמע אחלה של פרטנר ובגדול - זה מאוד נחמד שאתה אומר לה את הדברים האלה ומתעקש על זה. ואני יודעת שזה מייאש לקבל תגובה של חוסר אמון, אבל החדשות הטובות הן שיש לזה שני הסברים פשוטים.
הראשון הוא שלפעמים אנחנו לא רוצות מישהו שיאמר לנו שאנחנו מושלמות (חחח סתם), אלא מישהו שיכיר בזה שהמראה החיצוני שלנו השתנה. העובדה שאתה חושב שהיא מושלמת, לא מפצה על העובדה שהיא לא מרגישה ככה כרגע, ואתה לא יכול 'להרגיש מושלמת' בשבילה. זה סתם מעצבן כשאתה מדלג על החלק שבו היא לא מרוצה מעצמה ורק מגיב לה במשפט שאומר שמבחינתך השינוי מקובל. מבחינתה משהו לא בסדר, וזה אולי כיף לדעת שאתה כן בסדר עם זה - אבל זה לא משנה את זה שהיא לא.
ההסבר השני, הוא שהיא לא מאמינה לך בגלל שאתה אומר לה את הדברים היפים רק כשהיא שואלת. זה כל כך הרבה יותר משכנע כשאתה יוזם את זה ואומר לה סתם ככה מדי פעם שהיא יפה, מאשרכשאתה אומר לה את זה רק בתגובה ל. זה סוג המחמאה הכי מבאס, כי היא סוחטת אותה. כרגע אתה אומר לה שהיא יפה כדי שהיא לא תהיה עצובה, אבל אתה צריך לומר לה שהיא יפה כדי שהיא תשמח. מבין את הקטע?
בכל מקרה - אם זה לא ישתפר, שלח לי הודעה. גם אני מעלה במשקל בקצב קבוע ולא יזיק לי מישהו כמוך לידי, שיאמר לי שקרים כאלה.
>>> גם לכם יש שאלות על יחסים, נשים ומה שביניהם? אתם מוזמנים לפנות לנאוה מרקו מרקו במייל או בפייסבוק, והיא הבטיחה לנו שהיא תתנהג כאילו שהיא מתעניינת בצרות שלכם. בינתיים אתם יכולים לעשות עוד שיעורי בית עם "הולכת על ביצים".