היום אני צועק לקיר את מה שאני רוצה להגיד כבר הרבה זמן: בנות, נמאסתן. הפלרטוטים שלכן, הדרך שבה אתן נצמדות אלינו בטעות, או מסדרות לעצמכן את הציצים, או מתכופפות מולנו כשאתן יודעות שהכול נשפך החוצה בכזאת קלות. אתן יודעות בדיוק מה גורם לנו לבהות, מה גורם לנו להזיל ריר, מה גורם לנו לשכוח שאנחנו גברים נשואים, או סתם תפוסים. ואתן תעשו את זה בכל זאת – כי זה גורם לכן להרגיש טוב עם עצמכן.
אני לא מתכוון לרווקים שבינינו, כמובן. אם אתה רווק סביר להניח שתקבל בברכה כל היצמדות מקרית כזאת וכל מחשוף שנקרה בדרכך. אבל תראה איזה קטע: אם אתה רווק, סביר להניח שתקבל הרבה פחות כאלה. יודע למה? כי נשים הן עם אכזר. הן אוהבות לפלרטט עם מה שאסור. התחושה המשכרת הזאת של הכוח שטמון בגוף הנשי, הן לא יכולות בלי זה, ולגרום לגבר תפוס לתקוע בהן מבט – או אפילו יותר מזה – זה עושה להן את היום. אחרי שזה קורה הן יכולות ללכת הביתה בחיוך ולהגיד, "אני, אני את שלי עשיתי. כן, כן, עדיין יש לי את זה. ויי-אהה!!"
אל תרימו גבות בתמימות, עכשיו. נשים יקרות, אתן יודעות בדיוק על מה אני מדבר. אני מדבר על היפיפייה עם העיניים הירוקות שתמיד צריכה להתקרב אליי יותר מההגון כשהיא באה לשאול אותי משהו בעבודה, ולהישיר אליי מבט שמגביר לי את פעימות הלב מעבר למותר, מבט שגורם לי להשפיל מבט לשפתיים שלה כשהיא מדברת, מבט שבכל הזדמנות אחרת היה גורם לי לקחת אותה הצידה ולסחוף אותה בנשיקה סוערת. אני מדבר על הסטודנטית שתמיד באה עם חולצות קרועות חושפות כתפיים, שתמיד ביקשה ממני לעשות לה מסאז' – רק לשחרר לה את הכתפיים קצת; איך יכולתי לסרב? – והיתה קופצת עליי בחיבוקים כאילו היא לא יודעת שאני תפוס כבר שלוש שנים. אני מדבר על החברה מהלימודים של חברה שלי, שבאה אלינו הביתה כשהיא לובשת גופיה לבנה צמודה ושורטס שחושפים רגליים שזופות וארוכות – אותה אני הכי שונא, כי היא גורמת לי לבהות בה באותו חדר שבו נמצאת אהובת לבי.
די! תפסיקו עם זה תכף ומיד, אתן שומעות? יש לי מערכת יחסים כל-כך טובה עם זוגתי, אבל בכל פעם שאני מוצא את עצמי מעקם את הצוואר כדי להציץ לתוך החולצה שלכן, אני מתחיל להרגיש רע עם עצמי. בכל פעם שאתן גורמות לי לחבק אתכן, אני מרגיש שאני בעצם מפלרטט איתכן, ובתוכי צומחת בהלה שהנה, אני נמצא צעד אחד לפני בגידה. בכל פעם שאתן רומזות לי עם המבטים שלכן מה היה יכול לקרות, אני מתחיל לפנטז עליכן – אני לא יכול לעצור בעצמי – והפנטזיה עצמה, בגלל שהיא על הבחורה הלא הנכונה, גורמת לי להרגיש מזוהם. ואז אני חוזר הביתה אליה, לאחת וליחידה, ומרגיש שאני צריך להתנצל למרות שלא עשיתי שום דבר.
אז לא, אני לא מבקש שתתחילו להתלבש או להתנהג יותר בצניעות - לא, לא, לא אני! אני יותר מדי מעריץ את הגוף הנשי כדי לבקש משהו מהפכני שכזה. לא, תמשיכו להפגין את היתרונות המרשימים שלכן בכל הזדמנות, זה בסדר גמור. מה אני כן מבקש? שלא תקשו עליי את החיים יותר מדי. תנו לי לצרוך את הפנטזיות שלי עם בחורות לא מוכרות באתר הפורנו החביב עליי; תנו לי להסתכל מרחוק – ולבחור לבד אם אני רוצה לסבך את עצמי בייסורי מצפון קשים, בגלל שבחנתי באופן בלתי מהוגן את הבחורה החדשה שבאה למשרד.
לסיכום: אנחנו יודעים שאתן נשים מושכות. אתן יודעות שאנחנו גברים תפוסים. בואו נשאיר את המצב כמו שהוא, כדי שאף אחד לא ייפגע, הולך?
>> בפעם הקודם צעקנו על נשים שמתאמצות להיות סקסיות ומשיגות בדיוק את המטרה ההפוכה