באופן אישי אני לא מאמין בולנטיין. לא צריך יום מיוחד כדי לחגוג אהבה, וגם אם נניח שכן – יש לנו יום יהודי משלנו ולא צריך יום לועזי. כך או כך, מועד יהודי או לועזי, לא מעט בחורות הולכות להרגיש בודדות היום. למרבה הצער בשבילכן, נשים יקרות, אתן לא יכולות להלין עלינו. נשים יקרות ואהובות שלנו, ובכך אני פונה לאלה שמתלוננות על המין הגברי הסורר ורודף המין בלבד, הגיע שתעשו גם בדק בית אצלכן. לרגל יום האהבה גיבשתי רשימה: נשים, אלה (בין היתר) הבעיות שלכן במציאת אהבה.
גבר מושלם. הישראלית הממוצעת בשוק הדייטים מחפשת גבר בקריטריונים שלא קיימים. בעיקר נשים בגילאים הצעירים יותר, כלומר בגילאי 25 ומטה (וגם קצת מעלה, אם מדובר בתל אביביות, וסליחה על ההכללה). הבחור צריך להיות הכול מהכול. גבוה, חכם, מצחיק, כריזמטי, רגיש וכמובן שגם חתיך. לוחם צנחנים (כי אתן הרי לא קולטות שזה בדיוק כמו כל חי"ר רגיל) בשילוב של סטיב ג'ובס ושלמה ארצי בצעירותם. מובן שאף אחד הוא לא כזה. הרשימה משתנה מאחת לאחת, אבל אלה פחות או יותר הדרישות. מכוונות גבוה.
גבר יותר טוב מהקודם. אסור להתפשר באהבה, לא תתפסו אותי אומר את זה. אבל מרגע שמודל המושלמות הזה נמצא תחת חיפוש הוא לא יימצא. כשיש דרישה למגוון אין סופי של תכונות ומאפיינים תמיד תימצא התכונה החסרה. ולא כי היא חסרה באמת, אלא כי (זהירות קלישאה) שום דבר בחיים לא מושלם ואתן כבר נכנסות לסחרור מחשבתי של השוואות בין הגברים בשוק הבשר. בין יואב לגלעד, בין טל לניר ובין כל מי שיצאתן איתו. השוואה בלתי פוסקת, במקום ליהנות ממי שאתן איתו.
אחד מאלף. לחשוב ולהרהר זה בסדר גמור, כמובן, ואפילו רצוי. אלא שההרהור צריך להיות על התאמה ועניין, ופחות על השוואות ומעבר על רשימת צ'ק ליסט אין סופית. בשלב הזה בערך יהיו בחורות שיבואו וימחו: לא כולנו כאלה. זה נכון, אבל גם לא כל הגברים רוצים רק סקס. הטור הזה, אם כך, מתייחס לרוב הנשים שנכנסו לסחרור התל אביבי שנותן כל כך הרבה אופציות וכל כך מעט אינטימיות ואיכות אמיתית של קשר.
גבר רגיש. ברגע שנמצא הבחור שעונה על הדרישות, כבר אמרנו, יימצאו פגמים אחרים. תנו לי, בבקשה, להתעכב רגע על הדרישה לגבר רגיש. אתן (הרוב, כבר אמרנו, תרגיעו) אומרות שאתן מחפשות גבר רגיש, אבל כשכזה מגיע – ברוח המאצ'ו הישראלית אתן מפרשות את זה כחולשה. גבר סמרטוט זה דבר אחד, אבל גבר רגיש זה דבר אחר. ולפעמים גם הקטגוריה השנייה לא מוערכת.
גבר משקיע. אתן רוצות גם גבר משקיע, אבל בשוק הבשר של עולם הדייטים השקעה מתקבלת בתמיהה. השקעה, מאמץ ואכפתיות זה – איך נאמר בשפת בית הספר – לא קול. במקום שהשקעה כנה בבחורה תתקבל באופן תמים יותר (ממש כמו פעם, זוכרות? לפני שהתחילו כל המשחקים) היא מתקבלת בסימני שאלה. במקום לחשוב בתמימות: "אולי הוא חושב שאני שווה את זה", המחשבה היא: "למה הוא משקיע בי ככה". כלומר חוסר הביטחון שלכן נכנס בנכונות שלנו. זה לא שאין בחורות שמעריכות גברים שמתייחסים אליהן טוב, אלא שבשלב מסוים – בתוך הסחרור של שוק הבשר התל אביבי– זה פשוט משעמם. השגרה משעממת. והתוצאה? מי שממשיכות במשחקים אחר כך נאלצות לכתוב בערוץ הנשים על איך זה להיות לבד בגיל 40.
גבר רומנטי. במנטאליות שיש בארץ, גברים רומנטיים נתפסים על ידי החברה, ובעיקר על ידי מי שחשובות מהבחינה הזאת - נשים - כפחות גבריים. גבר שמשקיע - לפחות על ידי בחורות צעירות יחסית - נתפס בצורה פחות טובה מאשר מי שמזלזל ורומנטי פחות.
אז אני רוצה לפנות אלייך. את, שיושבת היום בבית עם גלידה ואומרת לעצמה שטוב לה לבד. כן, את, אני מדבר אלייך. תחשבי על זה. את, שיוצאת עם חברות לפאב ואומרת לעצמה בלב ולחברותיה, אחרי כמה שוטים ולא כל כך בלב שדווקא טוב לך לבד. תחשבי על זה. אם טוב לך ככה – זה כמובן נפלא. אם לא – אולי הגיע הזמן לקצת שינוי?