מה קורה, מכמונות?

איך נלחמים בתאונות הדרכים? רעיון שמתגלגל במסדרונות משרד התחבורה הוא לאמץ דגם שנוסה בהצלחה באנגליה ובאוסטרליה ולהעניש נהגים לא רק כשהם נתפסים במהירות מופרזת - אלא גם לפי חישוב של כמה זמן לקח להם להגיד מנקודה א' לנקודה ב'. 

לפי הרעיון הזה, מצלמות יוצבו בכניסה וביציאה מכבישים מהירים. המכוניות יצולמו בכניסה וביציאה על ידי מצלמות היודעות לקרוא ולזהות את לוחיות הרישוי. מצלמות דומות משמשות לחישוב דמי הנסיעה בכביש 6. מכאן יופעל חישוב פשוט: אם נהג מגיע מהר מדי ליעד שלו, ודאי שהוא נהג במהירות מופרזת. 

לדוגמא, אם שתי מצלמות מוצבות במרחק 30 קילומטר זו מזו, והן תופסות נהג שעבר את המרחק ביניהן ברבע שעה, הרי שהוא נסע במהירות ממוצעת של 120 קמ"ש, ועליו להיענש. למרות הבעיה שמאחורי הענשה על בסיס חישוב ולא על סמך ראיות - ועם הביקורת של נהגים בריטיים, שטוענים שהם נאלצים להתרכז בספידומטר ולא בכביש - קשה להתווכח עם ההגיון החישובי מאחורי השיטה הזו. 

כתב הרכב של makoגברים, ניר יניב, חושב אחרת. "יש בשנים האחרונות ירידה דרסטית בהשקעה בתשתיות", הוא אומר. "זו הבעיה שצריך לטפל בה. דו"חות על מהירות לא ישפרו ולא ירעו את מצב תאונות הדרכים". ואילו לינוי בר גפן מזכירה שדודו טופז שבר צלע, וממליצה לכולם להוריד רגל מהגז.