ארצות הברית קפאה, רני רהב תחת מתקפה ולא מצאתי חרוז לראש ממשלה. אבל לכם זה לא משנה כנראה כי יש לכם בעיות גדולות יותר, לדוגמא ניקח את ארבל ששלח לנו במייל שאלה: "למה יש צורך באותיות סופיות? מה רע בצורה הרגילה?"
ארבל, אתה נורמאלי? אתה באמת לא מבין את ההיגיון פה? סתם, האמת שגם אני לא, האותיות מתפקדות מעולה גם בצורתן הרגילה, אבל כנראה שבשלב מסוים בהיסטוריה היה היגיון בהבדלה. תראה, אותיות נצפ"ך הן הקבוצה ה'בעייתית' איתה אנחנו צריכים להתמודד (חדי העין הבחינו שחסרה מ' סופית, נגיע אליה אחר כך – מבטיח). הצורה המקורית של האותיות נ' צ' פ' וכ' הייתה הצורה הסופית שלהן היום, משמע שהיו כותבים ן' ץ' ף' ך' באמצע משפט. ומה משותף לצורות האלה ילדים? נכון! כולן משוכות כלפי מטה, וזה לא זרם טוב ברצף הכתיבה מימין לשמאל כי האותיות ה'רגילות' נמשכות עם כיוון הכתיבה וכשאתה כותב בנוצה או כלי פרימיטיבי אחר זה פשוט עוצר לך את הרצף, אז חכמינו דאז החליטו ליצור אותיות כפופות שיתאימו לרצף וכך נוצרו האותיות נצפ"כ.
ומה עם המ' הסופית? הבטחתי נכון? סבבה, פשוט מאוד: בזמנים עברו לא הייתה משמעות והיו כותבים את האות או בצורת מ' או ם', גם באמצע וגם בסוף מילה, ממש כאוס מטורף אה? מי שקרא את התנ"ך יכול להבחין בספר ישעיהו, פרק ט' פסוק ו' במילה 'לםרבה' כאות הוכחה. בשלב מסוים החליטו שהטירוף הזה חייב להפסק ויש לקבוע כללים! אז אחת מהצורות הפכה לצורה הרגילה, "הכפופה" ואחת לצורה הסופית, אני מקווה שאתה יודע לבד מי זכה באיזה תואר..
"עלתה בי מחשבה.. איך יכול להיות שאני שומעת את עצמי אחרת לגמרי כשאני מדברת מאיך שאנשים שומעים אותי? אם אני מקליטה את עצמי, תמיד יש שינוי בקול אבל זה שונה באמת או שזאת ההקלטה?"
אני לא רוצה להפחיד אותך.. אבל זה הקול בראש שלך.. (סטיגידיש!). דבר ראשון צר לי שאני לא זוכר מי רשם את השאלה, אני פשוט שותה בזמן שאני כותב את המדור הזה.. אבל זו אחלה שאלה. הנה גם אחלה תשובה: כשאנחנו שומעים את עצמנו אנחנו שומעים 2 דברים בו זמנית: ראשית הקול שיוצא לנו מהפה, מניד את האוויר סביבנו, עושה עיקוף, חודר לאוזן, אומר שלום לעור התוף, מתורגם במוח ויופי, יש לנו צליל. אבל במקביל הקול שלנו עובר בתוך הגוף, ממש תנודות בעצמות וברקמות המחברות את אזור הפה לאוזן וגם זה מתפרש כצליל. שילוב של שני הצלילים האלה יחדיו יוצרים את הקול שלנו כפי שאנחנו מכירים אותו.
כשאנחנו שומעים את עצמנו בהקלטה, אנחנו בעצם מבטלים את האיזון של הקול הפנימי ושומעים רק את הקול החיצוני, זה מאוד מוזר לנו ולא מוכר אז לרוב אנחנו נרתעים וחושבים שאנחנו נשמעים כמו צפרדע, אבל אל תתבאסו, גם ככה כל העולם כבר מכיר אתכם בקול הזה. אגב, אפשר לעשות אפקט הפוך, שימו אטמים ממש ממש טובים ותוכלו לשמוע את עצמם גם באופן שונה מהרגיל, אבל במקרה הזה אתם מבטלים את הקול החיצוני ונשאר רק הקול הפנימי, אותן תנודות שיוצרות צליל מתוך הגוף שלכם. כמובן שחשוב להזכיר שיש גם את אפקט ההקלטה עצמה, בסופו של דבר מדובר על הקלטה דיגיטלית ואם כל הכבוד לאיכות, אין כמו הדבר האמיתי. אז כל מי שצחק אי פעם על אנשים ששומעים קולות בתוך הראש שלהם, ברוכים הבאים למועדון.
ביום שישי האחרון לירן בהה באקווריום ודיבר אל הדגים, כשנמאס לו הוא הסתובב, הציג את עצמו ושאל אותי בנימוס: "שלום. תגיד, לדגי זהב יש זיכרון של שלוש שניות?"
השאלה של לירן היא שאלה טובה שמראה כיצד האינטרנט מחדיר לנו "עובדות" שלא באמת קיימות במציאות. תגיד לי לירן, אם לדגים יש זיכרון של שלוש שניות, איך הם יודעים לשחות לכיוון שלך או של כל אדם אחר העומד מול האקווריום ולרקוד בטירוף כדי שיביאו להם אוכל? או ללהטט מול ידיי גם כשאתה עושה כאילו אתה מפזר להם אוכל מלמעלה? הרי כל בעל אקווריום יגיד לך שדגים מבינים את הקישור בין האדם לאוכל שמפוזר להם מ'השמיים'. ואיך הם יעשו את הקישור ללא זיכרון?
למזלנו ישנם מספיק חוקרים משועממים שזוכים לתקציבים מוזרים שכבר בדקו את התופעה הזו ומצאו שלא רק שלדגים יש זיכרון, הוא אפילו לא רע בכלל. מחקרים מסוימים גילו שדגי זהב זכרו לפתור מבוכים או לעבור בין אקווריומים לאקווריומים עם תנאים טובים יותר גם 11 חודשים לאחר הפעם הראשונה בה פתרו את המבוך. בהתחשב בעובדה שאני מכיר מספיק חברים שלא היו מצליחים לעמוד במבחן הזה, זה אחלה של זיכרון לטווח ארוך, כפיים לדג. עוד מחקרים, הרבה יותר ביזאריים לימדו דגים להבדיל בין סוגים שונים של מוזיקה (במקרה הזה בלוז וקלאסי) ולפעול לפי המוזיקה שהדג שומע, אפילו כשהושמע לדג שיר חדש בפעם הראשונה שמתאים לאחד הסגנונות שהוא הכיר, הדג ידע לומר (יותר בקטע של להראות) איזה סגנון מוזיקה מנוגן. וזה אומר שאתה יכול לחסוך הרבה כסף על החתונה שלך אם תביא דג בתור די ג'יי.
"היי לאון, לפני כמה שבועות כתבת על האדם הכי מקועקע בעולם, אני חושבת שזו אפליה, אני בקטע של פירסינג יותר מקעקועים, אז תוכל לומר לי למי יש הכי הרבה פירסינג בעולם? דיאנה"
אהלן דיאנה, נשמע שהתשובה שאתן לך ממש מתקנת אפליה כלפי חובבי הפירסינג, בסדר, המדור ידוע בנכונות ההומניטארית שלו, ביקשת – קיבלת! האישה שמחזיקה כבר למעלה מעשור בתואר "האישה עם הכי הרבה פירסינג בעולם" היא אליין דווידסון. ברזלאית במקור, אשר עבדה כאחות למחייתה גילתה את עולם הפירסינג בשלב מאוחר יחסית בחייה לטענתה. הפעם הראשונה בה אליין שברה את השיא העולמי הייתה בשנת 2000 בה ספר השיאים של גינס בדק ומצא 462 פירסינגים על כל גופה, אם אתם חושבים שזה מספר מטורף אז כדאי שתשבו רגע..
איליין לא הפסיקה מעולם לעשות פירסינג, בכמות כזו שכבר קשה לעקוב, כל שנה היא שברה את השיא של עצמה ובמרץ 2012 היא חצתה את גבול 9,000 הפירסינגים. כן, המספר הזה שקראת עכשיו. איליין בת 48 כיום ומתגוררת בסקוטלנד, היא נשואה לגבר ללא שום פירסינג או קעקוע עליו ומנהלת חנות לרפואה אלטרנטיבית. איליין לא יכולה להוריד את כל הפירסינגים שמעטרים את גופה וחלקם נטועים בה לתמיד, ההערכה היא שיש עלייה כ3 קילו של פירסינג. וזה כולל כל חלק בגוף.. כל חלק.. שיהיה בהצלחה בארוחה הבאה שלכם.
גם לכם יש שאלות שלא נותנות לכם מנוח? תפילו אחריות על מישהו אחר! שילחו את השאלות שלכם בפייסבוק, אפשר גם בתגובות למטה או ב-men@mako.co.il ושכנעו אותנו למה מגיע לכם אשפוז בכפייה.