1) יש יותר מ-200 מחלות מין מוכרות. כן, לצערנו קראתם נכון. חשבתם שאתם נחשבים למומחים בתחום כי אתם יכולים למנות איידס, זיבה, כיני ערווה והרפס? אז חסרים לכם רק עוד כ-196 מחלות בשביל להרשים אותנו.

כל הטוב הזה מתבטא בסטטיסטיקה מלחיצה: לפי נתונים שפורסמו בארה"ב לפני כשנה, אחד מכל ארבעה אנשים בעולם המערבי צפוי להידבק במהלך חייו במחלת מין אחת לפחות. אם אתם רוצים להימנע מזה, פשוט דלגו על הקיץ: באופן מסורתי יש עלייה באחוזי ההידבקות במחלות מין דווקא בעונת החמה - שבה אנחנו גם עושים יותר סקס (הידעתם?), וגם גדל משמעותית הסיכוי להיות בעירום חלקי ליד אדם שנושא לא רק מטקה אלא גם מחלת מין.

2) המיתוס: אפשר להידבק במחלת מין רק ממושב אסלה משותף. האמת: זה אפשרי. מצטערים, זה לא סתם מיתוס - אבל הוא תופס רק לגבי מחלות מין ספציפיות מאוד, אז אפשר להירגע. חלקית.

על פי האוניברסיטה העברית, רוב הטפילים שגורמים למחלות המין לא יכולות להחזיק מעמד יותר מדי זמן מחוץ לגוף. אבל יש כמה שדווקא כן, למשל חרקים קטנטנים כמו Scabiei  Sarcoptes או הכינה Pubis  Phthirus שאנחנו מכירים טוב מאוד מסרטי בורקס. אלה דווקא יכולים לעבור מאדם לאדם מחוץ לגוף. הטפילים האלה גורמים לגירודים איומים כי הם מתיישבים במקומות נוחים, לחים, חמימים ועם צמחייה – שיער הערווה שלכם.

באופן כללי יותר, מגע מיני מלא הוא לא תנאי סף להידבקות. אפילו אם רק ישנתם באותה מיטה עם אדם נגוע, יש לכם סיכוי לתפוס ממנו משהו. זו מחשבה מטרידה, אבל לא נכנסתם לפה בשביל התמונות, נכון?

3) יש אנשים שסובלים מאלרגיה לסקס. זה נשמע מוזר ולא בדיוק נמנה עם מחלות המין הסטנדרטיות, אבל זה המצב ל-6% מהאוכלוסייה בערך.

ד"ר יעל ברקן, מומחית לרפואת נשים, מסבירה באתר של קופת חולים כללית כי יש מספר קבוצות שנכנסות תחת מטריית האלרגיים לסקס. יכולה להיות רגישות ללטקס שממנו עשויים קונדומים, ומכאן שלאחר שימוש בקונדום הם ירגישו ממש רע עד רמת כאב (כן כן, שני המינים). מעניינת לא פחות היא קבוצת הנשים שסובלות מאלרגיה לחלבונים שנמצאים בזרע, כך שבפועל הן אלרגיות למגע עם זרע.

אני יודע מה אתם חושבים: האם גם גברים יכולים להיות אלרגיים לזרע? אין הוכחה שזה קיים, אבל בשנת 2011 טענה קבוצת חוקרים מהולנד שדווקא יש חיה כזאת, ועבדה על פתרון בצורה המקובלת שבה פותרים הרבה בעיות אלרגיות: מזריקים לגוף מנות קטנות של הגורם לאלרגיה. כן כן, אנחנו מדברים פה על זריקת זרע.

4) 20 מיליון בני אדם נדבקים במחלות מין מדי שנה בארה"ב בלבד. כך על פי נתוני דו"ח המרכז לבקרת מחלות ומניעתן משנת 2013. ארה"ב גם נחשבת למדינה עם מספר הנדבקים הכי גבוה בעולם המערבי המתועש. הדו"ח מגלה גם שמחצית מהנבדקים החדשים בכל שנה הם צעירים בקבוצת הגילאים 15-24 (למרות שהם רק רבע מכל מי שמקיים יחסי מין בארה"ב), אז תעשו טובה ותגנו על עצמכם. הנה, יצא משהו חינוכי.

5) גברים ונשים נדבקים במחלות מין באופן שווה. גם את זה מגלה לנו דו"ח המרכז לבקרת מחלות ומניעתן בארה"ב. למרות כל מיני סטריאוטיפים על כך שמין אחד נדבק יותר מהשני בגלל כל מיני סיבות תרבויות – במציאות, היחס הוא סביב הפיפטי-פיפטי, עד סטייה של 51% לעומת 49% לטובת אחד המינים. אז כולנו דוחים במידה שווה.

6) הפירוש המילולי של מחלת הזיבה הוא "זרימת זרע". כך מספרת לנו האנציקלופדיה למחלות מין (2004). שמה הלועזי של מחלת הזיבה היא 'גונרייה', ואת השם הזה היא קיבלה מהרופא היווני הקדום והמהולל גאלן. הוא חשב שההפרשות הצהובות מאיבר המין שמאפיינות חולי זיבה הן זרימה בלתי פוסקת של זרע. ככה זה גם בעברית: זב. כמו זורם. כמו בזבת חלב. רק לא בדיוק חלב.

7) ניתן להידבק במחלת מין דרך העין. אל תהיו כאלה מרובעים, עם ארסנל של 200 מחלות זה די ברור שחלקן יעברו דרך נוזלי גוף שונים ומשונים. לדוגמה, זיבה יכולה לעבור רק על ידי מין אוראלי ולהתיישב בגרון, וכלמידיה יכולה לעבור בקלות דרך העיניים במידה והיה מפגש בין העין לאיבר נגוע. לדאבוננו, זה לא לגמרי מופרך לגעת באיבר מין ואז לשפשף את העין עם אותה יד. זהו, מקווים שבזאת השמדנו לכם סופית את התיאבון.