איך תעשה מנגל כמו מיליארדר

תגיד לי אם זה נשמע מוכר: חומוס סופרמרקט מסוג "גדול". קבב-מזרחי-מתובל-בטעם-ביתי. כרוב אדום שעמד בשמש. "סטייק עין מקורי", שעדיין לא גמר להפשיר וכבר נזרק לאש, כדי לקבל את הטעם של הנוזל הדלקה, שרוף טוב טוב, וקפוא ומימי באמצע. תענוג.

אתה אדם שאוהב את החיים הטובים, אתה אדם בעל טעם מעודן, ויותר חשוב מזה – בדיוק זכית בלוטו. או שהבן דוד שלך בדיוק עשה אקזיט מטורף. או שאתה יורש עצר לאימפריית תמרוקים. לא משנה מה, העיקר שכסף נשפך לך מהאוזניים, ועכשיו אתה רוצה לאכול על האש כמו וורן באפט. אז איך עושים את זה?

נתחיל בזה שלמרות כל הרשימה הזאת, אפשר בהחלט לעשות מנגל טוב מאוד עם רשת דלוחה של קק"ל, בשר טוב וקצת כשרון. אפשר. אפשר גם לעשות את זה ככה:

גריל

עולם המנגלים מתחלק לשני סוגים. אלה שפועלים על גחלים, ואלה שפועלים על גז. יש אסכולות צלייה מסויימות שמדברות דווקא על אש גלויה (שוהסקו ברזילאי, למשל), אבל רובנו אנשים פשוטים, שרק רוצים את הסטייק קובה שלהם על פחמי הדרים. אבל אני מקדים את המאוחר.

הייתרונות של גז ברורים: לא צריך לנפנף, לא צריך להדליק ,לא צריך להתלכלך. וש שטוענים שזה כמעט אותו דבר. אז אם התקציב שלכם לא מוגבל, אתם חייבים שהכל יהיה נוצץ ומשוכלל גם במנגל שלך, ואתה צריך להאכיל הרבה אנשים (בעצם, כל ההנחה היא שמאכילים הרבה אנשים), אז ה-BBQ PT 750 Infrared של חברת הגרילים "נפוליון" הוא הבייבי שלך.

שישה מבערים, שניים מהם בטכנולוגיית אינפרה-אדום (חימום קרמיקה כך שתפלוט קרינה אינפרה-אדומה, שאמורה לתת לבשר טעם צלוי יותר), שני משטחי בישול,אחד של 45*75 ס"מ ושני של 45*41 ס" מ, פליטת חום של 15 אלף BTU על כל מבער, שיפוד מסתובב מלמעלה לצלייה איטית, מכסה, מד חום, ומראה מרשים – כל זה יכול להיות שלכם תמורת קצת יותר מ-34 אלף שקל.

אבל אנחנו יודעים שגברים אמיתיים צריכים להדליק את האש. ולכן אין כמו גריל פחמים אמיתי. כאן אין ברירה אלא לבנות לעצמך גריל בחצר האחורית של הווילה שלך. החברה הזאת תבנה לך גריל מקצועי עם ארובה, ולא תהסס לתת לך גם טאבון משל עצמך – כי אם אתה כבר בונה גריל כמו שצריך, אתה חייב מקום להכין בו את הפיתות.

הפחמים

אם מבשלים על גריל גז – אז בסדר. אם אתם בוחרים לצלות בשר על פחמים, חשוב לדעת איזה פחמים. פחמים עושים מעצים, וסוג העץ משנה. הוא משנה בגלל הדחיסות שלו (כמה עץ יש בשטח נתון), שמשפיעה על כמה חום הוא משחרר, ולאורך כמה זמן. הוא משנה בגלל הארומה של העץ.

העצים המגניבים: זית, אלון, אקליפוס, והדרים. העצים הפחות מגניבים: כל השאר (אבוקדו, אורן וכו').

הבשר

לפני שמגיעים לבשר המדמם, צריך לתת כבוד לאוסטרלים, שהמציאו את המושג "Put another shrimp on the barby". אם כבר יש לך כסף ואתה יודע שאפשר לשים על הגריל עוד דברים חוץ מפרות, מה דעתך על קצת פירות ים?

מה שמים: ג'מבו שרימפס נקיים, עם הקליפה; קלמרי מנוקה, שלם; קוקי סאן-ז'אק; ולמשקיעים באמת: לובסטר. אתה לא הולך לקנות שרימפסים קפואים, ולכן אתה צריך מישהו שיטיס עבורך אותם טריים. שלום מחרובסקי, הבעלים של "מול ים", מטיס לכאן פירות ים ודגים שלוש פעמים בשבוע. תעשה לו צלצול, ואני בטוח שתמורת הסכום הנכון, הוא ישמח לסדר אותך עם איזה לובסטר נחמד. רק תזכור שהם צובטים.

טוב, ועכשו לבשר. בספרי מתכונים מדברים על בשר משוייש. עד שלא ראיתם את זה, לא תבינו מה זה בשר משוייש.

זה בשר קובה. הפרות הם יפניות, אוכלות אוכל יותר טעים ממך, שותות בירה ומשחקות בפלייסטיישן כל היום. השומן בהם נמס בטמפרטורה נמוכה מאוד. והבשר הוא הרך, העסיסי, והנימוח ביותר שתתקלו בו מחוץ לברוקלין. בחרו את הנתח האהוב עליכם – פילה מיניון, סירלוין, ניו יורק סטריפ, שימו בערך דקה ורבע על האש, ותחגגו. מחירים: בין 750 ל-1,000 דולר. לקילו.

איפה משיגים? באינטרנט. (אם כי אף פעם לא הוזמן בשר כזה לארץ. זו צריכה להיות חוויה מרתקת. נסו לעשות זאת סביב עיצומים במכס).

השמועה אומרת שעופר חרמוני, השף של יקיניקו טנקה, מחזיק כמה כאלה במסעדה שלו. אם תבקשו יפה ותהיו מנומסים (חרמוני בילה הרבה זמן ביפן), אולי הוא יסכים להפרד מסטייק או שניים.

האופציה הברוקלינאית

יש שיגידו שמאחר וניו-יורק היא בירת העולם (לפחות מבחינה קולינרית), אז הסטייק-האוס הכי טוב בניו יורק הוא הסטייק האוס הכי טוב בעולם. יש שפשוט ילכו לפיטר לוגר ויתענגו. בפיטר לוגר מוכרים פורטר-האוסים. פורטרהואס הוא מעין טי-בון למתקדמים. בתפרטי פשוט כתוב "steak for two, steak for three, steak for four". וכולי. בצד מקבלים תרד מוקרם ותפוחי אדמה אלוהיים.

פיטר לוגר מגדלים את הפרות שלהם בעצמם. ולשמחתכם הרבה, הם גם עושים משלוחים. זוג פורטרהאוסים במשקל קילו-קילו וחצי כל אחד, יעלה לכם בערך 160 דולר כולל דמי משלוח. חבל רק שלא שולחים לישראל – מה שאומר שתצטרכו לשלוח את המטוס שלכם לניו יורק עוד פעם.

רוצה המבורגר?
זה פשוט מאוד: אתה לוקח את הסטייק קובה שקנית, טוחן, מוסיף מלח, פלפל ומח עצם, והנה לך המבורגר לתפארת. בתיאבון. שלא תחנק לי או משהו.