1. מעבר לעובדה שהוא מתחת לפני הקרקע, הבלו-הול אינו חור. הוא גם לא כזה כחול. למען האמת, זה אחד הפאבים המסוגננים ומלאי האווירה יותר שיש בירושלים.

3. החיסרון המרכזי: המחירים. בתחום הוויסקי כוסית ממוצעת עולה 5-10 שקל יותר מהממוצע, ובירה לף בבקבוק עולה 25 שקל, כמעט כפליים ממחירה במקומות אחרים.

אין תמונה
סעיף 21: קצת מטושטש שם

4. העיצוב נחמד; שני חדרים קטנים, צפופים בפחות מעשרים איש, תאורה אפלולית ונר על כל שולחן. מה ששובר את האווירה הרומנטית הוא הטלוויזיות שתלויות בכל חדר ומקרינות ערוץ אקראי על מיוט. 

6. המוזיקה, ככלל, מוקדשת לקלאסיקות – דילן, דייר סטרייטס ושאר אבני היסוד של הרוק. הפסקול לא צורם ובווליום שמאפשר שיחה.

7. הקהל הוא מכל הסוגים: מדתיים צרפתים ועד היפים מזדקנים. כולם מבוגרים. אין סימן לילדים מתחת ל-18. למרות העובדה שהמקום משרה אווירה רומנטית, לא באו זוגות, אלא רק חבורות – אנשים מגיעים בקבוצות של שלושה עד שישה. אין לי עם מי להתחיל. 

11. אבל הזיתים מוחלפים תדיר.

12. [מטושטש]

13. הופ, רק לפני רגע הזמנתי את הדרינק שלי והנה המלצרית כבר כאן. חבל שהיא שמה לי את הבירה על המפית הקודמת. 

16. עוד פעם הבירה לא מגיעה קרה מספיק. איפה המלצרית הזאת. 

17. שוט הבית הוא לימוני מדי, אבל לא מתלוננים על אלכוהול בחינם. מעניין אם כשאני אלך להשתין, ייקחו לי את המפיות. 

18. חזרתי מהשירותים. צפוף שם, אבל הם נקיים ומעוצבים.

20. בסך הכל, המקום נחמד. יחסית קרוב למרכז העיר, אבל מספיק צדדי כדי שהילדים שמסתובבים בעיר לא יפריעו.

 

בלו הול
יואל משה סלומון 12, ירושלים
שעות פתיחה: א' – ה, שבת: 16:00 - 04:00. ו': 12:00 - 04:00
פיקאפ: יש, אבל רצוי שתביא איתך ווינגמן