21:30. מתחילים את הערב עם מיונז

רחוב שמאי, כניסה צדדית, שלט גדול. בפנים הרבה שולחנות, מאחור גם שתי כורסאות לקבוצות גדולות. הרבה מרחב תמרון ויכולת מעבר בין השולחנות, וכמו שנגלה בהמשך הערב, זה חשוב. כרגע לא, כי המקום ריק.

מלצרית, תפריט – הבירה שלי במחיר סביר, ההולנדית אומרת שבמחיר הזה היא הייתה מקבלת שייקר שלם של קוסמופוליטן בעיר הולדתה. מזמינים גם צלחת כנפי עוף וצ'יפס. הצ'יפס עושה כבוד ושווה את המחיר, הכנפיים קצת פחות. אני חושב שזכיתי בליבה של ההולנדית כשביקשתי מיונז.

אין תמונה
בתמונה: משהו מהול

22:45. הרגלי החיזור של דוסים שיכורים

המקום כבר די מלא ובאופן די אחיד – דתיים מתחת לגיל 30. חשוב יותר מדתיים – דתיות. זה פיקאפ לדוסים, מסביר חבר של הבעלים. אנחנו עוקבים אחרי בחור שניגש אל זוג בנות נאות, מדבר קצת – ומביא את החבר שלחו. מסתבר שהוא היה המתווך. ההולנדית מזועזעת, החבר של הבעלים מסביר שככה עושים. ההולנדית טוענת שאין מצב שילך להם – הבנות יפות מדי. ההוא מסביר שהם מקבלים נקודות בונוס על זה שהם בחורי ישיבה.

ההולנדית מתחילה להעיר שהשולחן מפוצץ ואף אחד לא בא לפנות את הצלחות. לוקח קצת זמן ומאמץ לגרום למלצר לשים לב אלינו, וכשהוא מגיע הוא מתיישב לידנו, מרגיש כמו בבית. היא מזמינה למנה השנייה פיג'לינג ואני שואל את המלצר איך הבלאק בוש. הוא עונה שאין לו מושג. מזמינים.

את הכוסות והצלחות הוא מפנה בנגלות, אחת כל כמה דקות, ברור לכולם שהוא לא ממהר לשום מקום. תוך כדי המשקאות מגיעים. פיג'לינג סטנדרטי ובמחיר טוב, הוויסקי קצת יקר ומגיע בכוס מלאה בקרח. אני טועם – כמעט אין זכר לאלכוהול. משהו מרגיש לי חשוד.

23:45. יש משהו ירוק בכוס שלי

שני הבחורים עזבו את הפאב בלי הבחורות ומישהו אחר התחיל לנעוץ בהולנדית מבטים. זה קצת מעודד את ההולנדית, שדי מעוצבנת מהמוזיקה. אמנם רק עברית, אבל גם רק גלגל"צית. את חלק מהשירים כבר שמענו פעמיים. ביקשנו מהמלצרית להחליש כשזה היה מוגזם, אבל לא קרה עם זה כלום.

אין תמונה

המקום איבד אצלי עוד נקודות כששמתי לב שמקרינים כדורגל על מסך ענק, והמבקרים קיבלו נקודות כשהם התעלמו מהמשחק. לסיבוב שלישי, בשעה הזו, כבר צריך לקום כדי לתפוס את המלצרית, או בשיטה של ההולנדית – לעמוד על הכסא ולנפנף. למנה השלישית אני מקבל אישור ומזמין אבסינת. בגלל שאני כזה ג'נטלמן אני גם מזמין לה כוס וודקה. כשהמשקאות מגיעים ההולנדית אומרת שהיא קיבלה כוס גדולה מדי של וודקה. אני מאוכזב מסיבה אחרת: האבסינת' יורד חלק, חלק מדי, ובבדיקה חוזרת כמעט כל הירוק הוא מהכוס. עם ראש צלול להכעיס ברור שמשהו פה מדולל, והרבה מעבר לתחום הספק.

24:10. קיוויתי להיות הרבה יותר שיכור

ויתרנו על סיבוב רביעי ועכשיו מנסים להשיג חשבון. עד שתופסים מלצרית עובר מחזור חיים של פרפר טיבטי, וכדי לחסוך זמן אני חותך לקופה. כשאני חוזר אני די בטוח שלפחות חלק ממצב הרוח הרע של ההולנדית בא בגלל שאף אחד לא ניגש אליה כל הערב. מצב הרוח הרע שלי בא כי אני אפילו לא חצי מכמה שהייתי רוצה להיות שיכור במחיר של הערב.

ועם כל זה, אין פלא שבחוץ אני נאלץ להסתפק בנשיקה על הלחי. גם כן פיקאפ.

כנען, שמאי 15, ירושלים
שעות פתיחה:
א, ב, ג, ד, ה 04:00-19:00, שבת 04:00-21:30
פיקאפ: הרבה. אם אתה אוהב חצאיות.
חנייה: יש חניון ממול. לפני עשר גם יש בו מקום.
מחירים: 35 שקל לכל הקוקטיילים, 21-24 שקל לחצי ליטר בירה.
הגבלת גיל: 21 לגברים, תיאורטית לנשים.