המייקס פלייס - אחיו של הבר שצמוד לשגרירות האמריקאית בתל אביב - ידוע כבר שנים בתור המקום שאליו הולכים האמריקאים בירושלים. אולי זה לא תמיד היה ככה, אבל היום די ברור שהבר הבין את קהל היעד והתאים את עצמו אליו – והיום אין שם תפריטים בעברית. חוץ מלדעת שמות של אלכוהול באנגלית הבר גם מאתגר את יכולת הניווט שלך: בניגוד לכתובת המטעה שמציינת שהוא ברחוב יפו, הוא למעשה נמצא עמוק בתוך הסמטאות הירושלמית של נחלת שבעה. מי שלא מכיר עשוי להתבלבל.
למקום הזה יש שתי מטרות עיקריות: לראות הופעות טובות ולהתחיל עם אמריקאיות. במפלס העליון השולחנות הם שולחנות פיקניק ל-6-8 אנשים ושולחן ביליארד גדול תופס חלק גדול מהקומה. כשאנחנו היינו השולחנות לא היו מאוכלסים יתר על המידה, ובכלל, נראה שהמפלס הזה לא מיועד להיות צפוף עד אפס מקום. אפשר לשבת ולהעביר שם כמה שעות בכיף; האוכל טוב, האלכוהול אחלה (פירוט בהמשך), ורמת הווליום שבו היא בדיוק בגובה הנכון כדי שתשמע את החברים שלך אבל לא את אלה שבשולחן שליד.
המפלס התחתון כבר נראה יותר שגרתי, עם שולחנות קטנים ויותר סיכוי לאינטראקציה עם בחורות שאתה לא מכיר. פה נערכות ההופעות של ההרכבים השונים שמגיעים למייקס פלייס כמעט בכל יום – וכשלא מתקיימת הופעה הקומה התחתונה סגורה.
כן, בחרנו ערב לא משהו.
מיי ניים איז אלון – מה זאת אומרת שמעת את זה כבר?
ההופעות הן חלק גדול מההווי של המייקס פלייס – הגענו לשם בעשר, בשלב שבו המקום היה יחסית מלא לאמצע שבוע בירושלים, אבל בלי הופעה שתחזיק את הקהל האנשים התחילו לזרום החוצה כבר באחת עשרה וחצי. האנשים שנשארו עם רק החבר'ה הקבועים: האמריקאים.
תשאול של הברמן אישש את ההתרשמות שכמעט כל מי שמגיע למייקס פלייס הוא אמריקאי; מעט הישראלים שבאים לפה עושים את זה בשביל לשמוע אנגלית ולהתחיל עם צעירות תמימות מוויסקונסין. ולמרות זאת הקבל די מגוון – בני 30 פלוס, אבל גם בני נוער שבארצות הברית עוד לא מותר להם לשתות. דבר אחד בטוח: האמריקאים מחפשים להתערבב עם הישראלים ממש כמו שהישראלים מחפשים להשכיב אמריקאיות. מכיוון שבשלב כלשהו אנחנו היינו המקומיים היחידים במקום, תוך כמה דקות היו מסביבנו כמה ילדים שנורא רצו לספר לנו למה הם שם ומה הם הולכים לעשות. וכן, הם שאלו אם גם אנחנו באנו להתחיל עם אמריקאיות.
חוץ מאמריקה, המייקס פלייס גם מציע תפריט אלכוהול משובח. למרות שכולם מזמינים בירות, יש פה מבחר הקוקטיילים ושוטים לא רע, וברמן שיודע איך להכין אותם. בתפריט גם אפשר למצוא את המרכיבים של כל הקוקטיילים והשוטים המיוחדים, במקרה ואתה מאלה שמתבאסים לשאול. מעבר לשתייה יש פה גם המון אוכל (מאד לא כשר) – יש את הצ'יפס, הפיצות וכנפי העוף שנפוצים בכל בר, אבל בנוסף ניתן גם להזמין סטייקים גדולים, צלעות, וארוחות בוקר. המחירים לא יקרים, והמקום הרוויח ביושר את המחמאה הבאה: זו הארוחה הכי טובה שיצא לי לאכול בבר.
פיק-אפ בצ'אט
שוס: בכל אחד מהשולחנות במפלס העליון יש מסך מגע שכולל בתוכו משחקונים שיכולים לעזור לך להבין האם אתה שיכור מדי או לא – שלב אחד לפני שאתה הולך לאלכומטר שנמצא בפינה, לו אתה יכול לשלם כדי שיעשה לך בדיקת נשיפה. אם אתה נוהג להביא את הילדים שלך לבר, יש גם כמה משחקים עבורם. כשהמערכת תעבוד באופן מלא (והיא לא, נכון לכתיבת שורות אלה), היא תאפשר גם צ'אט בין שולחנות – ומכיוון שרובנו יודעים לכתוב באנגלית יותר טוב מאשר שאנחנו מדברים, זו יכולה להיות דרך נפלאה להתחיל עם הלקוחות הקבועות.
מייק'ס פלייס, יפו 37, ירושלים.
שעות פתיחה: כל השבוע, עד אחרון הלקוחות, עם הופעות שמתחילות ב-22:30.
מחירים: סטנדרטיים, אלא אם כן באת רעב.
פיקאפ: יס?
חנייה: קלאסי לירושלים – שום דבר במרחק של פחות מ-200 מטר.
הגבלת גיל: ללא, ולפעמים זה חבל.