חמישה מוזיקאים שיכורים במיוחד

מוזיקאים הם עם דפוק בשכל. יש שטוענים שצריך להיות לפחות קצת משוגעים כדי לעשות מוזיקה, אחרים טוענים שהלחץ מהקהל גורם לזה. לנו לא איכפת, אנחנו רק רוצים להראות לכם עד כמה נמוך הם יכולים לרדת.

להיות שיכור זה אמריקני: טום ווייטס

לפתוח עם טום ווייטס זה ברור מאליו. חצי דקה בתוך כל אחד מהשירים שלו כבר תוכלו לשמוע על הקול שלו את הצלקות שהשאירו שנים של בורבון וסיגריות. לא פעם קולו תואר כאילו "השרו אותו בבורבון, עישנו אותו ואז דרסה אותו משאית". פעם הוא אפילו אמר שלהיות שיכור זה נפלא ואמריקני. (הוא חזר בו אחר כך).

יש אלבומים שגורמים לך להרגיש כאילו חצי מחייו עוסקים בשתייה, כמו Small Change, עם שירים כמו The Piano Has Been Drinking (Not Me) ו-Bad Liver and a Broken Heart, והאחרים מראים לאיזה תהומות השיכור הזה הגיע. עם הזמן ועם הכסף, כנראה שווייטס שותה פחות, אבל קל לראות שהוא עדיין נושא בגאון את תדמית הז'לוב שמרוח, חסר הכרה, על דלפק פאב.

חולם להיות כבאי: ליאם גלגר

הסולן של אואזיס הצליח להציב שיא די מרשים עם השכרות שלו, כשבזכותה הוא נמצא בכסאח מתמשך עם אחיו ושותפו ללהקה, נואל. אמנם אירים אוהבים לשתות, אבל רובם לא מגיעים למצב שהם מחליפים מילים באמצע הופעה ואחריה, וכשאחיך בא בתלונות - זורקים עליו כיסא.

לא ברור אם הוא כזה בן-זונה כל הזמן או רק כשהוא שיכור, אבל את השיא שלו הוא קבע כשדפק מטף כיבוי בפניו של הכדורגלן לשעבר (והשתיין המדופלם בפני עצמו) פול גסקוין. מה שבטוח, על הבמה הוא הצליח להיות שתוי בלי להרוג אף אחד.

אני מצטער שעשיתי... משהו: סלאש

סולן הגיטרה לשעבר של "רובים ושושנים" עשה לא מעט כותרות עם ההרפתקאותיו עם האלכוהול. גאון מוזיקלי ככל שיהיה, כבר מההתחלה הוא היה עמוק באלכוהול – את כספי המקדמה הראשונים שקיבלו, הלהקה הוציאה בעיקר על אלכוהול וסמים.

גם לאחר מכן, כאשר חוסר השליטה שלו הביא לפירוק, סלאש הגיע להתנצל בפני הסולן, אקסל רוז. ההתנצלות לא עזרה ואין פלא – כשנשאל עליה, סלאש אמר שאין לו מושג מה קרה אז, הוא הגיע לשם שיכור לחלוטין – כמו שהוא היה לא פעם ולא פעמיים על הבמה.

שטוקהולם מפחדת: ג'ימי הנדריקס

אמנם ג'ימי הנדריקס ידוע יותר כאחד שלא התבייש לקחת כל סם שהוצע לו, במיוחד סמי הזיה, אבל הוא גם היה שתיין לא קטן, ומניאק די גדול כשהוא שיכור.

מספר חברות התלוננו עליו שהוא נעשה אלים כשהוא שותה, כולל אחת שהגיעה לבית חולים עם תפרים וזעזוע מוח אחרי שהוא פוצץ לה בקבוק על הראש. לא רק החי סבל מהתקפי הזעם של הנדריקס, אלא גם הדומם: ב-1968 הוא השמיד חדר מלון בשטוקהולם בהתקף שיכרות אלים במיוחד.

בסופו של דבר האלכוהול הפיל אותו לקרשים. כנראה היו מעורבים בעניין גם כדורים נגד דיכאון, אבל כאשר הנדריקס נמצא מת, זה היה אחרי שהוא הקיא את הסעודה האחרונה שלו – שהייתה ברובה יין אדום.

מלך הבר: אלביס פרסלי

אין כמו המלך, במיוחד לא בכל הנוגע לשתייה. גם אלביס פרסלי, כמו הנדריקס, לא התבייש להיכנס חזק לתחום הסמים, אבל הוא קבע שיא מיוחד למוזיקאים.

אימו, שלא הצליחה להתמודד עם אהבת הקהל, החלה לשתות יותר מדי, עד שמתה מנזק נרחב לכבד. לא חסרים שיכורים בהיסטוריה של המוזיקה, אבל רק אלביס יכול היה להמשיך עם קריירה של שיכור אחרי שאמא שלו מתה בגיל צעיר.

הוא גם לא התבייש להראות את זה. כל מאזין גלגל"צ מכיר את הביצוע ל-Are You Lonesome Tonight בו אלביס עלה לבמה כשהוא הפוך לחלוטין.

ובונוס
לא מוזיקאית שיכורה – בריטני ספירס.