קוקטיילים וגברים – לכאורה, שני הפכים שלעולם לא ייפגשו. במציאות, יש כמה שכשתזמין אותם תקבל הערכה לא מעטה גם מהמוזג (בהנחה שהוא מוזג אמיתי, ולא היפסטר תל אביבי עם שפם, שמספר לחבר'ה שהוא "עובד" על אלבום), וגם מזו שיושבת בצד השני של הבר. אז אם מתחשק לך להתחבר לצד האלכוהולי היותר מורכב ולהכיר ערבובים שגם גבר כמוך יכול להזמין בלי להתפדח, הנה כמה שיעשו לך כבוד.
מרטיני יבש – ערבב או בחש כי מחר נמות
אין יותר גבר מג'יימס בונד, כך שהמתמטיקה המתבקשת היא שאין קוקטייל גברי יותר מהדריי מרטיני (בניגוד לאחיו הנשי - המרטיני הרגיל - שהוא הוא אפריטיף נשי במקצת). מדובר למעשה במשפחה של קוקטיילים, על בסיס ג'ין או וודקה (הקלאסי של בונד הוא דווקא הוודקה-טיני) פלוס עשבי תיבול וזית (קטן), בצלצל או מקל מלפפון טרי. את זכויות היוצרים על המרטיני יש להגיש, בחושות או מעורבבות, לאיטלקים אלסנדרו מרטיני, לואיג'י רוסי וטאופילו סולה, שפתחו יחד ב-1830 את חברת המשקאות "המזקקה הלאומית לאלכוהול ויין של טורינו". החברה הפכה לימים ל"מרטיני ורוסי" והמשקה - לסמל סטטוס של תחכום ועידון.
מי מזמין? חוץ מבונד שתו את המרטיני גם גברים-גברים כמו וינסטון צ'רצ'יל, ארנסט המינגווי וג'ורג' קלוני, שגם פרסם את המותג. רוצה להשתייך לרשימה?
שורה תחתונה: הדרך לבילוי משותף בחדר השינה שלך עוברת בכוס המרטיני שלך.
סרפר און אסיד – הזיות, כמה אפשר לחכות?
בתרגום חופשי: גולש על L.S.D. ככל הנראה מה ששתו חברי הביטלס כשכתבו את "לוסי אין דה סקייס", רק בלי הקטע של הגלישה. בתכל'ס, מדובר בשם מפוצץ לקוקטייל מפוצץ לא פחות, המשלב בין ייגר למיץ אננס, ובהחלט עלול לייצר לכם צבעים בראש...
מי מזמין? זה שהתבגר ועבר את שלב מסיבות הטראנס, אבל רוצה בכל זאת לשחזר משהו מהחוויה, או מי שאוהב לסדר את הראש טוב-טוב, אבל לא מת על הטעם המר. אזהרת מסע: היום שאחרי עלול להיות מדכא מעט.
שורה תחתונה: כמו כל דבר בחיים, מומלץ לבדוק ולא לפחד.
סקרו-דרייבר – המיץ של הוודקה
השילוב האולטימטיבי בין אמא רוסיה לאבא מהים התיכון, שהגיע אלינו דווקא מארה"ב, וודקה ומיץ תפוזים. הקוקטייל הזה קל להכנה, עושה את העבודה, והאגדה מספרת הומצא על ידי חבורה של מהנדסים אמריקנים משועממים, שערבבו אותו בעזרת מברגים (ומשם שמו, שהרי סקרודרייבר = מברג), והרי לכם הייטק אלכוהולי במיטבו.
מי מזמין? מי שאוהב לעדן ולרענן את כוסית הוודקה שלו, וככל הנראה גם הייטקיסטים.
שורה תחתונה: הרי צריך לשתות משהו תוך כדי כתיבת קודים לתוכנה, לא?
בלאדי מרי – עגבניות או לא לשתות
מקוריות היתה תמיד תכונה גברית במיוחד, וזה כולל כמובן המצאות מתחום האלכוהול, כמו למשל שילוב הדרינק בסלט הירקות. הבלאדי מרי, וודקה ומיץ עגבניות בשבילכם, הומצא בארה"ב בשנות ה-30 ונקרא על שמה של השחקנית מרי פיקפורד, אחת מחלוצות שחקניות הקולנוע (שאז עוד היה ראיונוע) האמריקניות, וגם מגה בייב בגרסת השחור-לבן. עם השנים נוספו לסלט האלכוהולי הזה קישוטים, כגון מלח ופלפל, קמצוץ טבסקו וגבעול סלרי, מה שבהחלט הפך אותו לגינת אלכוהול חביבה.
מי מזמין? את הבלאדי מרי נהוג לשתות אחר הצהריים, ככה שמי שאוהב לסיים את יום העבודה עם איזו עגבניה מרירה במיוחד, זה הקוקטייל בשבילו. גם חקלאים ועובדי אדמה, שהם כידוע טיפוסים שנשים נמשכות לכפות ידיהם המסוקסות כמו אור דניאל למצלמה, אוהבים ללגום את פרי אדמתם.
שורה תחתונה: ירקות זה בריא, אלכוהול זה טעים.
מינט ג'ולפ – סוס המרוץ של הקוקטיילים
בורבון (וויסקי) אמריקני איכותי, סוכר, ביטרס, נענע וסודה, הם המרכיבים של אחד הקוקטיילים החזקים והיוקרתיים בשוק. מקורו של הקוקטייל הוא מרוץ הסוסים הידוע ה"קנטאקי דרבי", המשלב סוסים, גברים ונשים יפהפיות, שהמשותף לכולם הוא כסף וחיבה להימורים. בכל זאת, כמה אפשר לראות סוסים רצים אחד מול השני בלי להשתכר ולבזבז קצת דולרים קצת תוך כדי?
מי מזמין? חובבי הטיפה האיכותית, שרוצים להמתיק מעט את המרירות, ועדיין להרגיש את הטעם. כוסית מינט ג'ולפ היא אחלה פוזה ל"מבינים", כך שהסיכוי שעל היד השנייה תיתלה מישהי חמודה - גובר פלאים.
שורה תחתונה: במרוץ הזה כבר ניצחת.
ראסטי נייל – הסקוטי שדפק את השיטה
מה קורה כשבחור סקוטי צעיר מנסה לחסוך כמה פאונדים בבר השכונתי ולרקוח לעצמו דרינק זול? נכון, ראסטי נייל. את המסמר החלוד המציא אחד, ג'ון אסדייל, שזיקק 50 ליטר וויסקי ונתן להם לשבת רגע (שלוש שנים) בחבית. הטעימה הראשונה של המרקחת היתה נוראה כל כך, שאסדייל וחבריו הוסיפו לו כל מני משקאות מתקתקים, עד שגילו את הדרמבוי, והפכו את הקוקטייל למה שהוא. ולמה מסמר? הטעם מזכיר מעט ארומה מתכתית, ובתוך החבית של ג'ון הקטן התגלה גם מסמר חלוד, שנפל לתוכה בטעות והיה כנראה המרכיב הסודי במתכון.
מי מזמין? זה שאוהב להחזיק כוסית וויסקי, אבל רוצה לעדן את הטעם עם קצת דבש מתוק מהדרמבוי. בקיצור, ללכת עם, וגם להרגיש עם.
שורה תחתונה: המסמר הזה נעוץ יופי טופי.
רוסי לבן \ רוסי שחור – יופי של דרינק, dude
צמד הרוסים שלנו, שהלבנבן מביניהם היה כזכור הדרינק של ביג לבובסקי, הם משקאות מגניבים עבור חובבי הוודקה. השחור – בתוספת ליקר קפה, הלבן – בתוספת אותו הליקר פלוס שמנת.
מי מזמין? זה שיכול להרשות לעצמו לשלב את הקפה של הבוקר עם קצת וודקה, או בקיצור הסטלן עם הפוזה האינטלקטואלית. המשקה הרוסי מסייע גם ליכולות הבאולינג, כמו שבטח ראיתם.
שורה תחתונה: שומר שאבאס? לא הרוסי הזה.
ערק בזוקה – שיכרון מתוק
הקוקטייל הזה אינו מוכר באופן רשמי על ידי התאחדות הברמנים. מדובר במשקה זול וקל להכנה, שממתיק ומשדרג פלאים את הערק המר. איך מכינים? שמים איזה עשר בזוקות חתוכות לשלישים בתוך בקבוק ערק (תרוקנו קצת קודם, כדי שיהיה מקום, כן?), מכניסים לפיזר לשבועיים, ושותים. הצבע הורדרד המתקבל יעשה גם לאורחות שלכם חשק לצ'ייסר.
מי מזמין? חובבי האלכוהול שלא אוהבים לחתום על משכנתא כל פעם שהם יוצאים לדרינק. בקיצור, כולכם, חוץ מיאיר.
שורה תחתונה: בגיל 21 לא תקנו דירה. גם לא בגיל 41.
אז בין אם אתם חובבי ערק, וודקה או וויסקי, אנשים של ירקות או פירות, רוצחים כמו דקסטר, סטלנים כמו לבובסקי או קלאסיים כמו בונד, כוס קוקטייל ביד לא מורידה כהוא זה מגבריותכם, להיפך. נסו ותיהנו.