הדיירים: בני זוג בתחילת שנות ה- 40 לחייהם, עם שלושה ילדים בגילאי 3-11. ההורים עובדים במקצועות חופשיים.
הבית: בן שתי קומות באחד מיישובי השרון, ברחוב קטן ושקט. הוא בנוי על שטח של 650 מ"ר, ויש בו שבעה חדרים (אחרי השיפוץ נותר אותו מספר חדרים, רק בחלוקה שונה לגמרי).
הבית זהה לבתים רבים ביישוב, ועם השנים עבר שינויים. הוא היה חשוך מאוד, המעברים היו צרים וחללים רבים היו נטולי ייעוד מוגדר. הסלון והמטבח התאימו בגודלם לדירת שיכון, ואילו חלק מחדרי השינה היו מרווחים מאוד.
החזון: לאחר שנים של מגורים בבתים שכורים, בני הזוג רצו בית חי ודינמי שישקף את אורח חייהם, טעמם האישי וצרכיהם, אך שלא יראה כמוזיאון. הם ביקשו שבקומה התחתונה יהיו חללים ציבוריים המאפשרים קשר עין רציף עם הילדים, ושבקומה העליונה תהיה לכל אחד פינה משלו.
משך השיפוץ: שלושה חודשים וחצי.
עלות השיפוץ: כ– 650 אלף שקל. המחיר כלל את עבודת הקבלן, תשתיות, חלונות, פריטי נגרות, חומרי ריצוף וחיפוי וכלים סניטריים (אסלות, כיורים, אמבטיות וכו'). המחיר לא כולל רכישת ריהוט, שכמעט ולא הוחלף.

שביל כניסה עם לבנים עתיקות

החזות החיצונית של הבית השתנתה הודות לשינוי כל הפתחים והחלונות, צביעת הגג ויצירת חיפויים מלבנים שרופות (לבנים בעלות מראה עתיק).

הצד החיצוני של הבית - נעה ארד (צילום: מאי נאוס דוידוביץ)
חלונות בלגיים מפרידים בין הפנים והחוץ | צילום: מאי נאוס דוידוביץ

הגינה הגדולה המקיפה את הבית שימשה חלק בלתי נפרד מתכנון המבנה הפנימי - גם בשל הצורך להיות בקשר עין עם הילדים המשחקים בחצר, וגם כדי להכניס את החוץ לתוך הבית. לשם כך שונו והורחבו כל החלונות.

הכניסה לבית: החלפנו את הריצוף הפשוט בלבנים עתיקות הזהות לחיפויי העמודים בחלקים שונים בבית. במקום הדלת הקטנה שהייתה, יש עכשיו דלת ברזל בצבע תכלת.
מבחינת שינוי החלוקה הפנימית בקומה הראשונה, ביטלנו שני חדרי שינה וחדר אמבטיה והוספנו חדר עבודה, פינת משפחה ופינת אוכל גדולה. מלבד זאת יש בקומה ממ"ד, שירותי אורחים ומטבח.

מבואת הכניסה הייתה קטנה וחשוכה, ללא מקומות אחסון שהיו נחוצים מאוד. חלק מהקירות הוסרו, ונבנו שירותי אורחים מהודרים עם אריחי רצפה מעוטרים, וכן איזור נפרד לנטילת ידיים. בתוך אחד הקירות הטמענו ארון אחסון למעילים.
עמוד שנחשף בעת הסרת הקירות, ושאותו אי אפשר היה להוריד, חופה בלבנים זהות לאלו שבחלקו החיצוני של הבית. בכך נוצרה שפת עיצוב משותפת לפנים ולחוץ.

כיור בכניסה אחרי שיפוץ  נועה ארד (צילום: מאי נאוס דוידוביץ)
כיור לנטילת ידיים. שירותי האורחים אחרי השיפוץ | צילום: מאי נאוס דוידוביץ

המדרגות שמובילות לקומה השנייה הורחבו, ועכשיו הן חוצצות בין הסלון לחדר המשפחה, ששימש לפני כן חדר שינה. בתחתית גרם המדרגות הייתה יציקת בטון לא אסתטית, אותה הסווינו באמצעות קירות גבס ונישה דקורטיבית קטנה.

המטבח: תנור בעל מראה עתיק

מטבח: מחלל סגור וחסר אופי, הפך המטבח לכפרי ומואר. אחד מקירות המטבח הוסר והקיר הניצב לו הוארך, וכך הרחבנו את החלל. סגרנו את החלון הקטן, ובמקומו פתחנו חלון רחב המאפשר כניסה מרבית של אור. אי גדול, שמוסיף גם מקומות אחסון, הונח במרכז המטבח. את המראה הכפרי משלים תנור בעל מראה עתיק של לה קוצ'ינה, שעלה כ- 25 אלף שקל.

מטבח אחרי שיפוץ5  נועה ארד (צילום: מאי נאוס דוידוביץ)
מטבח כפרי עם תנור ב -25 אלף שקל | צילום: מאי נאוס דוידוביץ

פינת אוכל: לפני השיפוץ פינת האוכל הייתה קטנטנה. לצורך הרחבתה הסרנו את אחד הקירות החיצוניים. כדי ליצור הפרדה מן החוץ, התקנו חלונות בלגיים גדולים. בתקרה יש גג משופע עם קורות חשופות שנצבעו לבן.
הרצפה היא דק שמתחיל מחזית הבית, נכנס אל פינת האוכל ויוצא שוב החוצה אל רחבת הישיבה שמתחת לפרגולה. בכך נוצרת התחושה שאתה חצי בפנים - חצי בחוץ.

הסלון: השינוי העיקרי היה בהגדלת הפתחים. במקום חלון צר ופתח יציאה קטן לגינה, כל החזית נפתחה. החלל מתחת למדרגות נסגר, ומתחת לחלון הצבנו ספסל.

עמדות רחצה בשלושה צבעים

בקומה העליונה היו שני חדרי שינה גדולים וחדר אחד קטן, חדר כביסה, מקלחת ילדים ומקלחת הורים. לאחר השיפוץ נותרו שלושה חדרי שינה לילדים, חדר רחצה משותף לשלושתם ויחידת הורים מרווחת.

יחידת ההורים: חדר ההורים, שהיה עצום במימדיו, הוקטן לטובת תוספת חדר ארונות רחב ידיים. החלון מעל המיטה נסגר, ובמקומו מיקמנו שני חלונות בצידיה. יישור המגרעות בקיר אפשר בניית נישה עם תאורה נסתרת. חריצים מעל החלונות מסתירים וילון גלילה חוסם אור.
הרחבנו חלון נוסף הפונה לגינה, ומתחתיו נבנה ספסל ישיבה הדומה לזה שבסלון. כדי לשמור על הבטיחות הותקן מעקה מפרופיל ברזל בלגי, הזהה לשאר הפרופילים בחלונות הבית.

בחדר הרחצה הזזנו את הדלת, מה שאפשר להציב ארון אמבטיה רחב עם עמדת רחצה זוגית ומקום אחסון מרבי. אריחי בטון מצוירים מהווים אלמנט דומיננטי בחדר, ולכן שאר החלל ופרטי הנגרות נצבעו לבן.

חדרי ילדים: חדר שינה גדול שהיה בקומה פוצל לשני חדרי שינה מרווחים, וחדר כביסה שגבל בהם סופח לטובת חדר השינה של הבן הבכור, שהפך נעים ועוטף. בכל החדרים ישנה רצפת פרקט אלון שלוש שכבות. אותו פרקט נמצא גם בקומה התחתונה.
חדרה של הבת הוא היחיד שלא עבר שינוי מבני, מלבד שינוי הפתחים. מעבר לכך, הוא עוצב כחדר נסיכה הכולל מיטת אפריון עם כילה לבנה, וכל מיני פריטים ואביזרים שבחרה בעצמה.

חדר שינה ילדה אחרי שיפוץ  נועה ארד  (צילום: מאי נאוס דוידוביץ)
רק אהבה. את הפריטים בחדר הילדה בחרה בעצמה | צילום: מאי נאוס דוידוביץ

חדר הרחצה של הילדים: למרות מגבלת גודלו, התאפשר להציב בו אטרקציה אמיתית: שלוש עמדות רחצה בשלושה צבעים שונים ובהירים. כדי ליצור תחושת מרחב, הרחבנו את החלון והנחנו את החיפויים הונחו בצורה אופקית.

אמבטיה ילדים אחרי שיפוץ3  נועה ארד (צילום: מאי נאוס דוידוביץ)
פריט אהוב: מנורת הדייגים מעל המראות. אמבטיית הילדים | צילום: מאי נאוס דוידוביץ

דבר המעצבת: העבודה עם הדיירים הייתה מהנה במיוחד, גם בגלל אופיים הנוח וגם בגלל שהבעל הוא מעצב תעשייתי בהשכלתו. בעלת הבית ניחנה בטעם משובח וביכולת לאתר פריטים מיוחדים.
בני הזוג ידעו בדיוק מה הם רוצים, מה שאפשר לסגור את התוכניות בשלב מוקדם ולא לחרוג מהן במהלך השיפוץ – דבר שקורה פעמים רבות.

טיפ: עדיף לייצר תשתית עיצוב טובה שתתאים לשנים רבות, ויהיה ניתן לעדכן אותה באמצעות תוספות קטנות כגון צבע, טקסטיל ודקורציה. למשל, שיש כתום ואריחים זרחניים יכולים להימאס מהר מאוד, לעומת צבעים ניטראליים.

פרגון לאיש מקצוע: עדי וארז נגרים, שבנו את המטבח. יש להם סגנון צרפתי-כפרי מאוד מובהק. כל הריהוט שלהם הוא מעץ מלא ונצבע ידנית.

פריט אהוב: מנורות הדייגים מעל המראות במקלחת ילדים, שנקנתה ב-POTTERY BARN בקנדה. אני אוהבת גם את הכיור העגול הרקוע בשירותי האורחים, שנקנה ב-MODY.

המעצבת: נעה ארד | תכנון ועיצוב פנים

>> לבית הקודם: פיליפ סטארק בחדר השינה
לכל הבתים במדור