אלברט אסקולה פותח לי את הדלת לביתו בלוק מחויט ובחיוך רחב, וכיאה לאדריכל – מיד מזמין אותי לסיור בדירה. אנחנו מתחילים בחדר המתוק של אלכס, בתו המשותפת עם בן זוגו אסי עזר, וממשיכים לחדר השינה. כשאנחנו עוברים דרך חדר העבודה, הוא מקדים את השאלה ואומר, "אני צריך להתחיל לחשוב מה לעשות עם החדר הזה. עוד מעט נרצה עוד חדר ילדים".
במרפסת שמשקיפה על תל אביב הוא מנטרל את הסטיגמה על בניינים רבי-קומות. "אני אוהב לגור פה בזכות הדיירים. זה כמו קיבוץ, אתה עולה במעלית ופתאום מלא ילדים נכנסים, הולכים לבקר דיירים אחרים. לשכן שלנו יש בת בת שנתיים והיא חברה של אלכס".
"אם את לא מבינה אותי תעצרי אותי", הוא מוסיף תוך כדי שהוא מכין קפה. "אני כאן כבר עשר שנים, אני מבין הכל, אני יכול לדבר על הכל. אבל לפעמים חסרות לי מילים, ואז אני מחפש איך להגיד את מה שרציתי בדרך אחרת".
אבל העברית שלו שוטפת וקולחת באופן מרשים, וגם כשהיא מתבלבלת לו, כשהוא מחליף בין זכר לנקבה או מפספס אות – למשל, כשהוא רוצה להגיד "מתעסק" אבל אומר "מתרסק" – הוא לא מוותר וממשיך בעברית.
אתה מתנהל רק בעברית?
"כשמישהו פונה אליי באנגלית, אני עוצר ואומר, 'אתה יכול לדבר איתי בעברית'. עם אלכס אני מדבר רק קטלאנית, השפה של המשפחה שלי. בעוד כמה שנים אלמד אותה ספרדית".
זה נחמד שהיא תוכל ללמוד עוד שפה.
"זה יותר מרק שפה. אני רוצה שתהיה לה זהות, שתדע מאיפה היא באה, מאיפה אבא שלה בא. שהיא תוכל להבין את הראש שלי, את דרך המחשבה, את ההומור".
אילו מילים משקפות בעיניך את דרך המחשבה של הישראלים?
"יאללה יאללה'. במובן של האופי הישראלי, כי אנחנו דוחפים. זה נהדר, זה בול ישראלים".
איך היה להגר מאירופה לישראל?
"זה היה תהליך מעניין שגדלתי בו המון. לעזוב את המדינה שלך, את המקום שבו אתה מרגיש סופר-נוח ולעבור למקום אחר – ולא סתם לעוד מדינה אירופית דומה, אלא למדינה עם היסטוריה וקונפליקט ואנשים אחרים – זה ניסיון חיים סופר-חיובי. הייתי צריך להבין את חוקי המשחק ולבנות את עצמי מחדש. עברתי בגיל 30, כאדם בוגר. כבר הייתי בנוי, והחוויה הייתה של להוסיף על הקיים, לא השתניתי. באתי לפה כדי לבנות חיים עם מישהו שאני ממש אוהב, לבנות לידו את הקריירה והפרסונה שלי, ואפילו להקים משפחה. זה לא משהו שדמיינתי כשהייתי ממש צעיר".
חששת שלא תצליח להשתלב?
"לא. הייתי בטוח בעצמי, אבל לא ידעתי איך לעשות את זה או כמה זמן זה ייקח. כשהגעתי וראיתי כמה שזה קשה ניסיתי לדמיין את עצמי בעוד עשר שנים, ויכולתי לראות שאני אהיה אדריכל טוב גם פה. אבל מהבחינה של להבין ולדבר את השפה, או העובדה שיש לי חברים משלי, שהם לא רק דרך אסי – את זה לא דמיינתי".
אמא ואבא שלי חינכו אותי לאהוב
אסקולה (40) נולד בברצלונה. כשהיה בן עשר התגרשו הוריו, וכבן להורים גרושים ההתמסרות שלו לנישואים ניכרת, כשבגיל 30 בחר להגר למדינה אחרת לטובת הזוגיות.
אתה חושב שטראומת הילדות משפיעה על איך שאתה מנהל את הזוגיות שלך היום?
"כן, אני די בטוח שיש השפעה. בתור ילד ראיתי והרגשתי מה הוביל לגירושים, וילדים לא צריכים לדעת כל מה שקורה מאחורי הקלעים. גם אם אסי ואני חס וחלילה ניפרד בעתיד – שזה לא משהו שאני בכלל יכול לדמיין – לא הייתי רוצה את זה לאלכס, הייתי רוצה לנהל את זה אחרת".
כשהיה בן 18, אביו, רק בן 48, טבע למוות בים. "היה לי קשה, במיוחד כשאין זמן להתכונן, פתאום צריך לעשות את כל סידורי הלוויה, אתה לא מוכן לזה. אבל המכות האלה שקיבלתי בחיים הפכו אותי למי שאני. היה צריך לקחת את אלברט השבור ולנסות לבנות מחדש. למדתי שצריך להתקדם, אלה החיים".
היציאה של אסקולה מהארון קרתה די במקביל לטרגדיה המשפחתית. "הנשיקה הראשונה שלי עם בן הייתה ביוני, ובאוגוסט אבא שלי נפטר. הכל נעצר בגלל המוות של אבא שלי, זה היה יותר גדול מכל השאר. היציאה מהארון לא הייתה טראומטית, כי היו דברים יותר דרמטיים".
איך זה התקבל בחברה שמסביבך?
"אמא ואבא שלי חינכו אותי לאהוב. הבנתי שאני אולי גיי, הייתה בי סקרנות ואמרתי או-קיי, ננסה, נראה מה זה עושה לי. כשהייתי צעיר זה התחיל להיות מקובל, בטלוויזיה היו כמה ייצוגים של גייז וזה עזר לי מאוד. כשעברתי לישראל הבנתי שאסי הוא הייצוג הזה להומואים ישראלים, וחשבתי שביחד נוכל להראות לכולם שאפשר להיות זוג רגיל עם חלומות כמו של כולם".
אסי עשה סרט על היציאה מהארון וסיפר שם על החששות של אמא שלו. איך זה היה אצלך?
"כשסיפרתי לאמא שלי הייתי רגוע ולא מבולבל. אמרתי לה, 'את לימדת אותי לאהוב אנשים, ושזה לא משנה אם זה זכר או נקבה'. אמא שלי פחדה שהחיים שלי יהיו קשים, אבל אמרתי לה, 'אל תפחדי. אני בוחר את המשפחה ואת החברים שלי, וכל מי שאבחר שיהיה סביבי יהיו אנשים שמקבלים אותי כמו שאני. בחיים לא הייתה לי בעיה, לא בעבר, לא בהווה ולא בעתיד, וככה זה צריך להיות. שכל אחד יאהב את מי שהוא אוהב, זה לא לדיון".
יש בישראל היום חשש מחוקים כמו חוק איסור ההפליה, שאם יכניסו בו תיקון הוא עלול לאפשר לבעל עסק שלא לתת שירות ללקוח בשל נטייתו המינית.
"ואני לא יכול לעבוד עם לקוח שלא עובד עם אדריכל גיי. הנטייה המינית שלי לא קשורה למקצועיות שלי. תן לי להיות מי שאני, אתה תהיה מי שאתה ונוכל לגור ביחד באותה המדינה. אבל ברגע שאתה מקצץ לי את הכנפיים – את זה אני לא מוכן לקבל".
עזר ואסקולה הם הפרזנטורים של חברת הביטוח AIG, ושמם עלה לאחרונה לכותרות כשהעיתונאי וחבר הכנסת לשעבר מטעם הבית היהודי ינון מגל צייץ בטוויטר שהוא עוזב את החברה בעקבות הקמפיינים הפרוגרסיביים שלה. "לאישי ציבור ופוליטיקאים צריכה להיות אחריות על מיעוטים", אומר אסקולה, "ואם מישהו שיושב שם אומר משהו כזה, אז חבר, אתה לא מבין את התפקיד שלך. זה היה פופוליסטי ונראה כאילו שהוא סתם מחפש במה וכותרות, ואין צורך לתת לו כאלה. אני רוצה להאמין שאנחנו מעבר לזה. דברים כאלה לא משפיעים על מדינה מתקדמת".
לא מעט אנשים בישראל דואגים לדרכון זר וחושבים לאן להגר, ואתה בדיוק קיבלת אזרחות ישראלית.
"זה לא סתם. נכון שהגעתי לארץ בגלל אסי, אבל עשיתי תהליך של אזרחות בגלל הערך שיש למדינה הזאת, ואני רוצה להיות פה. זו מדינה שאני יכול להיות בה מי שאני. הצלחתי לבנות פה חיים וקריירה למרות שאני לא יהודי, זה לא היה פשוט, זה לקח לי עשר שנים קשות, אבל לא בכל מקום אתה יכול לעשות את זה. אנשים עם מוח יצירתי וכישרון לא גרים בדיקטטורה. אם ישראל תהפוך לדיקטטורה והם לא יוכלו להיות חופשיים, חצי מהאנשים הטובים יעזבו".
אתה חושב לפעמים על עזיבה?
"את האמת, כן, הייתה לי מחשבה כזו. אבל אמרתי לעצמי, 'רגע, אל תאמין למה שאתה שומע, לך תראה בעצמך'. הלכתי להפגנה, וראיתי שיש כוח, שאנשים לא מפחדים, הייתה הרגשה חיובית. הבנתי שהמדינה תהיה דמוקרטית עד המוות. אי אפשר לעשות כאן הפיכה".
אסי ככה גם בבית
את עזר הכיר אסקולה ב-2012, בהופעה של מדונה. אחרי כשנה של קשר מרחוק העתיק את מגוריו לארץ, כעבור ארבע שנים נוספות התחתנו השניים ולפני שנה הם הביאו לעולם את בתם הבכורה.
כשהכרת את אסי הבנת עד כמה הוא מפורסם?
"כשאסי ואני התחלנו לצאת הוא אמר לי שהוא מופיע בטלוויזיה, והבנתי לאן אני מגיע. זה לא הלחיץ או ריגש אותי, קיבלתי את זה כנתון. התאהבתי במי שהוא. לא הכרתי אותו בתור סלבריטי, מבחינתי הוא בן אדם רגיל, מסתכלים אחד על השני בגובה העיניים. זה בדיוק מה שאסי חיפש, בן זוג שלא יבוא עם רקע עליו. ב'להיות איתה', למשל, אנשים בכו כשראו את רותם סלע בוחרת באביב אלוש. הם התחברו לאישה המפורסמת שיש לה הכל חוץ מאהבה, וזה כל מה שהיא רוצה, כל השאר לא חשוב. בסוף כולם מחפשים מישהו לשים עליו את הראש בסוף היום ולדעת שאתה לא לבד בחיים האלה".
אסי הוא לא בדיוק הדמות הכי רגועה ושלווה על המסך.
"נכון, אבל יש לו קסם. הייתי אומר לך שבבית הוא אחר, אבל לא, גם בבית הוא ככה. כל אחד צריך מלח ופלפל בחיים, ואסי זה המלח-פלפל שלי. אני האיש הרציני, השקט, הרגוע יותר. כשאסי כאן שומעים אותו. הוא יכול להתחיל לרקוד, לעשות שטויות. אם אני רוצה רגע להסביר לו משהו רציני, אני צריך לקחת אותו, להושיב אותו על הכיסא ולהסביר לו, או לחכות לסוף היום, כשהוא גמור ונשכב על הספה. כשאתה מכיר את הבן אדם, אתה יודע מתי אפשר לדבר איתו על דברים יותר עמוקים".
הוא חשף בהמון אומץ את התקפי החרדה שהוא מתמודד איתם לאורך השנים. איך זה בא לידי ביטוי בזוגיות?
"אסי אדם שמח שנותן המון רעש ואהבה בקצה אחד, אבל הוא יכול להיות גם בקצה השני, של חרדות. אני חושב שזה נהדר שהוא מדבר על זה, לא רק לאנשים ששומעים את זה, אלא גם בשבילו. אני רואה שהוא השתפר מאוד בשנים האחרונות. כמה חודשים אחרי שהכרנו הוא התחיל להרגיש חרדה וניסה לספר לי, אבל אני לא הבנתי איך מישהו כל כך מוצלח ושמח יכול להתמודד עם חרדות. לאט-לאט הבנתי, למדתי, וגם בדקתי את עצמי – יש לי חרדות? אין לי? עכשיו גם אני יודע מתי אני בקצה של עצמי, מתי אני צריך לעצור ולעשות מדיטציה. אני לא מישהו שסובל מחרדה, אבל עם החיים שלנו אני חושב שזה קורה לכולם".
מה התקף חרדה דורש ממך כבן זוג?
"הייתי נכנס לריב איתו ולא כל כך מבין למה או מה קרה שם, והיום אני יודע להכניס את האופציה שזו הייתה חרדה. אם אני יודע שזו חרדה, אני נותן לו להיות. אני אומר, 'בוא ניקח רגע אוויר, ועוד כמה שעות או מחר נדבר על זה רגוע'".
הייתה לכם תקופה קשה, עם התלונה נגד אסי. איך היה בבית בימים האלה?
"נתתי לאסי את כל הכוח והתמיכה שיש, וכך עשה גם כל מי שמכיר אותו. היה מורכב, אבל התמודדנו, וזהו, עכשיו אנחנו מסתכלים קדימה".
גם בתוך המקצוע אני ממש מעניין
הרבה לפני שהפך לשם מוכר בכל בית בישראל, אסקולה היה אדריכל עסוק. "אני עובד בטירוף ומשקיע במשרד שלי", הוא אומר. "אני כל כך גאה במקום שהגעתי אליו, בניתי משרד, יש לי עובדים שאני ממש אוהב ושמח ללמד אותם מהניסיון שלי, עוד מהמוזיאונים שעיצבתי ועבדתי עליהם בברצלונה, והפכנו למערכת, אנחנו 'אלברט אסקולה ארכיטקט', AEA. אני לא רק בן הזוג של אסי, אני בעיקר ארכיטקט".
קשה לך לפעמים עם הטייטל "בן הזוג של"?
"לא. אני יודע שאולי החיים הפרטיים שלי יותר מעניינים, אבל אני מבטיח לך שגם בתוך המקצוע אני ממש מעניין. אני מתעסק היום עם המון טכנולוגיה. אני עושה בעיקר בתים פרטיים, ומה שאני מחפש זה להביא נוחות לתוך היוקרה. מה שחשוב לי בתור אדריכל זה לשים מישהו בתוך בית שעונה על הצרכים שלו. אני עובד בשבילו, לא בשבילי. וזה לא רק לבתי יוקרה. גרתי לא מעט בדירות שכורות, וגם חברים שלי שגרים בדירות שכורות שואלים אותי מה אפשר לעשות, ואני אומר להם, 'תוסיפו גרילנדה, משהו שייתן תחושה של בית".
אסקולה מוביל היום קמפיינים בזכות עצמו. לאחרונה נבחר לככב כפרזנטור של ארונות הרדור, וגם עיצב את אחד מארונות הקולקציה. רק "צילמנו והפרויקט כבר עולה ואני נדהם מהמהירות. זה לא ככה באדריכלות, אצלנו הפרויקטים לוקחים שנים. אדריכלות זה מרתון", הוא אומר. "זה ממש מרגש שהרדור פנו אליי. זה המקצוע שלי, ושמחתי שחברה שמתעסקת בעיצוב ואדריכלות בוחרת בי לייצג אותה. אני גם עובד איתם לא מעט מאז שעברתי לישראל. אני זוכר שבפרויקט הראשון שלי חיפשתי פתרון לארון שימוקם מול המיטה עם טלוויזיה, וככה גיליתי את החברה הזו, שמספקת פתרונות של ארונות יפים על כל הקיר ועם טלוויזיה מובנית".
בפרסומות שאתה משתתף בהן נהנים להשתמש בשיבושי המילים שלך. נוח לך עם הומור עצמי?
"כל הקטע של הבדיחות על העברית שלי זו העין הטובה של אסי, שהבין שיש פה תוכן שאפשר לעשות איתו לימונדה מהלימונים".
אתה לא עושה בכוונה?
"לא. בפרסומות זה מבוים, כי יש תסריט, אבל מה מצחיק? אני מקבל תסריט עם טעויות, ובסוף אני אומר את זה נכון, ואומרים לי, 'לא-לא, זה כתוב בכוונה עם שגיאות'. כשאני כותב באינסטגרם ואסי בבית, אני נותן לו לקרוא ואומר לו, 'אם אתה מבין למה התכוונתי, תשאיר ככה. אם אתה לא מבין, תשנה'".
אם היית כותב ללא טעויות ובעברית צחה זה באמת לא היה אותנטי, והשגיאות שלך דווקא יכולות לעורר הזדהות בקרב עולים חדשים או אנשים עם דיסלקציה.
"נכון. כל פעולה שלנו נותנת מקום למישהו. כשאני כותב 'אוהב', את יודעת כמה פעמים אני חושב אם זה מתחיל עם ה'? ואז אני זוכר שיש א' איפשהו, ואז זה עדיין מתחרבש".
אהבה של אחריות
בתם המשותפת של אסקולה ועזר, אלכס אשלי, הובאה לעולם בהליך פונדקאות ונקראת על שם אשלי, הפונדקאית. כשאלכס מגיעה מבילוי בגן השעשועים בליווי המטפלת ששומרת עליה בבקרים, אסקולה נותן לה לטעום מהלחמנייה שלו, שר לה ונותן לה לבחון את הגבולות. "בספרד אין לנו כל כך פחד, פה יש יותר מותר ואסור", הוא אומר. "לא מזמן היא למדה איך לרדת ממקום גבוה, בהתחלה היא ירדה עם הראש קודם, קיבלה מכה, וככה היא למדה לבד לרדת מהרגליים". הוא לא מסיים את הסיפור, ואלכס מקבלת מכה קלה בסנטר. אסקולה מרים אותה, היא בוכה, "אבא, אבא", ולבסוף מוסיפה, "פאפא". "אני 'פאפא' ואסי 'אבא'", הוא מסביר. "היא אומרת בעיקר 'אבא'".
לאורך כל תהליך הפונדקאות שיתפו אסקולה ועזר את הציבור במה שעובר עליהם. בסרטו של עזר "אין עוד אהבה כזו", שתיעד את התהליך, סיפר עזר שהבחירה שאסקולה יהיה האבא הביולוגי של הילדה נעשתה בעקבות העובדה שהוא העתיק את חייו לארץ וחי כאן ללא משפחה עם קרבת דם. "אסי הציע את הרעיון הזה, ואני אמרתי, 'לי זה לא משנה אם היא תהיה שלי או שלך'", מספר אסקולה. "מבחינתי עשינו אותה ביחד, אז לא כל כך אכפת לי. העובדה שדווקא אסי הוא זה שהתחבר אל אלכס מיד, ולא אני, מוכיחה שהביולוגיה לא אומרת שום דבר".
דיברת מאוד בפתיחות על החיבור שלך לתינוקת, שלקח זמן עד שהגיע.
"כן. היה לי קצת קשה בהתחלה. פתאום אתה מקבל תינוקת שרק נולדה, ואתה צריך לדעת הכל ואתה לא יודע שום דבר. לאסי לא לקח זמן, מיד היה לו קליק איתה, אבל אני אנליטי, לוקח לי יותר זמן להתרגל. בהתחלה זה הרבה יותר טכני, להאכיל אותה, לשים במיטה, זה לא כל כך מעניין. ידעתי שאני הולך להתחבר אליה כשהיא תהיה יותר סוציאלית. היום, אחרי שנה, האהבה שאני מרגיש כלפיה זה לא סתם, זו אהבה של אחריות. עכשיו היא התחילה ללכת והיא כל הזמן באה לרגליים שלי, ומטפורית אני מרגיש שאני כמו אי באמצע הים, אז היא הולכת אבל יודעת שאני תמיד פה, שאני לא הולך לשום מקום, ואני אוהב את זה".
בחדר של אלכס ניצבת תמונה של כל האנשים שעזרו לה לבוא לעולם: עזר ואסקולה האבות, לצד האנה, תורמת הביצית, ואשלי, הפונדקאית. "אנחנו רוצים שאלכס תבין את התהליך שעשינו כדי לקבל אותה, ושתבין מי אנחנו, מי הפונדקאית ומי התורמת, שתדע שגם הן אוהבות אותה אבל בצורה אחרת. בסופו של דבר הכי חשוב לי זה להגיד לה, 'תראי כמה רצינו אותך, הפכנו את העולם כדי לקבל אותך'. אני חושב שאם הילד גדל עם כל האהבה הזאת, אין לו בעיה".
אתם עדיין בקשר עם הפונדקאית והתורמת?
"אנחנו תמיד רצינו להיות בקשר איתן, אבל גם לא רצינו לעשות את זה בכוח. יש לנו קבוצה בוואטסאפ ופעם בכמה זמן אנחנו שולחים בה איך הולך ותמונות. עם התורמת יש חיבור ממש טוב, עכשיו כשאסי בלוס אנג'לס הוא נפגש איתה. כשהלכנו לבחור ביצית אסי ואני קיבלנו את הנתונים, וכל אחד בחר שלושה עד חמישה פרופילים. ואז השווינו, ושנינו בחרנו את האנה. מיד הייתה הסכמה".
אתם חושבים על הילד הבא, שיישא את אותו המטען הגנטי כמו של אלכס?
"כן. אפשר לקנות מהתורמת רק ביצית ואפשר סייקל שלם. אם קונים רק ביצית אחת, אז אם בעתיד רוצים עוד ילד צריך להתחיל את הכל מההתחלה, לכן קנינו מראש סייקל, שתהיה לנו אפשרות להחליט בהמשך".
אתם שוקלים לעשות את התהליך בפעם הבאה בארץ?
"חשבנו שאם זה חוקי אז למה לא לעשות בארץ, ואז גם לתת לזה במה ופוש. אבל יש גם כל כך הרבה עומס על המערכת הזו בישראל, אז למה שלא נשאיר את זה לאנשים שלא יכולים לעשות בחו"ל? בנוסף, כבר פתחנו את הדלת הזו בארה"ב, אז זה יותר קל".
View this post on Instagram
אתם מאוד חשופים בטלוויזיה וברשתות. מה אתם חושבים לגבי חשיפה של אלכס?
"רואים אותה, אבל תמיד בזויות. אני לא מחפש את הכתבה הזאת של 'הנה הפרצוף של אלכס'. אני רוצה שהיא תגדל הכי טבעי שאפשר, ואני לא רוצה שכשאביבה המטפלת מטיילת איתה בחוץ אנשים יכירו אותה. אני לא רוצה שהיא תרגיש שהיא מיוחדת".
יש לכם חלוקה בבית של מי עושה מה? מי קם בלילה? מי מחליף חיתול?
"לא, אנחנו לגמרי ביחד, אין לנו רשימה של מי עושה מה. גם עכשיו, כשאסי נסע לכמה ימים לחו"ל, הוא דאג איך אני אסתדר. אמרתי לו, 'על מה אתה מדבר? לפעמים אני צריך להתמודד לבד עם אלכס ולפעמים אתה צריך'. בסופו של דבר התחתנת עם מישהו שיכול לעשות את זה, אל תטיל ספק. מי היה מאמין שהאיש מספרד שבא לפה לפני עשר שנים יחיה היום בתוך משפחה בארץ, עם ילדה. והנה, עשינו את זה".
צילום: רן יחזקאל | סטיילינג: רינת אפרת | איפור: רותי עדי | הפקה: טל פוליטי