לפני שלושה שבועות עבר יהושע קסטיאל, 64, ניתוח להחלפת מסתם בלב. מעצב רהיטי היוקרה התמיר שנהג להסתובב בחוגים האקסקלוסיביים ביותר, איש השיחה הכובש, לקח פסק זמן לרפא את שריר הלב. "נכון, עברתי ניתוח", הוא מספר בשיחה שערכנו איתו השבוע, "זה לא קל בשבילי, אני כבר לא צעיר".
שנה לא פשוטה עברה על לבו של קסטיאל האב ועל המשפחה כולה. הבן אלון שנעצר בחשד לעבירות מין חמורות, ההתגייסות המשפחתית לסייע לו, רוח הזמן המשתנה ומפעל הריהוט המשוכלל, מפעל חייו, שקרס אט אט. את רעש פסי הייצור החליף שקט, את סלוני הלקוחות החליפו אולמות דיונים, את תרשימי העיצוב - תמלילי משפט.
מעטות השושלות שנחשבות לסיפור הצלחה ישראלי של ממש כמו משפחת קסטיאל. הם כונו מעצבי העל הישראלים, נותני הטון של העשירון העליון, ונחשבו מי שצברו את הונם הרב בהגינות ועבודה קשה. מה שהחל ב-1940 כעסק צנוע של אפרים האב, רפד בולגרי שהתגורר בדירת חדר בנווה שאנן, הפך במהרה לבית עיצוב ושם דבר בסצנת העיצוב הישראלית הצעירה. שרים וראשי ממשלה - מימי דוד בן גוריון, דרך גולדה מאיר, ועד אריק שרון - היו בין לקוחותיו. גם נשיא המדינה לשעבר שמעון פרס רכש אצלם רהיטים ושיגר מכתב תודה לעובדים. הצטרפותם של הבנים יהושע ומשה הפכה את העסק המשפחתי למותג, מעמד של מקדש, שם נרדף ליוקרה. אולם התצוגה בתל אביב משך אליו אדריכלים ובעלי ממון שרצו לרכוש רהיטים ייחודיים ויחד איתם את חותמת הטעם הטוב. מסורת ההצלחה נשמרה עם שילובם של בני הדור השלישי - דפנה, בתו של יהושע, כמעצבת ואפרים, בנו של משה, כמנכ"ל.
עם השנים הצטרפה משפחת קסטיאל לאצולת הממון ובנתה לעצמה בתים יוקרתיים ביפו, רמת השרון וכפר שמריהו. הם ידועים באירוח נדיב של אנשי החברה הגבוהה בישראל. כולם סעדו על השולחן שאותו עיצבו הקסטיאלים ואליו הגישו. את הדורות הצעירים אירח הבן אלון שהפך לאיש לילה בולט בתל אביב כבעלים של כמה מועדונים, במקביל לעבודתו בניהול עסקי הנדל"ן של המשפחה. יותר מ-70 שנה הם טורנדו של הצלחה, החומרים שמהם עשויה כל אופרת סבון. עד השנה הנוכחית.
אין חנות, אין מפעל, אין מותג
יום ראשון בבוקר, סוף נובמבר. כשנה לאחר הגשת כתב האישום נגד הבן אלון קסטיאל בגין אונס, ניסיונות אונס ומעשים מגונים, מפעל הרהיטים המשפחתי קסטיאל באזור התעשייה בקריית גת שומם כמעט לחלוטין. בכניסה ארבעה חתולי רחוב מלקקים ארוחת בוקר שהכינה להם העובדת ש'. בקרוב הם יצטרכו לחפש אוכל במקום אחר: בתחילת השבוע הודיע יהושע על סגירת המפעל - וזאת ארבעה חודשים לאחר שבני המשפחה הכריזו על סגירת החנות המיתולוגית שלהם בדרום תל אביב. מותג ריהוט היוקרה קסטיאל, עם 77 שנות המוניטין שלו, עומד להיעלם עוד לפני ההכרעה בעניינו של הבן.
"בשנה האחרונה הרגשנו שהאדמה רועדת לנו מתחת לרגליים, אבל הופתעתי מההחלטה לסגור את המפעל", אומרת ש', והיא לא היחידה שהופתעה: העובדים במפעל קיבלו מכתב פיטורים קולקטיבי. "לא קל למצוא עבודה בגיל שלי, אבל אין לי מילה רעה לומר על יהושע. אני יכולה להבין אותו. עברה עליו שנה קשה מאוד".
עד כמה קשורה סגירת המפעל לכתב האישום החמור נגד אלון הבן ולמעצר הבית שהוא נתון בו בשנה האחרונה? ת', עובד בכיר במפעל שמכיר היטב את יהושע, מדבר על הימים הקשים שעוברים עליו מאז התפוצצה הפרשה: "אין ספק שזה העכיר פה את האווירה, רואים שהוא לקח את זה קשה וזה השפיע עליו מאוד. אם פעם הוא היה מגיע לכאן שלוש-ארבע פעמים בשבוע, זה ירד לפעם אחת. התשוקה שבערה בו בכל הנוגע לעיצוב ולרעיונות חדשניים דעכה. בשיחות סגורות הוא אמר: 'אני מאמין בחפות של הבן שלי ואלחם בשבילו כמה שצריך. בשביל זה יש משפחה, אני לא אפקיר אותו. כל אחד היה נוהג כמוני".
י', אחד העובדים שפוטרו מהמפעל, אומר לנו השבוע: "יהושע הוא הבוס הכי טוב שהיה לי. ישר, הגון, תמיד מקרין חום ואנרגיות חיוביות, אבל בזמן האחרון הוא נראה תשוש, עייף, פחות התעניין בנעשה במפעל. היה עסוק בצרות שלו. הבריאות שלו זה לא מה שהיה פעם וגם הפרשה עם הבן אלון לא הוסיפה לו בריאות".
קסטיאל הצעיר נמצא בבית הוריו ביפו, נתון במעצר בית שתנאיו כוללים אזיק אלקטרוני וחובת נוכחות של אחד מבני משפחתו 24 שעות ביממה. "הסיפור של אלון הפך את המשפחה שלו ממשפחה עשירה ומאושרת למשפחה עצובה עם התמודדויות קשות", מתארת מכרה של המשפחה את המצב בבית. "בגלל מעצר הבית אחד מבני המשפחה נאלץ להיות איתו כל הזמן. זה גוזל מהם כוח ואנרגיות, להיות נוכח ולנסות להגן עליו כי זה הילד שלך, וגם ההתמודדות עם האשמה קשה. זה הכניס אווירה טעונה הביתה. יהושע לוקח את זה קשה מאוד. הוא בודד, הוא נראה מוטרד מאוד והזדקן. אלון? נדמה שהוא בהכחשה ומשדר שהכל טוב".
"משפחת קסטיאל היא משפחה טובה, אהובה ומגובשת שעסוקה ביצירה, עשייה ועיצוב שנים רבות, ומחכה בעיקר לחזור לימים שקטים יותר", אומרת חברה של אלון קסטיאל שמבקרת אותו בזמן מעצר הבית. "אלון בבית בשקט, מתמקד בעיקר בגידול הבת שלו. הוא איתה רוב הזמן". בשבוע האחרון פורסם כי הדוגמנית שני קצמן, אם בתו הבכורה, נמצאת בהיריון שני ממנו.
בעיה של שנים, משבר של שנה
האם פרשת אלון קסטיאל מוטטה את אימפריית הריהוט של משפחתו? רשת הריהוט לא פשטה רגל והמשפחה עצמה לא ירדה מנכסיה, גם אם ידיעות על מכירת נכסי נדל"ן של המשפחה יצרו את הרושם הזה. נכס אחד כזה הוא דירה בבעלות יהושע ברחוב שערי ניקנור ביפו (ממשרד התיווך אורבניקס נמסר לנו כי הדירה, שמוצעת כעת למכירה ב-14.4 מיליון שקל, שייכת ליהושע: "הוא רצה שהבת שלו דפנה תגור שם, אבל כעת הוא מעוניין למכור"). אבל מהתחקיר שערכנו עולה שפרשת אלון קסטיאל כן הייתה, בהיעדר הגדרה קולעת יותר, הקש ששבר את גב הספה.
המפעל בקריית גת החזיק בשיאו כ-55 עובדים. בין היתר הופעל קו הסעות מתל אביב לקריית גת שעלה מאות אלפי שקלים בשנה ("זה נתון שלא לקחנו בחשבון כי היינו בטוחים שנמצא כוח אדם מקצועי בקריית גת, וזה העלה לנו את ההוצאות", מסביר יהושע). שש שנים לאחר הפתיחה הגרנדיוזית והשקעה של יותר מ-20 מיליון שקל ברכישת מבנה המשתרע על פני 6,000 מ"ר ומכונות ייצור חדישות, המקום נראה כמו פיל לבן. עשרה עובדים עוד מגיעים לעבודה למרות שקיבלו מכתבי פיטורים כדי לספק רהיטים אחרונים ללקוחות.
גורמים בענף עיצוב הבית טוענים שהבעיות של רשת הריהוט החלו שנים לפני המשבר הנוכחי. מצד אחד, ההעדפות של שוק הריהוט למאיון העליון – קהל הלקוחות המסורתי של רשת קסטיאל ושל חנות המפעל שלה בתל אביב – השתנו דרמטית. "באופן כללי, כל שוק הרהיטים בארץ במשבר", אומרת לנו ב', אדריכלית ותיקה. "חנויות רהיטים גדולות נלחמות על כל קונה. בקסטיאל שמרו במשך שנים על קו עיצובי מאוד גרנדיוזי ופומפוזי והם נתקעו כשהחלה המגמה של עשירי הארץ לעבור מווילות רחבות ידיים בקיסריה לדירות ממוצעות במגדלים. הרהיטים הגדולים שמזוהים כל כך עם קסטיאל כבר פחות התאימו למידות של החללים החדשים. ספות באורך 4.5 מטרים לא מצאו את מקומן בדירת 150 מ"ר".
מצד שני, As Is – הליין הצעיר של הרשת הוותיקה שהושק במטרה להתחרות במותגים כמו איי.די דיזיין ואיקאה - נתקל בשוק רווי וקשוח. "המטרה הייתה לייצר רהיטים בעלי אמירה ייחודית, באיכות גבוהה ובמחירים נוחים", אומר יהושע קסטיאל. "לצערנו זה לא הצדיק את ההשקעה וגבה הרבה אנרגיה. איפשהו פספסנו". האדריכלית ב' מזהה מה בדיוק התפספס, ולשיטתה לא מדובר רק ב"אפקט איקאה": "פתיחת סניף של As Is באותו קומפלקס בדרום תל אביב שבו פועלת חנות המפעל של קסטיאל עשתה נזק לתדמית שלהם. לקוחות, אמידים ככל שיהיו, נחשפו באותו מבנה לספה ב-40 אלף שקל בקומה התחתונה לעומת ספה ב-7,000 שקל ב-As Is, וזה חלחל לתודעה והשפיע עליהם".
כשפרשת אלון קסטיאל התפוצצה בתקשורת בנובמבר 2016 מצבה של רשת הריהוט היה לכל הפחות מאתגר. "הירידה במכירות החלה לפני כמה שנים, הרבה לפני העניין של אלון. ווליום העבודה ירד משמעותית, היו פחות לקוחות", מתאר יהודה גדליהו, אדריכל ומעצב פנים שעבד בחברה במשך יותר מעשור.
את אפקט השנה האחרונה מתאר לנו נ', אדריכל שנהג לפקוד את החנות עם לקוחותיו: "לפני מספר חודשים יצרתי קשר עם מעצב בקסטיאל שנהגתי לעבוד מולו. הוא אמר שאקח בחשבון שהחנות עומדת להיסגר. שאלתי אותו מה הסיבה, והוא השיב שלקוחות רבים הפסיקו להגיע לחנות בעקבות הסיפור של אלון. השם קסטיאל הוא פירמה, שם נרדף לאיכות ויוקרה. מקום שהתבסס על שם טוב, וברגע שהפרשה התפוצצה, השם הטוב שלהם נפגע ופגע במותג. הרי לא מדובר על קריסה כלכלית או פשיטת רגל".
"הם בחרו לקרוא לעסק בשם המשפחה, אחד מבני המשפחה פישל בגדול וזה גמר את כל הסיפור שם", ציין בכיר בתחום הקמעונות ועיצוב הבית בריאיון למגזין G של גלובס ביולי האחרון. "כל רכישת הרהיטים ועיצוב הבית מובלים על ידי הנשים והנושא שבו אלון מואשם הוא ציפור נפשן. הפרשה של אלון הייתה קשה מאוד. מספיקה ירידה של 20 אחוז ממחזור המכירות בשביל שהעסק יתחיל להפסיד. בכלל, הקסטיאלים הם אנשים עם פרופיל חברתי גבוה, ומאז הפרשה יהושע נמצא בבית עם אלון. האחריות הזו בטח לא קלה".
י', מעובדי המפעל המפוטרים, מאשר שבשנה האחרונה הייתה תחושה של חרם צרכנים שקט: "ההזמנות צנחו. ייתכן שלקוחות לא קנו אצלנו בגלל הפרשה". האדריכלית ב' מוסיפה: "הדיבור בברנז'ת המעצבים הוא שהפרשה פגעה מאוד בשם הטוב שלהם ובתנועה של לקוחות לחנות, אבל אני אישית לא נתקלתי בסירוב של לקוחות להיכנס לשם".
יהושע קסטיאל עצמו לא מאשר את הטענות שההחלטה שלו ושל אחיו משה לסגור את העסק נוגעת לבנו אלון או למחאה שקטה של צרכנים בעקבות הפרשה, אבל גם לא מכחיש שעברה עליהם שנה קשה מאוד: "אני לא מאחל לאף אחד את מה שעברנו. מי שלא עבר דבר כזה לא יבין".
אתה מאמין שאלון חף מפשע?
"אני מאמין בחפות שלו ואני לא רוצה להיכנס לזה. משפחה בשבילי זה מעל לכל וזו התמודדות לא קלה".
תסביך קצב
גם אם מצבו המשפטי של אלון לא השפיע ישירות על המפעל או על החנויות, אין ספק שבשנה האחרונה היה הלב המשפחתי במקום אחר. וכאן כבר יש תמימות דעים בין המרואיינים: מה שבאמת העסיק בשנה האחרונה את הקסטיאלים לא היה הרהיטים שלהם, אלא הבן של יהושע.
אלון קסטיאל מיוצג על ידי צוות הגנה הכולל את עו"ד רועי בלכר ועו"ד מיטל דנינו, שרני רהב המקורב למשפחה המליץ עליהם כאדריכלי המאבק והניצחון. קו ההגנה ברור: לא היו דברים מעולם וההגנה עסוקה בלהפריך את התלונות בכל דרך, גם תוך חשיפת תמלילי הטיפול הפסיכולוגי של אחת המתלוננות, עניין שנדון בהרחבה וספג ביקורת ציבורית גדולה בשבועות האחרונים. עלות ייצוגו של אלון, בהסתמך על "תיקי בוטיק" של עבריינים בני טובים, עשויה להסתכם גם במיליון דולר.
"בתיקים מסוג זה ההתגייסות של עורכי הדין היא טוטאלית, והם גם עסוקים במחשבה של ההצלה התקשורתית שלו", אומרת משפטנית בכירה שלא מעורבת בתיק אבל מכירה את עורכי הדין המייצגים את אלון. "עורכי הדין מעורבים גם ברמת הניהול התקשורתי, כי הלחץ שמופעל על המשפחה הוא עצום, גם מבחינה כלכלית. נראה שהיה צריך להחליט את מי מצילים, את המפעל המשפחתי או את הילד, ובמשפחת קסטיאל בחרו בילד. הוא המפעל החשוב. הם בחרו לעמוד מאחוריו במלוא מובן המילה, וכנראה מוכנים לשלם את המחיר הכרוך בזה. אם זה גרם לקריסת העסק המשפחתי - רק הם יודעים, אבל ברור שכל האנרגיות מופנות בתהליך כזה למקום אחד. יש מחיר לחזית ההגנה שהם בחרו בה".
עו"ד לוליק אסל, מומחה למשפט פלילי שייצג הן קורבנות תקיפה מינית והן חשודים בתקיפות מיניות, משלים את הפרשנות לקו ההגנה על אלון: "כשאדם מואשם בעבירות מין במצב של ריבוי מתלוננות ונפגעות, תמיד-תמיד צריך לקחת אחריות. לא לפחד לפצות מתלוננות ברוחב לב ולגלות אמפתיה עצומה לקורבן. במקביל, יש לצאת למלחמה משפטית נגד כל האשמה של שימוש בסם אונס, שזה מוות מבחינה ציבורית ומשפטית. מוות. צריך לנסות כמה שיותר להשאיר את זה במסגרת של היחסים שהתפתחו בלילה רווי אלכוהול. בעבירות מין מאוד שכיח שהקורבן חווה מבחינתו טראומה קשה והתוקפן מצדו לא הבין כלל שהוא פוגע בו, בעיקר בגלל האלכוהול הרב ששתו שניהם וקהות החושים שמאפיינת את המצב. לקחת במקרים כאלה קו הגנה של 'לא יהיה כלום כי לא היה כלום' זו בדרך כלל שגיאה חמורה וטירוף מוחלט".
אסל מדבר גם על הבחירה בצוות הגנה שכולל אישה, בלי להתייחס ספציפית לעו"ד מיטל דנינו: "מי שחושב שחייבים אישה בתיק כזה, כי זה יעשה רושם על מישהו בפרקליטות או במשפט, טועה טעות מרה. אין יותר משמעות למגדר של הסנגור ומי שחושב שצריך עורכת דין בגלל שהיא אישה לא מבין את העולם החדש. צריך עורך דין טוב, שמבין את נפש האדם והחיים, וכמובן את הלכות הדין. נקודה. גבר או אישה, לא חשוב, העיקר שיהיו מקצוענים. חשוד בעבירות מין לא זקוק לעורכי דין פרזנטורים. הוא זקוק למנתחים הכי טובים שיש. אני לא מכיר מספיק את התיק של קסטיאל, אבל נדמה לי שאם קו ההגנה שייבחר הוא 'לא יהיה כלום כי לא היה כלום', זו טעות לא פחות קשה מזו של קצב".
ההחלטות הללו הרות גורל מבחינתו של אלון קסטיאל, ונראה שהן תופסות את אביו לגמרי לא מוכן. "יהושע סבל משברון לב בגלל כל מה שקרה עם אלון", מספר לנו ת', שעבד צמוד ליהושע. "זה בא לו בהפתעה גמורה והשנה האחרונה הייתה הקשה והרעה בחייו. זה לא קל שיש לך בן במעצר בית עם אזיק אלקטרוני ופרסומים קשים על עבירות מין. כלפי חוץ הוא כמעט ולא דיבר על זה, אבל בפנים זה אכל אותו, כאב לו מאוד ששם המשפחה נפגע והוא החליט להילחם כדי לטהר את שם בנו. אחרי 40 שנה הוא החליט לקחת פסק זמן ולעשות מה שאפשר בשביל אלון".
סינדרום הילד שיש לו הכל
התמונה שעולה מהתחקיר מראה כי העיסוק בשתי החזיתות, העסקית והפרטית, גבה מחיר גבוה. במצבים כאלה ניתן מן הסתם למנות מנכ"ל מקצועי שייקח על עצמו את החייאת העסק, אבל ד"ר תמר מילוא, מומחית לשושלות כלכליות והבעלים של חברת הייעוץ "דורות: עסקים משפחתיים", מבהירה שזה מנוגד לאופיו של עסק מהסוג שמנהלת משפחת קסטיאל.
"כל עסק משפחתי מגיע לנקודה שבה נשאלת השאלה אם רוצים המשכיות או לא, או בעצם - אם יש לנו בן ממשיך או אין לנו", אומרת ד"ר מילוא. "זו שאלה מאוד קשה, הרבה משפחות דוחות אותה, והעסק איכשהו מתגלגל עד שזה מגיע לאיזה צומת שבו צריך להתייחס לנקודה הזאת. אני חושבת שבמשפחת קסטיאל המשבר של השנה האחרונה היווה את הצומת שהכריחה אותם לשאול אם יש או אין המשכיות. הם היו מגיעים לנקודה הזאת ברגע מסוים בכל מקרה, אבל המשבר כנראה הקדים או הנכיח אותה.
"יש חברות שהיו מכניסות מנכ"ל חיצוני כדי לייצב את העסק, אבל בעסקים שהם לא ענקיים אלא בינוניים - וזה עסק שהיה מאוד רווחי ויציב, אבל בינוני בגודלו - הרעיון של להכניס מנכ"ל חיצוני ושהמשפחה תהיה רק בעלים לא באמת עובד. כי כל העסק הזה בנוי על היצירתיות שלהם, על הטעם שלהם, על הקשרים שלהם, הכל מאוד הם. להכניס שם מישהו מבחוץ ועדיין לשמור על מעורבות מספקת של המשפחה זה גם כבד כלכלית, וגם לא בטוח שאפשר לשמר את הנשמה והייחודיות של העסק כשהמשפחה לא בפנים. מאוד יכול להיות שהם פשוט הגיעו למסקנה שבהיעדר המשכיות מתוך המשפחה, הדבר הנכון הוא להיערך לזה - לסגור, למכור.
"באופן כללי, משברים של ילדים בני דור המשך - מצבים של שימוש בסמים, אלכוהול, הרשעות - הם ממש לא דבר נדיר בעולם הזה. לא בדקתי כמה אישומים של אונס יש, אבל בעיות התנהגותיות זה דבר מוכר בעסקים משפחתיים".
למה?
"אני לא רוצה להתייחס דווקא לאונס, אבל במקרה של התמכרויות למשל, בעיקר במשפחות מאוד עשירות, זה הרבה פעמים קשור באי מציאת משמעות. אתה נורא עשיר, אתה יכול להרשות לעצמך הכל, אבל אתה לא מוצא משמעות. אני לא יודעת אם זה רלוונטי למקרה כאן, אבל זה קיים. וזה עדיין לא בהכרח מפרק עסקים - אם יש עוד בני משפחה ועושים את התהליכים הנכונים בשביל שהמשפחה והעסק יוכלו להמשיך גם כשיש התמודדות כזאת".
בריאיון לעיתון "הארץ" בשנת 2006 הציג את עצמו אלון קסטיאל, אז בן 26, כאבטיפוס של צעיר פריבילגי: "אין אישיו של כסף, הכסף אף פעם לא היה בעיה, הוא לא עצר אותך בכלום. אם יש משהו שאני באמת רוצה, הוא יהיה בהישג יד".
בשיחות רקע שערכנו עם גורמים בשוק עיצוב הבית עלתה שוב ושוב הטענה כי אחד השיקולים שהובילו להחלטה לסגור את העסק, בניגוד לניסיון לשקם אותו, הוא הפגיעה שיצר כתב האישום החריף נגד אלון לא רק בשמה הטוב של משפחת קסטיאל – אלא גם במותג שלה, בבחינת בנים אכלו בוסר ושיני אבות תקהינה.
"אם שם המשפחה הוא גם שם המותג ומופיע על חזית הבניין או על המוצר, המשפחה משקיעה הרבה מאוד עבודה של הכשרה וחינוך כדי שהמותג לא ייפגע", אומרת ד"ר מילוא. "ברור להם שאם בן משפחה נתפס למשל נוהג בשכרות על 180 קמ"ש, זו השפעה מיידית על המוצר שהם מוכרים, ולכן הם עושים הרבה מאוד עבודה כדי ללמד את דור ההמשך ואת כל בני המשפחה שאתה מייצג של המותג ויש לך אחריות לנהוג בהתאם. אני לא יודעת מה היה בקסטיאל ספציפית, אבל אין שום ספק שזה קשור".
יש גם דעות מנוגדות. אריק בן שמחון, מעצב רהיטי יוקרה שעבד בעבר אצל הקסטיאלים, טוען שפרשת הבן אלון "לא השפיעה במילימטר" כהגדרתו על ההחלטה לסגור את הרשת: "זה שיקול כלכלי נטו, תוצאה של טלטלה שעבר כל הענף, כמו שזה קרה בעבר בתחום הטקסטיל. העולם השתנה, הלקוחות השתנו. יש מפעלים בסין ובהודו שמייצרים רהיטים בכוח אדם שעולה 100 דולר לחודש. מספיק לראות איך חצי מרחוב הרצל בתל אביב סגור כדי להבין מה קרה בתחום".
המעצב יהודה גדליהו מיישר קו עם בן שמחון: "מה שקרה עם אלון היה לדעתי רק איזשהו זרז, דחיפה קטנה. מן הסתם זה רק עבד לרעת העסק, כי אנשים קישרו את השם שלו לעסק ועדיין ממשיכים לעשות את זה - וזו לא האמת כי הוא לא היה חלק מהעסק, הוא רק 'הבן של' - אבל אין לזה שום קשר לסגירה".
עם סגירת עסקיה בתחום הריהוט פונה המשפחה להתמקד בעסקי נדל"ן. "תמיד עסקנו בנדל"ן", אומר לנו יהושע ומספר על הפרויקט שעומד לקום בשטח של חנות המפעל בתל אביב, שני בניינים שבכל אחד מהם שבע קומות בפינת הרחובות אלפסי ואבולעפיה, שיכללו כ-300 דירות ושטחי מסחר. "אני גם לא זונח את העיצוב", מבהיר יהושע. "בעתיד נתמקד יותר ברהיטי בוטיק, בעיצוב ייחודי לבתים של לקוחות פרטיים ובחברות, ואת הייצור נעשה במקום אחר".
מצג שווא של אופטימיות או אמונה אמיתית בעתיד אפשרי – קשה לשפוט. בשלב זה לא ניתן כמובן להעריך איך יסתיימו ההליכים המשפטיים נגד אלון, אבל מה שעברה משפחת קסטיאל בשנה האחרונה מוכיח מוסכמה יציבה כמו ספה ב-30 אלף שקל: כמה קשה לבנות שם טוב, כמה קל להרוס.
משה קסטיאל ודפנה קסטיאל בחרו לא להתראיין לכתבה זו. את תגובתו של אפרים קסטיאל, מנכ"ל הרשת, לא הצלחנו להשיג עד לשעה זו. סייעה בהכנת הכתבה: יובל פגי