טוב האמת היא שזה לא רק הפינטרסט, זה גם האינסטגרם ואפילו הפייסבוק. כל הרשתות האלו שמראות לנו בתים מושלמים של אנשים יפים, שצילמו 50 טייקים עד שמצאו את התמונה המושלמת להעלות לעיניכם.
פעם, לפני הסמארטפון כשהחיים היו פחות ויזואליים, לא באמת יכולנו לדעת מה קורה בבית של כל אחד בכל רגע נתון. הכרנו בתים רק של חברים קרובים ומשפחה והיה לנו הרבה יותר קל ונוח לקבל את הבית שלנו כמו שהוא. היום לעומת התמונות ברשתות החברתיות המצב של הבית שלנו נראה באופן תמידי הרבה יותר חמור.
העניין הוא שהיום לא רק שאנחנו רואות בתים מושלמים ולעומתם הבית שלנו מבאס. אנחנו רוצים שהבית שלנו יהיה מושלם כדי שכשאנחנו נעלה תמונות לרשתות החברתיות זה ייראה כמו בפינטרסט. נוצרה לנו ציפיה שהבית שלנו יהיה פינטרסט פרפקט בכל רגע נתון.
עוד בערוץ עיצוב הבית:
קיפאון
כל המידע הוויזואלי הזה שאנחנו מקבלות מבלבל אותנו. במקום לעשות פעולות שיעזרו לנו להרגיש יותר נעים ונוח בבית אנחנו עסוקות בלקבל השראה ליום הזה שבו נחליט לקום מהספה ולשנות משהו, זה רק מרחיק את היום הזה יותר ויותר.
הצפה
אנחנו מוצפות ברעיונות לא מצליחות לעבד אותם ולהפוך אותם למשהו שיתגבש וישתלב אצלנו בבית במציאות שלנו. ואם החלטנו לנסות אז אנחנו הולכות וקונות כל מיני דברים בלי לדעת באמת איך הם ישתלבו או אם זה באמת ימצא חן בעינינו. האמת היא שלא תמיד יש התאמה בין הסגנון שאנחנו אוהבות בבית לבין מה שקוסם לנו בתמונות.
השוואתיות
זה לא חדש שהרשתות החברתיות מפילות אותנו להשוואתיות, לקנאה ולפעמים לדיכאון. העניין שהופך את כל הסיפור לכזה מורכב הוא שאנחנו יודעות שהתמונות האלה מהפינטרסט הן של אנשים אמיתיים. פעם, כשכל מה שהיה זה מגזינים מבריקים של אנשים מהעשירון העליון, לא היה בסיס להשוואה בכלל, היה ברור שזה לא בר השגה. אבל הידיעה שהתמונות האלה שאצלנו בפיד הן מבתים של אנשים אמיתיים זה מטריף את הדעת. למה לי אין כזה?
אז... מה כן אפשר לעשות לגבי זה?
כדי לדעת מה יהפוך את הבית שלנו ליותר יפה ויותר "פינטרסטי", דווקא עדיף לא להכנס לפינטרסט. אלא להסתכל פנימה. להסתכל על הבית שלך. כן, זה שממש בא לך להעיף את כל התכולה שלו מהחלון ולעבור לגור בתמונה באינסטגרם.
הבית שלנו לעולם לא יראה כמו בפינטרסט מסיבה אחת פשוטה - בבית שלנו חיים! בבית שלנו הזמן לא קופא לשם התמונה. יש בו אנשים בשר ודם שחיים, אוכלים, מבלגנים, מתעצבנים ועושים עוד כל מיני דברים שממש לא עוברים מצלמה.
זה בדיוק הזמן לשאול את עצמך מה לא עובד בבית?
אולי יש יותר מדי קישוטים?
אולי זה רק עניין של דיוק, חסר משהו שיחמם את החדר כמו שטיח או וילון?
אולי זה הזמן להזכר או להכיר כמה עקרונות עיצוב וליישם אותם?
אולי הבית חולה בפזרת ויש ערימות של חפצים בכל מיני מקומות רנדומליים ובאמת הגיע הזמן לזרוק כמה דברים או לתרום אותם?
אני מוצאת שברגעים שבא לי להטיס את הבית על טיל, מה שהכי עוזר זה לי זה לצלם את החדר שמציק לי, להסתכל עליו כמו שהייתי מסתכלת על תמונה מפינטרסט ולראות מה מפריע לי. אז אני פשוט מעלימה מהתמונה את מה שמפריע לי. מעלימה זה יכול להיות שמה בארון, מעבירה לחדר אחר, מורידה למחסן, תורמת או זורקת. לפנות דברים מקליל את האנרגיות מרענן אותן והופך חדרים באורח קסם ליותר יפים הדובדבן שבקצפת הוא שזה מאפשר לרעיונות חדשים להגיע.
"לפני שאת עוזבת את הבית, תסתכלי במראה ותורידי אקססורי אחד", אמרה קוקו שאנל. אני מאוד אוהבת את הציטוט הזה, ולדעתי הוא עובד מעולה גם הפוך. כשאת נכנסת הביתה תורידי משהו... מהבית אני מתכוונת.
הכתבה מופיעה בבלוג beyoutiful של שירי פופינס