היא סטייליסטית, יזמית לייף סטייל, מארגנת את מכירות הקולאז' סייל ואישה עם טונות של טעם משובח - ולכן היה לנו ברור שאנחנו מחכות בסבלנות, לא משנה כמה זמן, עד שנוזמן לצלם ולספר את סיפור ביתה של קרן שביט. כל מה שידענו הוא שהבית החדש של משפחת שביט בעמק יזרעאל צופה לנוף שדות קסום ופסטורלי, אבל לא היה לנו ספק שבפנים מחכות לנו הפתעות רבות ומעוררות השראה. הצטרפו לחלק ראשון במסע של בנות בלוג הביתה אל בית חלומי בעמק.
הבית האחרון בהרחבה
הסיפור הזה עשוי שכבה על גבי שכבה. נקודת ההתחלה היא בבחירת המקום בו קרן ובן זוגה עידן החליטו לבנות את ביתם אשר בקיבוץ גבת בו גדל עידן. אחרי שש שנים שגרו במזכרת בתיה בבית שכור, החליטו השניים לעשות צעד לקראת בית משלהם. בדיוק באותו הזמן נפתח פרויקט ההרחבה בקיבוץ, ובני הזוג החליטו להירשם לפרויקט ולחכות. מאוחר יותר הסתבר שאת השטח שהם הכי רצו, אף אחד אחר לא ביקש, וכך הם זכו בשטח הקיצוני שגבולותיו תחומים בחורשה מקסימה ושדות חקלאיים.
למיקום הבית יש השפעה עצומה על כיוון המחשבה של קרן בנוגע לאופיו ועיצובו של החלל. לדבריה, כאשר התחבטה בשאלה "מה יהיה הסגנון העיצובי השלט בבית?" היא קודם כל הסתכלה החוצה ובדקה מה היא רואה מהחלון. היא חיפשה אזורים אחרים בעולם שדומים לאזור מגוריה החדש המאופיין בשדות ומטעים, היסטוריה חלוצית שיתופית. היא התחברה מאד לסגנון החוות החקלאיות סטייל ה"פארמינג סטייל" אשר פזורות בארה"ב ובאירופה - בתי חווה מלבנים, פשוטים וצנועים הנושקים לשדות חקלאיים, והחליטה לאמץ את סגנון הבנייה גם לביתה.
בנוסף לבתי החווה, היו שני בתים של אנשים קרובים שמאוד השפיעו על בחירותיה של קרן, אחד מהם הוא בית הנופש "ביקתה בקדיתא" של בני הזוג דורון ומיקה גולדמן, "פשוט, צנוע ובעיקר נעים לי שם ורציתי את התחושה הזו גם בחיי היום יום שלי".
השכבות והבחירות הנוספות לבית נוצרו דרך הפינטרסט - "כלי עבודה מאד חזק", לדבריה. היא פתחה חשבון והחלה ליצור תיקיות השראה גלויות - כל פריים שנראה לה מרשים במיוחד נכנס לתיקייה, כדי "לצמצם את הרוטב ולהפוך אותו לציר מהודק ומצומצם". התיקייה הכי מפוארת שיצרה הייתה תיקיית המטבחים ולא בכדי - המטבח מסמל את המהות של הבית עבורה, המקום בו בני הבית, המשפחה המורחבת והחברים מתכנסים סביב השולחן הגדול, אפופים בריחות בישול ואפייה, צוחקים ונהנים מהיחד. המקום שמושך לחזור אליו כזיכרון מתוק של חמימות ונינוחות.
מה עושים עם תיקייה של 400 תמונות מטבח? טוב ששאלתם. עוברים תמונה תמונה ומוצאים מכנה משותף, מוטיבים שחוזרים על עצמם ועושים לך את זה כל פעם מחדש. וכך קרן התחילה לדלות את הפרטים הקטנים שירכיבו את המטבח שלה: הכיור המרובע – לבן ובוהק, החומריות של העץ החשוף, שיש אפרפר עם נימים בולטים, רצפה מצוירת, שולחן אוכל גדול מאד והרבה אור.
במטבח: מראה מעל הכיור
חלל המטבח גדול ומכיל בתוכו את פינת האוכל ואת היציאה המרכזית לחצר. קרן מכנה בחיבה את אזור התפעול של המטבח כ"מטבח של עידן" ואת הצד השני – המדפים וארונות התריס - כמטבח שלה. באמצע, על שולחן האוכל הגדול, נוצר המפגש בין הכלים והאסתטיקה למטעמים. רוב שעות היום זהו החלל הפעיל ביותר. סביב השולחן נערכות פגישות, שיחות עם חברות, עלמה מכינה שיעורי בית וכן, גם ארוחות. הנוף היפהפה שמקיף את הבית נשקף דרך דלתות הזכוכית ביציאה אל החצר, ושני החלונות המאורכים שנמצאים על קיר המדפים נראים כמו תמונות טבע בתוך מסגרות תכלכלות.
קיר המדפים הגדול נוצר מתוך צורך ורצון לרכז את הכלים הרבים שאספה קרן במהלך השנים, לתחום את פרטי האספנות באזור ספציפי ולא לפזר אותם בכל פינה בבית. התוצאה מהממת: עשרות כלים יפהפיים וייחודיים מאד ערוכים על המדפים הלבנים וממלאים את החלל בצבע ושיק. מתחת למדפים היא יצרה דלפק עם ארונות שדלתותיהם עשויות מתריסים ישנים. ניסים משוק הפשפשים בנה את קיר המדפים וארונות התריסים, ואצלו נרכשו גם רוב הדלתות בבית.
את "המטבח של עידן" בנה יאנוש – נגר ואנתרופוסוף בנשמתו, או כמו שקרן אומרת "שילוב מנצח בין הגישה האנתרופוסופית שנותנת המון כבוד לחומר בצורתו הטבעית, ויקיות גרמנית שיוצרת איכות ותפקוד מעולה". ארונות המטבח עשויים עץ אלון טבעי והשיש הוא שיש קררה – שיש איטלקי אפור עם נימים בולטים. על הארונות מקובעות "ידיות מזוודה" שנוצרו במיוחד עבורה, על פי דגם של ידית אחת חלודה וישנה שהיא מצאה והתאימה לה בדיוק. אפשר לראות את הידית המקורית על אחד הארונות, "כדי שיישאר רמז לסיפור", קרן אומרת.
אנחנו אוהבות את המטבח, אבל אחד הדברים שהלהיבו אותנו ממש מההתחלה הייתה המראה היפהפייה מעל הכיור. ברוב הבתים מעל הכיור ממוקם חלון שצופה למטבח של השכנה, אז גם אנחנו לא יכולנו להמנע מהשאלה: האם לא יותר מעניין להתבונן בעצמך או במי שנמצא מאחורייך בזמן שטיפת הכלים? מעבר לכך, בזכות המראה נוצר קשר ויזואלי הדוק בין כל חלקי המטבח ואנחנו חושבות שזה ממש גאוני.
באזור התפעולי של המטבח קרן בחרה לשלב אריחים מצוירים. האריחים השונים מגדירים ותוחמים את האזור הזה משאר החלל בו נמצאים המדפים ושולחן האוכל. גם פה יש רובד נוסף – רגשי. פיסה של זיכרון מאופי הדירות השכורות בהן גרה בעבר בתל אביב.
את המעבר בין המטבח הססגוני ומלא ההתרחשות לסלון הרגוע מציין קמין עצים מצדו האחד, ומיני לוקר של "הביתה" מצדו השני - עליו הונחו יהלומי הוינטאג' שליקטה.
קרן, צרכנית ויצרנית חוויות מנוסה, השקיעה חשיבה רבה כדי ליצור פינות שונות בתוך חלל הבית ובהמשך גם בגינה ובחצר, כך שבכל פינה נוצרת חוויה שונה. "כשיוצרים אזורי חוויה שונים, מאפשרים לכל בני הבית ואורחיהם התנהלות דינמית בין פרטיות לחברה, תוך תחושה נעימה של קשר עין בין כולם".
ובסלון: מקום של מנוחה
התחושה בסלון שונה מהתחושה במטבח. קרן מסבירה: "הסלון מבחינתי הוא מקום של מנוחה. בסלון אנחנו צופים בטלוויזיה, יושבים על הספה עם הבנות ומקשיבים לתקליט, זה המקום של המשפחה להיות יחד בנחת בלי הרבה גירויים". אמנם הסלון מבחינתה עדיין לא מושלם והיא מחכה להשראה הבאה, אבל הכיוון של מראה אלגנטי ורגוע יישאר גם בהמשך. אולי זה הזמן לדבר עם קרן על אספנות וינטאג', הרי לא באמת חשבתם שפשוט נתעלם מזה. "הרבה מעצבים עובדים מתוך היש. היות ורוב ההשראות שלי הגיעו מחו"ל ואני מכירה את שוק הוינטג' המקומי על בוריו, הבנתי שאני צריכה למצוא את הפריטים והריהוט שאני רוצה בפרק זמן די קצר, ולא יכולה להמתין עד שפריט זה או אחר יצוץ".
"יצאתי להרפתקה" קרן מספרת, " ישבתי ימים על המחשב וחפרתי באינטרנט, בחיפוש אחר פריטים ורהיטים מתוך הוויש ליסט שלי. נעזרתי המון בחברה מומחית כדי לאתר את הפריטים ולמצוא דרך להביא אותם לארץ. בעקבות העניין הרב שהחפצים שהבאתי עוררו, נסעתי איתה לדנמרק, צרפת ובלגיה, שם הסתובבנו ואתרנו פריטים מדהימים במחסנים נידחים. זה היה מסע מרגש לגילוי אוצרות שבסופו העמסנו שלוש מכולות לארץ עבור חנות pop up שפתחנו וכמובן גם עבור הבית".
ברוב הבתים הטלוויזיה נמצאת בסלון וכשמעצבים את הסלון מתכננים איפה יהיה הקיר לטלוויזיה. אצל קרן קיר הטלוויזיה נמצא בין שני חלונות שמאפשרים הצצה לחורשה הסמוכה. הם בדקו מה המרחק שנעים להם לצפות ממנו ומיקמו את הספות. נותר רווח צר עד סוף החדר, ומשם הוחלט ליצור חציצה חלקית שתאפשר חלל נוסף לעבודה. את החציצה יצרו באמצעות קיר גבס. הקיר לא סוגר לגמרי את החלל הצר. כדי להשאיר את חדר העבודה מואר ומזמין. הם הותירו פתח משני צדי הקיר ורווח מהתקרה.
כמעט על כל פריט ובחירה בבית יש סיפור. הסיפורים שאנחנו הכי אהבנו קשורים לספקים ואנשי המקצוע השונים שעבדו פה. תוך כדי שאנחנו משוחחות קרן חוזרת שוב להדגיש שהעבודה עם רוב בעלי המקצוע הייתה משותפת ומלווה בתהליך של חקירה, יצירה וגילוי משותף - תהליך מרתק ומלמד מאד עבורה.
בפינת העבודה: כל המשפחה סביב השולחן
הצד השני של קיר הגבס שתוחם את הסלון הוא ספרייה. את הספרייה בנתה חברתה היילי דה מרקס מעץ ממוחזר, והיא עשויה משורות ארגזים המונחות זו על זו עד קצה הקיר. הקיר מול הספרייה מחופה טפט ושולחן העבודה צמוד אליו לכל אורכו. זה חלל העבודה של קרן, אבל לא רק. דרך ארגון חכם ושופע יצירתיות, החלל המאורך והצר הזה מקבל צל"ש על שימושיות וטונה אופי גם יחד.
שולחן העבודה הוא אחד הפריטים שקרן הכי אוהבת בבית ומגדירה אותו כ"מציאה הכי מרגשת". את השולחן היא מצאה באנטי קונטיינר באלון הגליל. מדובר על האנגר ענק גדוש ברהיטי וינטאג' עם דגש על ריהוט סקנדינבי. "רציתי שולחן ארוך מאוד שכל המשפחה יכולה לשבת לידו. לעבוד, לשחק וליצור במקביל. השולחן היה שייך לאדריכלית אמריקאית שחיה בטבעון, ומקורו כשולחן עבודה במלטשת יהלומים. אחרי שבחרו את השולחן עם ההיסטוריה האמריקאית שלו, קרן המשיכה עם אותה השראה לעצב את הקיר הצמוד לו, היא מכנה אותו "הקיר האמריקאי". קודם כל היא חיפשה טפט מתאים. אחרי חיפושים רבים כשהעיניים כבר החלו לרצד מרוב דוגמאות, היא מצאה את הטפט הנבחר ב-e-bay. הטפט רגוע במידה ונותן תחושה של טפט ישן.
החלון הצדדי מכניס אור שפוגע בעיטורי הזהב שעל הקיר והם מצדם מחזירים אותו, מנצנצים. קרן יצרה עשרות הדמיות של הקיר הזה מתוך מחשבה על יצירת קיר מלא השראה עבורה. מתוך אוסף התמונות הגדול שלה, נבחרו מספר תמונות ונתלו על הקיר.
קולאז' סייל החורף יערך בין התאריכים 23-25 בינואר, לפרטים נוספים היכנסו