שוק הפשפשים כבר מזמן לא מה שהוא היה פעם, השם אמנם נשאר אבל התחושה היא שהמקום שינה את צביונו והפך למקום בוהמי, מלא במסעדות טובות, בגדים מלאי שיק ואנשים יפים. האם נשאר עוד זכר למקום המופלא שבו היה אפשר למצוא כל דבר במחיר רצפה? החלטתי לצאת לגלות יחד עם עמית אביב, המשפץ רהיטים ישנים והופך אותם לפנינים יפהפיות ויוצאות דופן.

הגענו בשעת בוקר מוקדמת לשוק הפתוח ברחוב עמיעד. אין טעם להגיע למקום לקראת הערב או אחר הצהריים, כך אמר לנו אחד מסוחרי השוק, ציון חזן, וההמלצה היא להגיע בקיץ בסביבות חמש, שש בבוקר ובחורף בסביבות שבע, הסוחרים כבר שם מארבע חמש בבוקר כל יום פרט ליום שבת, ככה שאת המציאות הטובות אפשר למצוא בשעות האלה ועדיף גם שלא להגיע לחפש מציאות ביום שישי, כי זה היום שהשוק מתויר במיוחד וקשה יותר לחפש ולפשפש.

משאיות האלטיזאכן פורקות את הסחורה, והאספנים מגיעים לפשפש. סוחר נוסף, מארק יסימוב, מספר כי "אפשר למצוא כאן הכל, בעיקר בריאות, כל מה שאת רוצה, יש פה, כיסאות, ספות, תקליטים, הכל, אבל ב-12 כבר לא תמצאי כלום".

סחורה (צילום: אלינה אורולב)
סחורה מגיעה לשוק הפתוח | צילום: אלינה אורולב
שוק הפשפשים (צילום: אלינה אורולב)
חיפוש אחר התקליט המיוחל | צילום: אלינה אורולב

גלובוס בר,שולחן שח-מט (צילום: אלינה אורולב)
ארוחת הבוקר של הפרלמנט, כמו בכל שוק, גם בשוק הפשפשים | צילום: אלינה אורולב

עוד בערוץ עיצוב הבית:

קרמיקה שמושפעת מפיקאסו

עמית מסתובב בשוק כבר עשור, מחפש רהיטים מעניינים ומכשירי חשמל. ויש לו כמה טיפים בשבילכם:

החליטו על המחיר שאתם מוכנים מראש, והתמקחו בהתאם.

בדקו את ארץ המוצא של הפריט: הפכו את המוצר ובדקו בתחתיתו על התווית מהיכן הוא מגיע. האם הרהיט ישראלי? איזה מפעל ייצר אותו? האם זה פורצלן רוסי? או תוצרת סין.

קרמיקה: תחום הקרמיקה נרחב במיוחד. במושבות הראשונות בארץ בשנות החמישים והשישים היו מפעלים מפורסמים עם מחלקות אמנותיות, מבאר שבע, למשל, יצאה קרמיקה מושפעת מפיקאסו, שאפשר לכנותה קרמיקת פיקאסו ארץ ישראלית, מדברית. אפשר למצוא פריטים כאלה ואחרים בגלריה של רון אוחיון, ברח' בית אשל 14 שביפו.

רהיטים: אם לבכם חפץ ברהיט מעניין, דעו שהרהיטים האיכותיים ביותר מגיעים מדנמרק. בדרך כלל מעץ בהיר.

פטפון: ככל שהפטפון כבד יותר, כך הוא טוב יותר. 

גם בחנויות

פרט לשוק הפתוח, הזול ביותר וזה שמציע את המציאות הטובות ביותר, יש בשוק הפשפשים גם מגוון חנויות מעניינות המלאות קסם ואנשים מקסימים, שמחזיקות פריטים ייחודיים, אך כמובן שהמחיר עולה בהתאם.

"היום יש פחות מציאות מפעם, אנחנו מחפשים בזבל, ואנשים היום זורקים הכל לאינטרנט", אומר יחזקאל כהן, "אבל אם תגיעו בטוח תמצאו איזושהי מציאה". והנה כמה דוגמאות נהדרות למה שאנחנו מצאנו.

ארוחת הבוקר של הפרלמנט (צילום: אלינה אורולב)
. | צילום: אלינה אורולב
שולחן קפה קטן (צילום: אלינה אורולב)
שולחן קפה קטן, 200 שקל | צילום: אלינה אורולב
מנורת אורתופד (צילום: אלינה אורולב)
מנורת אורתופד משנות ה-30, מהחנות של עקי | צילום: אלינה אורולב
ספה קטנה (צילום: אלינה אורולב)
ספה קטנה בשוק הפתוח, 700 שקל | צילום: אלינה אורולב
מחיר כ- 40 שקלים (צילום: אלינה אורולב)
קערה, 40 שקלים | צילום: אלינה אורולב
כיסא פסנתר (צילום: אלינה אורולב)
כיסא פסנתר מקורי מלפני 70-80 שנה | צילום: אלינה אורולב
כיסא רופא משנות החמישים (צילום: אלינה אורולב)
כיסא רופא משנות החמישים, 6,000 שקל | צילום: אלינה אורולב
שידות (צילום: אלינה אורולב)
מאווררים מהחנות של עקי, נעים סביב ה1000 ש״ח | צילום: אלינה אורולב
רכבות משנות השמונים (צילום: אלינה אורולב)
נייר טואלט משנות ה-60 בחמישים ש״ח, קווקר ממלחמת העולם השנייה | צילום: אלינה אורולב
נייר טואלט (צילום: אלינה אורולב)
רכבות משנות השמונים מוצאות למכירה בשוק הפתוח | צילום: אלינה אורולב
מאווררים (צילום: אלינה אורולב)
שידות, 150 שקל | צילום: אלינה אורולב
חנות נקודת חן (צילום: אלינה אורולב)
600 שקל לגלובוס בר, 250 שקל לשולחן שח-מט | צילום: אלינה אורולב
ברבי יוחנן (צילום: אלינה אורולב)
פינגווין של נעמן, מפעל לקרמיקה, בעבר קראו לו לפיד | צילום: אלינה אורולב
מפעל לקרמיקה (צילום: אלינה אורולב)
תאורה בחנות של עקי, אחד מחברי הפרלמנט | צילום: אלינה אורולב

_OBJ