"התאהבתי בעיצוב כשהבנתי שזו אמנות של פתרון בעיות. אין דבר מאתגר עבורי מהצורך להגות רעיון מבריק (…) תוך לקיחה בחשבון של המאפיינים הייחודיים של קהל היעד. ואז מגיע הרגע הזה שבו הערפל מתבהר, השרבוטים בספר הסקיצות מתלכדים לקונספט חד ויצירתי, ואני יודעת בדיוק איך הפרויקט הולך להיראות".
כך, בפשטות ובהתרגשות, תיארה נעמה הנקין ז״ל את תשוקתה למקצוע שלה. הנקין, שנרצחה בשבוע שעבר בפיגוע הירי ליד בית פוריק יחד עם בעלה איתם לנגד עיני ארבעת ילדיה, הותירה מאחור גם מורשת עיצובית עשירה.
הקולגות קראו לה "סופרוומן" - היא הייתה בת 30 בלבד במותה, ובחייה הקצרים עשתה יותר משרבים אחרים היו מספיקים בחיים שלמים. "היא עבדה כל יום עד הצהריים, אוספת את הילדים, אוכלת איתם וחוזרת לעבוד אל תוך הלילה, יחד עם איתם, שתמיד היה לצדה", מספרת המעצבת הגרפית נופר דסקל, שהיתה חברה וקולגה של נעמה. עוד כשלמדה תקשורת חזותית הקימה נעמה את העסק שלה, שלימים הפך ל"המעבדה": סטודיו ליצירת זהות חזותית לעסקים ולארגונים, ששגשג ומשך אליו גם לקוחות בינלאומיים. "היא כל הזמן התקדמה, היתה אוטודידקטית וחרוצה נורא - אין לי מושג איך היא הספיקה הכל, ובמקביל היא כל הזמן יזמה עוד ועוד דברים", אומרת דסקל.
עוד באתר לעיצוב הבית:
- לכל הכתבות בערוץ living
- הדופלקס של משה קסטיאל הוא כרטיס הביקור של העסק
- ההשראה לבית הירושלמי הגיעה מסיר ג'חנון
הכוחות, הידע והיכולות
"אני מאמינה ביזמות ככלי עוצמתי, שמאפשר לי לייצר פתרונות ייחודיים לצרכים ולחוסרים שאני מזהה במגזרים שונים. מאמינה שיש לי את הכוחות, הידע והיכולות להנגיש ידע ותוכן לציבור שאינו חשוף אליו או שחסרים לו הכלים לרכוש אותו. (אני רוצה להשפיע על) קידום נשים עצמאיות בכלל… (ולפעול) לקידום מיזמי תוכן לציבור המעצבים החרדי, גברים ונשים, שינגישו עבורם ידע וכלים הנמצאים כיום רק באקדמיות החילוניות״ (נעמה הנקין ז"ל)
היא פעלה רבות לקידום נשים וחרדים, ולקירוב לבבות בין חילונים, חרדים ודתיים לאומיים. עם יוזמותיה של נעמה אפשר למנות סדנאות להכנה מעשית לקראת יציאה לשוק העבודה וקורס טיפוגרפיה למעצבים שהיה ייחודי לנשים ולגברים במגזר החרדי. היא אף כתבה מדריך למעצבים להתנהלות מול לקוחות ולימדה בפורום "פרוג" קורס אינטרנטי לחרדים שלמדו גרפיקה בסתר מהבית.
נושאים חברתיים וערכיים העסיקו אותה מאוד, עוד בתור סטודנטית. את פרויקט הגמר שלה הקדישה לרחוב בר יוחאי בירושלים, שנודע כרחוב מצוקה, "ובשנים האחרונות הפך למובלעת בתוך ים של שכונות יוקרה חדשות שממוקמות באזור", תיארה אז נעמה את נושא העבודה שלה. היא בחרה להדגיש את הדיסוננס בין הרחוב לבין מגדלי הולילנד המפלצתיים שמביטים בו מלמעלה.
לא הגבילה את עצמה לקהילה הדתית
"נעמה כתבה ודיברה הרבה על איך זה להיות מעצבת דתייה", מספרת חברתה חדווה קלינהנדלר, עיתונאית ובלוגרית חרדית. ״היא סיפרה על התגובות של אנשים כשהיא מגיעה לפגישה ורואים אותה בפעם הראשונה או כשקולטים איפה היא גרה. לרוב למעצבות דתיות או חרדיות מאוד טבעי להישאר בתוך הקהילה שלהן, אבל נעמה ידעה שהיא לא צריכה להגביל את עצמה כי היא דתייה שבחרה לגור במקום מסוים. היא פשוט היתה מדהימה בכל קנה מידה".
"היתרון של עסקים שיודעים לייצר רעיונות חדשים הוא שהם תמיד יימצאו צעד אחד קדימה לפני המעתיקנים. כי אפשר להעתיק רעיון ישן של הסטודיו אבל אי אפשר לדעת מה יהיה הרעיון הבא, לפני שנשתמש בו ונוכיח אותו כשלנו. אחר כך יצוצו חיקויים, איכותיים יותר או פחות, אבל אנחנו כבר נהיה צעד אחד קדימה, עובדים על רעיון חדש. וכל עוד זה כך, הכל בסדר". (נעמה הנקין ז"ל)
את יצירתה האחרונה ביקשה לחלוק עם כולם: פוסטר לסוכה שהכינה לרגל החג. ישי, אחיה של נעמה, הודה למנחמים וביקש מהם, כמחווה אחרונה, לתלות את הפוסטר בסוכותיהם. מאז הוצף עמוד הפייסבוק שלה בתמונות של פוסטר ארבעת המינים.
"נעמת לי"
כישרונה הרב של נעמה לא נעלם גם מעינו של המעצב ואמן הטיפוגרפיה אברהם קורנפלד, שאותו היא העריכה מאוד והתרגשה כאשר החל לעקוב אחרי עבודותיה. אמש פנינו לקורנפלד, והוא ביקש להקדיש לזכרה מחווה אישית בשפתו. הרי היא לפניכם.
