הבית הזה שבר את הרשת עם הצורה המיוחדת שלו, ועם הדרך שבה הוא עוטף את הצוק שעליו הוא בנוי. אבל מתברר שבינתיים הוא בגדר חזון בלבד, והיוצר שלו, מתיאס ארנדט ממשרד האדריכלים הגרמני Lichtecht, יצר אותו במסגרת תרגיל תכנוני. ארנדט השתמש בתוכנות תלת ממד ובפוטושופ ויצר את "בית הצוק המשולש", בית פנטסטי הנשען על צוק פנטסטי. לפי החזון של ארנדט קירות הבית עשויים זכוכית כדי ליצור קשר פנים-חוץ מרהיב ביופיו.
עוד בערוץ עיצוב הבית:
- לכל הכתבות בערוץ living
- המזרנים וגלגלי הים שיעשו לכם את הקיץ
- המאווררים המעוצבים שיעבירו את החום הגדול
בסגנון סקנדינבי
ובזמן שארנדט מפנטז, יש בתים בעלי גגות משולשים, אמיתיים לגמרי, שאפילו משתתפים בתחרויות גגות ירוקים. מדובר בעיקר בבתים סקנדינביים, ומעבר ליופי יש להם גם יתרונות פונקציונליים, בעיקר תכונות בידוד מפני קור וחום והפחתת עלויות חימום בחורף וקירור בקיץ.
>> כבר עשיתם לנו לייק בפייסבוק?
אני זוכרת חוף זהב
בשנות השבעים של המאה ה-20 נבנתה שכונה שלמה של בתים משולשים כדי לשמש בתי קיט לאצולה ירושלמית. "קיט ושיט" קראו לשכונה, שהייתה סמוכה למועדון השיט של קיבוץ שדות ים, כמאתיים מטרים מקו הים של קיסריה. היום זה לא היה קורה, מכיוון שתכניות המתאר לחופי ישראל (תמ"א 13) אוסרות בנייה למגורים בטווח 300 מטרים מקו הים. עם השנים קיבלה השכונה גם את הכינוי "חוף הזהב".
"המבנים שממוקמים בסדר מתוכנן מראש, בצורה אורגאנית מחושבת, מזכירים לי בעיקר את האספירציות האוטופיות והפילוסופיות שהיו לבאקמינסטר פולר (Buckminster Fuller), אדריכל, מהנדס ואיש חזון אמריקאי שרצה לכסות ערים ולבנות בתים בעזרת הכיפות הגיאודזיות שהוא פיתח. הדמיון הוא ברצון להקים משהו שונה, שעונה לצרכים חברתיים וכלכליים, בשני המקרים הרצון הטוב לא התממש או שרד", כתב האדריכל יוסי מטלון באתר isra-arch. הבתים נבנו בהשראה גיאומטרית נאיבית שהתאימה מאוד לרוח התקופה. שני לוחות בטון הונחו זה על זה בצורת האות A, ויצרו בית ששטחו הכולל כ-40 מ"ר. כחלק מאותה רוח נאיבית, חופו הבתים בעיקר באזבסט. הקרבה לים לא הטיבה עם עמידות החומר, ועם הזמן וההבנה שהתפוררות האזבסט מסוכנת, נהרסו חלק מן הבתים המשולשים ובמקומם נבנו וילות חדשות.
