השכונות במערב מלבורן, אוסטרליה, נחשבו בעבר למקום שבו מתגוררים עניי העיר. בשנים האחרונות חלה שם תנופת פיתוח, שמיצבה את האזור כבעל מעמד טוב יותר. הדירה הצחורה והמרהיבה הזו היא רק דוגמה אחת מיני רבות למהפך הג׳נטריפיקציה, שבמסגרתו שכונות עוני ואזורי תעשייה הופכים למתחמי מגורים עדכניים ומודרניים.
עוד באתר לעיצוב הבית:
- האדריכלים בוחרים: המלונות היפים בעולם
- מגלשות בתוך הבית, כי מדרגות זה פאסה
- מה מסתירה הבריכה היפה ביוון?
לפני שהחלל הפך לדירת לופט (214 מ"ר) מקסימה, שכן בו מפעל חמאה מקומי. משרד האדריכלים אדריאן אמור (Adrian Amore), שתכנן את הלופט, בחר לשמר את ההיסטוריה ולהעניק לה פרשנות באמצעות פירוק גישות קונבנציונליות לתכנון מרחב וחלל. הפואטיקה של הצורה מקבלת מעמד שווה ערך לשימושיות ולפונקציונליות, ושני האלמנטים עובדים בסימביוזה.
קירות הבית נדמים כמו זזים ומתכופפים בתוך הדירה, והמדרגות המובילות לקומה השנייה מרמזות למערבולת חלב במחבצת סיבוב: תחילתן בנקודת התכנסות במרחב, וממנה הן מתפתלות ועולות לכיוון מרפסת הגג (21 מ"ר) המשקיפה על העיר.
ציור פחם על נייר
פלטת הצבעים המינימליסטית מתבססת בעיקר על לבן, והנגיעות השחורות מזכירות ציור פחם על נייר. חלון גדול הפונה לכיוון צפון מכניס שפע של אור טבעי, שזורם בחופשיות במרחב הלבנוני.
קומת הקרקע תוכננה כמרחב פתוח במהותו, שגבולותיו מוגדרים באמצעות הקירות העוטפים את החדרים האחרים: חדר הרחצה, הכביסה וחדר האחסון. דלתות הזזה מייצרות עוד הזדמנות להרחבה בכפוף לשימוש הנקודתי הרצוי: סטודיו, חדר שינה או אירוח.
חלקה הפתוח של הקומה כולל את פינת האוכל והמטבח ואזור ישיבה. שילובם של אלמנטים גיאומטריים ברהיטים המעטים הופך את חלל האירוח למרחב המספק תחושה קלה של סוריאליזם. הצינורות הצבועים והמנורות התלויות המשתלשלות מהתקרה מזכירות את עברו התעשייתי של החלל.
האיזון בין כיבוד המסורת לבין עכשוויות פונקציונלית יצר דירה פיסולית מרהיבה ביופייה, המאופיינת בתחושה תמידית של תנועה.
