בימינו, רכישת דירה דורשת המון כסף ושיתוף פעולה משמעותי מצד הבנק. זו היתה המחשבה שהובילה את פרנק באקלי, אמן אירי עני ומובטל, להפוך את ביתו ליצירת אמנות - "בית מיליארד היורו" - דירה ששייכת אמנם ברובה לבנק, אך קירותיה עשויים משטרות גרוסים בשווי 1.4 מיליארד יורו.
שטרות הם חומר מבודד
"הבית שלי הוא בעצם אנדרטה לטירוף הכלכלי הנוכחי", מסביר באקלי, המתגורר בדאבלין, את עבודתו. "זה שיגעון שהתחיל עם החלפת המטבע ליורו ועם בנייה מואצת, והסתיים בקריסה כלכלית מוחלטת ובכך שלאנשים פה אין איפה לגור. רציתי ליצור משהו אמיתי, מוחשי, מדבר שלא שווה יותר כלום. שאיבד את כל ערכו".
באקלי מתייחס בכך למצב הכלכלי הבעייתי אליו נכנסה אירלנד כשהצטרפה למטבע היורו האירופי בשנת 2000. לאחר ההצטרפות נוצרה בועת נדל"ן גדולה שהתפוצצה בשנת 2007 וגררה את המדינה למיתון הגדול בתולדותיה. במסגרת אותה בועה נתן הבנק לבאקלי משכנתא של מאה אחוזים על דירה בשווי 365 אלף יורו למרות שלא היתה לו הכנסה קבועה. בינתיים איבד הנכס כשליש מערכו, ובאקלי ואשתו התגרשו, מה שיצר עבורו קושי כלכלי גדול אף יותר. כדי להמחיש לעצמו ולסביבה את מצבו הבעייתי, שגם משקף את מצבם של רבים, הוא החל לעבוד על הפרוייקט המדובר בתחילת דצמבר האחרון.
כל הקירות וגם הרצפה מחופים בלבנים העשויות משטרות גרוסים של יורו אותם קיבל באקלי מהבנק המקומי. למזלו של באקלי, המתקשה לשלם את חשבון החשמל, היורו התגלה כמבודד מוצלח במיוחד. הבית כה חם, שאפילו בקור האירי באקלי ישן ללא שמיכה. האמן הטוטאלי דאג גם לקשט את הקירות ביצירות שיצר משטרות וממטבעות. אחת מהן היא ציור של בית העשוי ממטבעות של חמישה סנט. הדירה היתה פתוחה קהל בתערוכה בת מספר ימים, אך באקלי אינו ממהר לפרק את עבודתו ומתעתד אף להוסיף ולחפות גם את המטבח והמסדרון שנשארו בינתיים במצבם המקורי.
"עבדתי על הבית 12 שעות כל יום מתחילת דצמבר, אבל קודם הייתי צריך להשיג את הכסף הגרוס, וזו היתה משימה מורכבת, כמו כל דבר אחר שקשור בכסף", מספר באקלי. "הייתי צריך לספק הוכחות לגבי מה שאני עומד לעשות ולחתום על המון מסמכים. לבסוף קיבלתי את האישור והעברתי שתי משאיות מלאות בשטרות הגרוסים לסטודיו שלי, שם עשיתי מהם לבנים. כל לבנה מכילה בין 48 ל-50 אלף יורו.
"ישבתי בסטודיו שלי על ערימות של מיליוני יורו גרוסים והרגשתי כמה נורא כל המצב שנקלענו אליו. חבר טוב שלי התאבד בגלל התפוצצות הבועה וגם אני הגעתי למצב קשה, ובשביל מה? אני חושב שצריך להיות דיון ציבורי על משמעות הכסף הנסחר. כל הנייר הזה הרס חיים של אנשים. זו הסיבה שעכשיו, לאחר שהתערוכה הסתיימה, אני מזמין כיתות מבתי ספר לביקורים פרטיים. גם טוב יצא מכל המצוקה הזאת. גיליתי שאני יותר יצירתי ממה שחשבתי ושאני לא רק אמן קונספטואלי אלא אדם שיודע לבנות ולעבוד עם הידיים. בסופו של דבר, המצב הקשה פתח בפני אפשרויות וגילויים חדשים".