רובנו מתלוננים אם אנחנו צריכים לעלות כמה קומות ברגל. הנזיר הגיאורגי מקסים קוואבטרדזה (Maxime Qavtaradze) בן ה-59, לעומת זאת, סבור כמה שיותר קרוב לשמים ולגן העדן יותר טוב. קוואבטרדזה מתגורר במעלה צוק חד, ואם ברצונו לצאת מביתו, עליו לרדת בסולם של 40 מטרים, מה שלוקח לו כ-20 דקות. כבר 20 שנים הוא מתגורר על הצוק, והטיפוסים שלו נעשו אטיים יותר. מה לגבי פחד גבהים? לא במקרה הזה. בעבר הוא אפילו עבד בתור מפעיל מנופים.
עוד באתר לעיצוב הבית:
- צעיף מנייר ומנורת ג'ריקן. החמישייה
- וילת פאר למכירה ברמות השבים
- נישה לטלוויזיה?! האלמנטים שחייבים להשאיר מאחור
להתמזג עם מזג האוויר
הצלם אמוס שפל (Amos Chapple) שמע על מקסים בזמן ששהה בגיאורגיה וביקש לתעד את חייו, אולם בתחילה נענה בשלילה, שכן רק נזירים וחלק מהתלמידים של מקסים המתגוררים במנזר במורד הצוק מורשים לעלות. שפל נשאר בבסיס הצוק במשך ארבעה ימים. הוא השתתף בשבע שעות תפילה ביום ובארבע שעות תפילות ליליות, משתיים לפנות בוקר ועד הזריחה. לבסוף, כשקיבל אישור לעלות לביתו של מקסים, התחיל לרדת גשם. "הסולם מברזל היה חלקלק מאוד", סיפר בריאיון ל-CNN, "השקעתי כל כך כדי לקבל אישור ואמרתי לעצמי שזה מאוחר מדי מכדי לפחד".
משהגיע סיפר שדאג שלא יהיה לו מספיק אור כשיצטרך לרדת וששוב ירד גשם, אבל מבט אחד בביתו של מקסים ובקרבה שלו לשמים והוא שכח מהדאגות שלו. "יכולת להרגיש אחד עם מזג האוויר", אמר, ומקסים הסכים וענה לשפל ברוסית, "כאן בשקט אפשר להרגיש את הנוכחות של אלוהים".
נזירים על עמודים
מצוק קטסחי (Katskhi) נערץ על ידי מקומיים כבר זמן רב, למרות שלא התגוררו בו מאז המאה ה-15. כשהגיעו אליו מטפסים לראשונה בשנת 1944, מצאו הריסות כנסייה ועצמות נזיר שחי במקום על עמודים מלפני 600 שנה. מסורת הנזירים העומדים על עמודים (Stylites) החלה בשנת 423 כששמעון סטיליטס (Simeon Stylites) טיפס על צוק בסוריה כדי להימנע מפיתויי העולם החומרי.
הנזירים העומדים על עמודים הם למעשה שילוב של הדנדריטים, נזירים שנדרו נדר לא לדרוך על האדמה ולכן חיו על עץ, והעומדים, שנדרו נדר לחיות בעמידה, וכדי ל ליפול נהגו לקשור את עצמם לעמוד או לבנות לעצמם מבנה שיתמוך במשקל גופם במצב עמידה. הנזירים העומדים הציבו עצמם על משטח בראש עמוד, גגות או מגדלים גבוהים שבנו במיוחד, וקיבלו מזון מהקהילה באמצעות סל קשור לחבל.
עבר של כלא וסחר בסמים
מקסים, לעומתם, הוא נזיר מודרני. למרות שהוא מבודד הוא לא מתבודד לחלוטין, ונוהג לרדת כפעמיים בשבוע כדי לייעץ לצעירים מוטרדים הפוקדים את המנזר שבמורד הצוק. אחרי הכל, הוא נהג להיות בדיוק כמותם. למרות שכיום הוא גר במעלה הצוק, בעברו ישב בכלא אחרי ש"שתה ומכר סמים" בתור גבר צעיר. "נהגתי לשתות עם חברים בהרים מסביב ולהסתכל על המקום הזה שבו האדמה נפגשת עם השמים", סיפר לשפל על פי ה-Huffington Post. "ידענו שגרו שם נזירים והיה לי כבוד גדול כלפיהם".
אחרי שיצא מהכלא החליט מקסים לעשות שינוי, ובשנת 1993 הפך לנזיר. הוא טיפס למעלה ההר כדי להתחיל חיים חדשים, ובמשך השנתיים הראשונות שלו ישן במקרר כדי להגן על עצמו מפני שינוי מזג האוויר שפקדו את המקום. כעת יש לו מיטה. "זה יותר עניין של בידוד מאשר של סבל", הסביר. מאמינים שולחים מזון למקסים באמצעות מנוף, ולטענתו כשלא יוכל יותר לרדת בסולם, יישאר על הצוק עד יום מותו. זה 15 שנים הוא עובד על בנייה מחדש של מבנה המנזר, בית הנזיר והכנסייה במעלה הצוק.
אם תרצו ללמוד עוד על חייו של מקסים תוכלו לצפות בסרט הדוקומנטרי The Stylite המתעד את סיפורו ואת סיפור קהילתו.